למעונינים תשובתו של אסירותודה.
היי,
לא דיברתי על ספירת ימים חדשה. יש בזה גישות שונות. יש שיגידו "ייקוב הדין את ההר"..יש אחרים שיאמרו שאיננו מושלמים והמחשבה שכן היא פגם אופי - פרפקציוניזם.. אני לא מכריע לך מה כן וגם לא מצדד במה לא, איננו מכיר אותך ואת דפוסי המחשבה והפעולה שלך. אני כן מפנה את תשומת הלב שלך למה שאמרת וגם כעת, כתבת: מעדתי.. אבל הרגשתי משומש.. כי זו הדרך של המחלה - "לכבוש שטחים".. בעיקר על ידי כיבוס מילים, והורדת העירנות. תחילה המחלה אומרת זה לא רציני.. רק מעידה קטנה.. בהמשך ואחרי חמש דקות כשההרגשה מזעזעת, היא אומרת אתה לא שווה כלום..תכלס, אני כן הייתי קורא לילד בשמו: השתמשתי. כן. יש שימוש שבגללו מתחילים לספור מחדש, ויש כזה שלא. בעיניי זה דרך האמצע. לא להתיר לעצמי כל פעם לפרע דברים שבגללם באתי לתוכנית, אבל גם לא לרדת עליי, כי אינני מושלם. וכן, לקבל על עצמי גבולות ברורים. שיש דברים/מקומות/ אתרים/זמנים שבהם ואיתם יש לי נוהל קבוע.. לדוגמא, בזמני לחץ אני לא יושב ליד המחשב מעבר לשעה קבועה. למה? ככה! כי בעבר היו לי שם שימושים.ובשורה התחתונה, אני מציע לך לדבר על זה עם הספונסר שלך.
