קודם כל אקדים שיתכן שיש פה תוכן שעלול להיות בעייתי לחברים רגישים (השתדלתי לכתוב בעדינות), זהירות וקריאה מהנה ומחלימה!

מחשבות מחשבות מחשבות:
אז חבר שיתף אותי שהוא נפל,הוא שיתף על עצמו ואני ראיתי את עצמי, הפנמתי איזה נקודה עמוקה בעצמי.
לקח לי זמן להגיע לשם, אבל זה הכה בי חזק, וזה יכול להיות כואב או מחלים הכל תלוי בגישה שלנו כשאנחנו ניגשים להסתכל על "הבעיה".
החבר שיתף אותי בעוד קו שהוא עבר, הוא היה משומש, כשמישהו משומש הוא יתקוף, גם אם מנסים לעזור לו.
"אתה לא מבין מה זה סוג השימוש הזה !" זה משהו אחר לגמרי , אי אפשר לצאת משם..."
אני מבטיח לעשות הכל עכשיו כדי לצאת מזה, זהו! מעכשיו אני נקי" וכאב לי לשמוע את מה שהוא אמר.
אני ברשותכם רוצה לדבר על עצמי , למרות שכאילו אני מדבר עליו.
אעבור על כמה משפטי מפתח שהוא אמר לי, כדי להגיע למה שהוביל אותי להבנה שלי בתאווה.
יתכן שאני "תמים" שטרם זכיתי לטעום את כל הפנטזיות שלי, וזה בסדר, הראש שלי קצת חולה... ואי אפשר לעשות את רוב הדברים שאני חולם לעשות בלי להיות לפחות "אלוהים", אומנם פעם הייתי כזה, אבל ויתרתי על התפקיד למי שזה שייך לו באמת .

"אתה לא מבין איזה מושלמת היא"
סליחה שאני אומר לך אחי, אבל היא לא מושלמת, ראיתי בחיים שלי עשרות אלפים של בחורות (ובחורים) ערומות, טרם זכיתי להגיד "זהו, פה מצאתי משהו אלוהי, נגמר מבחינתי החיפוש" מהר מאוד התקדמתי הלאה ברמת החיפוש, ובזה אגע בהמשך. אתה לא חושב שהיא מושלמת, אתה פשוט טוען שסך החלקים שלה על הגוף שלה נראה טוב בעיניך, כי ככה חינכת את הראש שלך להאמין מה זה יופי. (ראה מאמר של סוד לגבי אידאליזציה של יופי פה בפורום). אבל אותה אתה לא אוהב, אתה נהנה לעשות מין עם עצמך, האם לילה אחרי שעשיתם מה שעשית והיא הייתה עוברת תאונת דרכים, שהייתי מעוותת לה את הגוף "המושלם" עדיין היית רוצה להמשך אליה? אני די בטוח שתגיד שמבחינתך, היא פגת תוקף. סר היופי ממנה...

"אני לא מבין איך קשה לי עם הסביבה הקרובה שלי"
חח באמת שאתה לא מבין? אתה עושה מין עם עצמך, בטוח שאתה אלוהים, אתה הכי חשוב בעולם, מספר שתיים אצלך זה מושאות תאווה כאלה ואחרות, למה לעזעזאל שיהיה לך מקום בראש לחשוב על צרכים בסיסים של בני אנוש?! אהבה, חום, אמפטיה, אלו דברים ממש רעים לתאווה, זה ירחיק אותך משימושים. ואני אגלה לך סוד, זה לא שהסביבה שלנו שונאת אותנו, היא פשוט משדרת לנו את מה שאנחנו מוציאים החוצה. כתמונת ראי של המעשים שלנו. כמים פנים לפנים, ואז תחושת הגועל מעצמנו עולה ואנחנו ממשיכים לברוח למקום שמספק לנו חום ונעימות, כי שמה אנחנו מלכים.
כיצד אפשר לתת יחס לבני אנוש אחרים? חח הם כאלה לוזרים, אני כזה מלך, תנו לי את הצומי.
והם כמובן יתחייסו אלינו בהתאם ;-)
על מנת לשבור את הרצף הזה צריך לצאת מריכוז עצמי, והתוכנית יודעת לתת מענה לזה בצורה נהדרת.

"אני לא מבין איך הגעתי לשם"
באמת? עשית כל מה שיכולת על מנת לממש את הפנטזיה שלך, לא היית מודע לזה שאתה חסר אונים אפילו לרגע. לא התנהגת בהתאם לאדם חולה, ואני לא מדבר על חולה אנוש. עשית הכל כדי להכשיר את הקרקע כדי להגיע ל-הנפילה הבא שלך.
אדם חולה, לא יורה לעצמו ברגל, כי הוא לא מספק לעצמו רובה, ואם נותנים לו רובה הוא ישבור אותו, הוא יזרוק את המחסנית קיבינימאט, כי הוא מבין שאם לא, הוא יהרוג את עצמו. אנחנו אוהבים לשקר לעצמו, אנחנו אלופים בזה.

"זהו מעכשיו אני נקי" וגם "אחרי זה הייתי מה טוב כלפי הסביבה/משפחה שלי"
ברור, נקודה מאוד חשובה במחלה, ריצוי, כשאנחנו עושים משהו לא בסדר, כשאנחנו בוגדים בעצמנו (באמת הפנימית שלנו) או במשפחה שלנו בצורה כזאת או אחרת, אנחנו חשים צורך עז לבקש סליחה, מכיוון שאנחנו לא מתכוונים באמת להפסיק או לבקש סליחה ולהיות כנים עם עצמנו או עם הקרובים לנו. נוח לנו לרצות אותם בדרך שנרגיש טוב עם עצמנו.
חבר טוב אמר לי ככה "הרבה פעמים אנחנו נותנים כדי לקחת" היינו לנקות ולסדר את הבית טיפ-טופ שניה אחרי שהשתמשנו, כדי שהאישה/המשפחה תרגיש נעים להיות לידינו, וזה תהליך שעובד מעולה להדחיק את רגשות האשם שלנו.
זה לא מחזיק מעמד, וזאת הנקודה שניה שלי, הרבה פעמים אנחנו מיד אחרי נפילה לא עושים תוכנית אלא טורפים תוכנית. מנסים לעשות הכל כדי להחלים, כדי שנרגיש מספיק טוב עם עצמנו "שהנה סוף-סוף אנחנו באמת מתאמצים לצאת מזה" הבעיה היא שאנחנו לא באמת מוכנים לשחרר משם, ולכן לא נוכל לעולם לצאת מהמעגל הזה , זה ירדוף אותנו וכעבור זמן אנחנו ניפול, חזק יותר ממה שהיינו חולמים בחלומות הביעותים שלנו.

ועכשיו אני רוצה לגעת בנקודה הכי חשובה מבחינתי בהחלמה כרגע.
"אתה בסה"כ רואה פורנו,משתמש וכו' וכו', עוד לא עשית ככה וככה,לעולם לא תצליח להבין אותי"
באמת? אתה באמת חושב שאתה אלוהים? שעשית הכל? אתה לא מבין שהמחלה שלנו לעולם לא תפסיק.
רוצה לשמוע את האמת? רוצה להבין לאיפה אתה לוקח את עצמך במחול השדים שלך? אתה באמת חושב שמתישהו תשים לעצמך ברקס? אתה באמת חושב שיש לך איזשהי שליטה על התאווה שלך? אתה לא מבין שכשזה נוגע לתאווה אנחנו פסיכותיים!
ברשותך אספר לך מה אני ראיתי בחיים שלי קורה לאנשים שהם לא נורמלים בתאווה.
זה מתחיל מבחורה אחת, שתיים, עשר, וזה לא מספיק. ואתה לא מבין איך זה יכול להיות, הרי פאקינג אני חי את החלום, איך יכול להיות ששניה אחרי שאני גומר, אני מיד מחפש את הריגוש הבא.(לא פעם זה תוך כדי השימוש עצמו).
ואז משתגעים, ומחפשים להקצין את השימושים, אז מחפשים את זה באלימות, מחפשים את זה בריגוש כזה או אחר, מחפשים את זה בכאב , ראיתי אנשים שכל כך חיפשו זהות בשימושים שלהם שהם ממש פגעו בעצמם פיזית. וזה לא מופרך.
וגם זה לא מספק, אז או שטובעים בזה ומאבדים הכל, או שממשיכים ועושים דברים שאני מעדיף לא לכתוב כאן, יש גבול.

ואתה בטח קורא את השורות האלה ואומר לעצמך "בואנה האוהב ה' הזה אוהב לבלבל את השכל, הוא מקצין, הוא נותן תרחיש אימים, לי זה לא יקרה". דבר עם חברים ותיקים, דבר עם חולים ותיקים... תראה שאני לא משקר
.
לא שאיכפת לי מה אתה חושב, וזה פרט לא מעט חשוב להחלמה שלי,
היחידי שההחלמה שלי רלוונטית בעבורו זה אני, אני יכול להתעורר עכשיו, עוד שבועיים, עוד חמש שנים, או לעולם לא...
בסופו של יום האחריות שלי להתאבד על התוכנית נתונה תחת החסות שלי.
בטח שחפרתי פה, אבל רציתי לחדד דברים שעוזרים לי להבין את ההחלמה שלי יותר טוב.
בתקווה ליציאה מאפלה לאורה, משקר לאמת, משנאה עצמית ולא מודעת לאהבה של עצמנו והסובבים אותנו, וכמובן אהבת ה'

אוהב ה'

תודה רבה אוהב ה'
חותם על כל מילה. (פשוט מתעצל לכתוב כל כך הרבה....)

יפה, אוהב את ה,
התחברתי, מזכיר לי מאיפוה הגעתי, ההחלמה זה תהליך.

בגלל הכותרת העדפתי לא לקרוא,
סחתיין על ההשקעה, היא ניכרת גם ללא הקריאה

התאווה זה סתם גועל נפש, סליחה על הביטוי, אבל זה ככה, כל הסיפור הזה זה סתם בלוף, הכל שטויות. אף אדם לא מסתפק מהתאווה הזאת. אף אחד! אם יבוא מישהו ויגיד לי שהוא מאושר בחיים והוא שקוע בתאווה - אני לא אאמין לו בכלל. 
התאווה מביאה סבל לכולם. כל אחד שהיה בפנים יסכים איתי. יש אנשים שהגיעו רחוק, רבותי, שעברו מזמן את שלב המסך וכו' - והם בעצם אומרים בפה מלא -אחרי שאתה עושה את המעשה - אתה רוצה להעיף אותה ממך בבעיטה, היא נראית לך מגעילה ודוחה.
זאת האמת רבותי, זוהי האמת לאמיתה. כל מי שנמצא שם בפנים - החיים שלו הם גהינום אחד גדול. או שהוא בחובות גדולים, או שהוא התגרש כבר 3 פעמים, או שהוא חולה נפש, או כל דבר אחר שהורס לו ת'חיים. מה אתם חושבים, שכל החבר'ה האלה שעושים את המעשים האלה נהנים? שטויות, אני לא מאמין. הם לא נהנים בכלל, אין שם שום הנאה, זה הכל שקר אחד גדול, אשליה של ממש. שניה אחרי שיוצא הזרע מהגוף, כל התאווה מסתלקת. בגלל הנאה של שתי דקות מפסידים את כל העולם הזה ואת כל העולם הבא. היש לך שטות גדולה יותר מזו?
תראו כמה גדול השקר הזה - אפילו אם תעבור בחורה בלי טיפת השכלה, כל היום מעשנת, רק מבט אחד שאנחנו מסתכלים והיא כבר מסובבת לנו את הראש. תראו מה זה! חלאס נמאס, הגיע זמן לשים סוף לשקר. 

שלום לך נחמן נתן היקר.
ראשית אקדים ואומר לך שאני מסכים שהתאווה "היא גועל נפש", אומנם היא כיפית ברמה הזויה, יש לך קצת ביקורת בכתיבה שלך, וזה בסדר. זה בטוח נובע ממקום של כאב.
אבל תמיד צריך לזכור שגם אם קשה לנו, זאת לא סיבה לכעוס על הבחורה (כי תמיד אנחנו בעצם משתמשים עם עצמנו, גם אם יש נפש נוספת במעשה) , או על עצמנו, חשוב שנזכור תמיד שאנחנו אנשים טובים, אומנם פשוט שצריך לדעת להתמודד בעזרת הכלים והפעולות ברגע הנתון.
אבל לעולם לעולם בלי שום כעס או הלקאה עצמית.
בנוסף חשוב עד מאוד להבין שזאת תוכנית של אנשים אגואיסטים! לא איכפת לנו האם יש אנשים שנהנים שם, (מכיר כמה מכורים שטוב להם שם..), כי העיסוק בשאלה הזאת לא מקדם אותי בהחלמה שלי. אני אעשה את מה שה' רוצה ממני, זה יגרום לי להחלים ולהרגיש טוב עם עצמי.
אוהבים אותך! 

אוהב ה'

לא נראה לי שהבנת אותי..
אני לא כועס על אף אחת.
אני גם לא מלקה את עצמי בכלל.
פשוט אמרתי את האמת, ששמעתי מפי מישהו שהיה בפנים, וכתבתי שאחרי המעשה הוא מרגיש שהוא רוצה לזרוק אותה, והיא באמת נראית לו מגעילה. הוא לא סתם כועס עליה כי הוא נפל, פשוט שנייה אחרי שיוצא הזרע מהגוף אז זהו, כל התאווה מתפוגגת ואפילו האישה הכי יפה בעולם לא מעניינת אותך. זה מה שאמרתי.

מאוד מאוד מסכים איתך נחמן היקר. 
רוצה לחזק את הנקודה.
אחרי האקט  המיני בא לך לבעוט את עצמך. הבחורה או האובייקט הם הדבר היחיד שאתה יכול לבעוט בפועל. 
אני הגעתי למקום שנגעלתי מעצמי. ממש בפרוש המילה, הגעלה, רציתי להפלט מהבן אדם הזה שנמצא בסיטואציה הכ"כ הזויה הזו. 
וזה באמת לא משנה איך היא נראית, כי לפני האקט היא היתה מושא התאווה הכי טוב בעולם, ולא הסתכלתי שניה איך היא נראית, אבל בשניה שהאקט נגמר שוכב לידך חתיכת בשר שאין לך מושג מה הוא עושה כאן. 

הבנתי את זה מאוד בברור כשאחת הנשים שהייתי איתן, אמרה לי שאני חייב לעוף כי הילדים שלה צריכים להגיע כל רגע... 
זה מה שנקרא להיות משומש.
התאווה אין בה שום הנאה ואפילו השפיכה איננה כיפית, וגם הצפייה בפורנו איננה מהנה, זה הכל תירוצים שאני משכנע את עצמי כי באמת באמת המוח שלי עקום. 
כי זה כמו ארוחה טובה במסעדה, אני נהנה ממנה מאוד, אבל שומר אותה לאירועים מיוחדים, ולא רץ ברחובות ממסעדה למסעדה כדי לקבל אוכל יותר מיוחד... 
את האינטימיות שלנו אנחנו צריכים לשמור לאירוע מיוחד, האיחוד עם בת הזוג. לא לחפש ריגוש אינסטנט עם עצמי רק כדי להרגיש לשנייה שאני שווה משהו ואח"כ לרצות למות.
אוהב וצריך. 

אני מבקש סליחה, כנראה לא הבנתי אותך נכון.
מי יתן וה' ינחה אותנו  ונדע ליישם בפועל מה שהשכל כבר יודע מזמן.

אוהב ה'

הנה, עדות חיה ממי שהיה בפנים, תודה רבה לך לראות את האור, שמחתי לקרוא מה שכתבת.

ואוהב ה', אתה לא צריך לבקש סליחה אחי היקר הכל בסדר, פשוט היה חשוב לי להבהיר את הנקודה הזאת, שנשים סוף כבר לכל הבלאגן הזה שהורס אותנו. שנבין שכל התאווה זה רק דמיון. בשביל הנאה של כמה דקות אנחנו מוכנים להפסיד את כל העולם הזה ואת כל העולם הבא. יאללה, די, בואו נצא לחיים משוחררים, נצא לחיים שבהם אנחנו מרגישים מאושרים ומשוחררים, תאמינו לי זה זה התענוג הכי גדול, להיות משוחרר מכל זה ופשוט לעשות את רצון ה' בפשיטות, כל השאר הבל.
שה' יזכה אותנו להתגבר על יצרנו ושנזכה באמת רק לכל טוב ולחיים מאושרים אמן

תודה על הדברים חברים,

נחמן נתן, אני רוצה קצת לחזק את דבריך:

מאלפי סרטונים ותמונות (=לפי כל השיטות הדעות והאפשרויות, וכל הבחינות שהם) שצפיתי בהם עדיין לא נתקלתי בדמויות הנראות על פניהם שמחה וששון.. המהלכות שמחות ומאושרות.
הפוך, - ראיתי; ראיתי פנים קמוצות, חמוצות, מרוכזות, נעולות, דרוכות, מדומיינות ומהופנטות. - פנים נפולות מתות הקרובות לשים קץ לחייהם!
מכל חברי הפורום שבאו לאתר מיום היווסדו באו עם פנים... לא של שמחה בוודאי. הרבה מתוכם (ואפילו כמעט כולם) עם פנים של סבל וצער.
- רק בגלל שהתאווה איננה מצליחה להעניק למכורים את הצורך הנפשי הרוחני. הרבה מהם שמים קץ לחייהם!!
= אלו המתנות הנפלאות של התאווה!!  - "שמחה" הבטלה בשישים...

- לא יצא ממנה כלום ולא יצא ממנה כלום. (בראש נראה שכן אך לא במציאות העובדתית. המכחישה זאת באופן קבוע פעם אחר פעם...).

הנשמה שלנו צמאה לחיבור ורוחניות - התאווה היא חיקוי וניסיון כושל לתת את המענה והצורך הזה.
כשאני לומד להתחבר ולקבל רוחניות - כל התאווה במקום נעשית מיותרת לחלוטין. שכן היא זיוף. לצרוך האמיתי.

מי ייתן ואזכה תמיד להתחבר למקור אמיתי ולא להתפתות לקבל את זה ממקום של זיוף ואשליה, שקר ורמאות אחת גדולים.

אוהב!
שנדע כולנו רק חיים שמחים טובים ומאושרים תמיד. אמן!

אחד השרשורים הטובים ביותר שראיתי פה.

מחזק את נחמן. התאווה זה בלוף! כמו שחין, אתה חייב לגרד, ובאותו רגע הגירוד מרגיע, אבל זה כואב ורק מגרד עוד יותר. אז מה אתה צריך? מגרפה? או פשוט להפסיק להתגרד?

די! חלאס עם הבלוף! לא חסר לי כלום. יש לי אשה טובה ואני לא צריך יותר מזה. אני לא מוותר על כלום כשאני לא מסתכל על נשים, רק חוסך מעצמי סבל.

לראות את האור, קצת הרחקת לכת להגיד שאין במעשה עצמו הנאה כלל. 

שלום לך אסיר יצרי היקר.
אגיב בקצרה ברשותך.
דיברתי עם המון מחלימים, שמתי לב לדפוס מעניין, ככל שהאדם היה יותר שנים בתאווה ככה הוא הבין את האפסיות ואת הכאב שלה יותר טוב, הרבה מאוד מכורים ותיקים סיפרו לי שבשלב כלשהו הם ממש סבלו בשעת מעשה, אך עדיין המשיכו לעשות זאת בגלל התלות שלהם בסם.
וזוהי בדיוק ההגדרה של התמכרות- להמשיך לעשות משהו למרות שסובלים ממנו.
שנזכה לראות את האור! :-)

אוהב ה'

תודה אוהב ה'. 
לא יכולת לומר את הדברים בצורה מדויקת כ"כ. 
אסיר יצרים היקר, 
לא רק שלא הגזמתי אפילו לא אמרתי קצה קצהו של הסבל בתאווה. מפאת כבוד המקום.
בקצרה, הסבל מהתאווה היה כ"כ גדול עד שהייתי חייב לצרוך סמים ואלכוהול, תרופות פסיכיאטריות כדי להיות מסוגל להשתמש. 
פסיכולוגית זה נראה לי הכי בריא לצרוך תאווה אבל לא כל עוד אני שפוי. 
התאווה השפילה אותי, הכניעה אותי, גרמה לי לעשות דברים איומים לבנות /בני הזוג שאיתם צרכתי את הסם שלי. 
לצערי, מעולם לא נהניתי מיחסי מין כמו בנאדם נורמלי. אינטימיות, אכפתיות וקרבה מעולם לא היו חלק מחיי. 
אובססיה וטרוף כן. 

נכון, בהתחלה חשבתי שזו הנאה. 
אך מה זו הנאה? 
הנאה זה כשאתה עושה דבר כדי למלא את עצמך ולקבל כח להמשיך הלאה. 
מה יש בתאווה? 
היא מרוקנת אותך, כבר בשלב התכנון. 

אם אפשר להוסיף משהו... על הדברים היפים שנאמרו פה.

המציאות למעשה היא כזאת,
אנחנו לא חווים הנאה אמיתית בזמן השימוש; אנו בסך הכול 'הוזים הנאה', מדמיינים ומפתחים אותה בראש איך היא תראה.. ואילו הם התחושות 'שכעת אנו מקבלים'.. כלומר גם למגע הפיזי יש פרשנו וניתוח במוח שלנו - ניתוח של- 'כביכול הנאה', ניתוח המדמה לנו שכאילו אנו 'נהנים כעת' ממשהו.. בשעה שכל הניתוח הזה בנוי סביב פורקן לחצים וקבלת מענה ופיצוי לצרכים שלנו. דהיינו הגוף שלנו למעשה על פי חוקי הטבע, הוא חייב לקבל אפשרות של פירוק ושחרור של כל מיני דברים וחוויות שהם... ומשכך, כשאנו נמצאים בתוך התאווה - התאווה מפרקת את זה יפה יפה, ונוצר במוח שלנו כביכול שיש לנו הנאה 'מהתאווה עצמה' - בשעה שכל ההנאה באה מהפירוק - ולא מהתאווה! לכן אפשר לראות אנשים שלמדו לפרק את מצבי החיים באופן נכון שאז כל הסיפור של התאווה כמעט ולא מעניין אותם. זה יורד לרמה הבסיסית של החיים ולא נהיה איזה משהו "מדליק" של החיים. 

בקיצור, 90 אחוז לפחות מהראיה והמגע הפיזי בתאווה הוא דמיון, ופחות מעשר אחוז זהו משהו כמציאותי לקיום המין האנושי, אך לא משהו חזק וגדול כפי שחשבנו בהתחלה.

זה רק היה נדמה לי / לנו!!
זה מה שבסוף כולם יגידו ואמרו.