pnimiut כתב on 26 יוני 2012 10:04:
מצוין. אף אחד לא טען שהתורה היא ספר היסטוריה רח"ל, ואני מאמין בדיוק כמוך שהתורה מתאימה לכל יהודי ובכל מעמד ובכל זמן.
אבל הדרך שבה אתה מתייחס אליה - לא נכון. אדרבה, תמצא לי בתורה יש בתורה התייחסות למיקרוגל.
אחר כך אסביר לך למה הדברים נכונים. דהיינו שהתורה היא לא ספר היסטוריה, ויש בה הכל מכל וכל והתייחסות לכל נושא, ולמרות זאת לא כתוב בה על מיקרוגל ועל התמכרות כי כאשר היא נכתבה לא היו מיקרוגלים והתמכרויות.
אתה מתייחס לתורה כעל ספר הוראות לחיים טובים בעולם הזה....
בעוד שהתורה עצמה קדושה
קדוש = נבדל
התאורים בה מתארים את התתפתחות הרוחנית של הנברא ממצבו השפל והמכור בעולם הזה
שהוא המצב הרחוק ביותר שיש מהבורא....
עד להתעלות מעל השפלות וההתמכרות ועד לדבקות בבורא.
על זה כל התורה מספרת ומתארת
במצב שהוא מעל זמן תנועה ומקום
אין שם תאור על עבר שבו לא היה משהו
לעומת העתיד שבו כן יש משהו
תפיסה כזו מנוגדת ומוזילה ואין לי על מה לדבר אם כך אתה חושב....
פנימיות חברי היקר. קודם כל, נדמה לי שזו הפעם הראשונה שאני שומע ממך שאתה לומד פנימיות התורה על מנת לצאת מההתמכרות (עוד מעט אסביר למה זה חשוב לי). דבר שני, ההכללה שלך שאתה מכור ל'כסף, מין, תאוה כבוד וכל השאר' אינה מספקת אותי. ברור לי לחלוטין שאתה כואב את מצבך ושאתה מנסה לתקן את עצמך. אבל במחילה, הרשה לי לחלוק על ההכללה.
כידוע לשנינו, הרב אשל"ג פתח לנו צוהר אל פנימיות התורה, והגדיר את האני האגואיסטי כמקור הרע ואת האלוקי וההתמסרות אליו כמקור הברכה.
בתפיסה זו, ברור שכל מה שהוא 'בשבילי' הוא התמכרות. אני מכור ל'אגו' שלי. זה ברור.
במובן זה, כל העולם מכורים. שהרי האדם נולד עם 'אגו'. האדם מרגיש שהוא קיים ויש צורך בעבודה ובלימוד על מנת להאמין בקיומו של הקב"ה.
כל זה יפה, ונכון. לא אכנס לוויכוח עם עמדתו של הרב אשלג, להבנתי הרב קוק, למשל, חלוק עליו בכל מכל כל ואין לי להכניס ראשי בין הרים גדולים, אבל בכל מקרה מה שברור אצל שניהם, אגב, הוא שהתיאור שהם מתארים כולל בתוכו את רוב רובם של היהודים הפשוטים, שנמצאים בתהליך מתמיד של עבודה ותיקון.
אבל, פנימיות חבר יקר, וכאן האבל הגדול.
אני שונה.
אני לא אדם רגיל.
אני מקווה בשבילך שאתה כן אדם רגיל, ושכל מה שאתה צריך זה להתמודד עם 'מין, תאווה, כבוד וכל השאר', אבל אצלי זה לא ככה.
עם 'כבוד וכל השאר' אני יודע לעבוד. אני לומד, אני מתקדם, אני משתפר עם השנים.
אבל ב'מין', לא פנימיות יקירי.
ב'מין' המצב נעשה רק גרוע יותר.
ככל שעוברות השנים, המצב נעשה גרוע יותר ויותר. ומה שהזוי הוא שזה בכלל לא קשור לשאר האישיות שלי. אני מעיד שמים וארץ שבשלוש עשרה שנים האחרונות אהבת התורה ואהבת החסד, הרגישות והאנושיות שלי השתפרו ונעשו הרבה פחות אגואיסטיים. אבל להגיד אותו הדבר על 'המין', לא חבר יקר, זה כבר קצת יותר מסובך. התאווה רק צמחה, רק סחפה אליה עוד כאבים ועוד רגישויות, וממילא היתה צריכה עוד ועוד תדלוק. כבר לא הספיק לי פיסקה קצרה בספר של ההורים, כבר הייתי צריך תמונות בעיתונים, וגם זה לא הספיק כשהגיע האינטרנט האיטי, וגם זה לא הספיק כשגיליתי את נפלאותיו של האינטרנט המהיר והצפיה הישירה, וגם זה לא הספיק...ואתה יודע, הדבר המרכזי שלמדתי כאן על עצמי, הוא ה'סטטוס קוו' שלי עם התאווה, שאני רק באינטרנט ולא בוגד באשתי עם אישה בפועל, זה רק עניין של זמן. התאווה לוקחת אליה את כל כולי. ושוב, מה שהזוי, חבר, שזה שבתחומים אחרים זה לא ככה.
לכן, פנימיות, העצות הכלליות אינן מספיקות. יש צורך במשהו הרבה יותר אישי וממוקד, עלי לגלות את הפחדים שלי, את הכעסים שלי, עלי ללמוד לוותר עליהם, עלי להבין שאלוהים נמצא ונוכח בכל מקום ובכל מצב. אבל מה שבאמת חשוב - עלי להבין שזה לא עניין של יישום, אלא של חווית חיים.ך
אם הרב אשל"ג עוזר לך לזה, אשריך.
לי, חבר יקר, הוא לא מספיק.
במובן הזה, התורה לא מדברת על ההתמכרות. התורה מדריכה אנשים בריאים, את כלל ישראל לכל דורותיו, אבל מעטים ההדרכות שלה לאנשים מכורים. 'דרך ארץ' קדמה לתורה. משרבו רוצחים - גלתה סנהדרין והפסיקו את ערי המקלט. איסור אכילת אדם לא נכתב בתורה כי הוא פשוט ועוד כהנה וכהנה מקורות בש"ס ובפוסקים שאני יכול להביא לך, אך אין כאן המקום.
מקווה שעזרתי להבהיר
נתן
