מ
אני היום הלכתי לעשות כפרות אני נזכר בכל שנה אני הולך ביום הזה שאומרים י"ג מידות של רחמים אני מגיע לעשות את הכפרות וחושב כאילו שכל מה שאנחנו עושים אם התרנגול הזה אמור לעשות איתי מנסה לעשות תשובה אני רואה את השחיטה וחושב זה מה שמגיע לי על כל מה שעשיתי חוזר בתשובה מקבל על עצמי זהו אני לא נופל עוד פעם חוזר לבית אם תחושה רוממות אין לי יותר עבירות עשיתי תשובה יותר אני לא נופל ככה עובר לו שעה שעתיים ואחרי כמה שעות בדרך כלל מגיע עוד נפילה מרגיש מתוסכל לא יודע מה לעשות חושב אולי ללכת לעשות עוד פעם כפרות אבל אני יודע שזה לא עוזר מתנחם שמחר יום כיפור ואז אני יעשה תשובה יהיה נקי ויוכל לפתוח דף חדש
אבל השנה זה משהו אחר לגמרי הלכתי לעשות כפרות מנסה לתקשר את זה למה שאנחנו עושים כאן לתוכנית הנפלא ואז אלוקים נתן לי רעיון אדיר אני מתחיל להגיד זה חליפותי וכו' זה התרנגול ילך למיתה ואני יכנס וילך לחיים טובים ואז עלה לי המחשבה להתפלל כמו שהתרנגול הזה לא יודע כלום מה אני הולך לעשות איתו עוד דקה אני מחליט שהוא הולך למיתה אחרי כמה דקות לוקח אותו לשוחט וזהו היא מתה אם אני יבין שככה אני ביד אלוקים הוא מחליט בשבילי מה טוב לי מה אני צריך לעשות אם מה אני צריך להתמודד אני ימסור לו את עצמי ורצוני אז אני יכנס לחיים טובים רק ככה אני יחיה באמת חיים שקטים רגועים ואז הלכתי לשחוט את התרנגול ושם לב למה שידעתי תמיד שתרנגול כשלוקחים אותם תופסים את הראש אחורה לשחוט הוא סוגר את העיינים ואז חשבתי שלמה דווקה לוקחים תרנגול כי היא מוסרת את עצמה ורצונה ליד של השוחט לא מנסה לברוח רק סוגרת עיניים כאילו אומרת תעשה איתי מה שאתה רוצה וזה מה שאני למדתי מהתרנגול למסור את עצמי ורצוני לאלוקים רצונו יעשה ולא רצוני
תודה לכם גמר חתימה טובה
