שלום חברים שמי המחלים ואני סקסוהוליסט בהחלמה, אסירות תודה לאלוהים אוהב על 70 שעות של ניקיון ומפוכחות מינית למרות הפחדים והאובססיות הקשות. 
אני רוצה להודות שאני חסר אונים מול התמכרותי ואבדה לי השליטה על חיי, הגעתי לתחתית ולא הייתי עדיין מוכן לוותר על השימושים, בחסד אלוהים אוהב שריחם עלי והביאני לתוכנית אני נקי כבר 70 שעות, זהו נס עבורי ואני זוקף זאת לזכות אלוהים, החברים והתוכנית שלנו. אני מוסר כעת את חיי ורצונותיי בידי אלוהים שיעשה בי כרצונו הטוב, שרצונו יעשה בחיי ולא רצוני אמן.

היממה האחרונה עברה עלי בקשיים רבים מאוד ורציתי לברוח להשתמש בעצמי, כמו שהתרגלתי כל חיי. אני חווה קשיים רבים בצל המשפחה, סבל רב מאוד מבחינה נפשית , משהו שמתמשך כבר המון שנים. אני חסר אונים מול הרצון החזק שלי לשלוט ולנהל את כל מה שקורה מסביבי, זהו דבר שיכול להוביל אותי לשימושים, הספונסר שלי אומר לי שעלי להרפות מזה ולשחרר את זה לאלוהים, כי מבחינתו זאת הדרך שלי לברוח מעצמי ומההתמודדות עם ההתמכרות. אני רואה זאת קצת אחרת, הבעיות שלי בחיים בשילוב התוכנית נתנו לי כלים לעזור לאחרים, ואם מדובר בבני משפחה אז קל וחומר. העניין הוא שלא תמיד דברים קורים כמו שאנו רוצים וישנם כאלו החיים בהכחשה בנוגע לבעיותיהם. אדם לעמל יולד כבר אמרו זאת לפני המון שנים, אך לדעתי אין סיבה לבני האדם לחיות בסבל, במיוחד כזה הנובע ממקום שהבעיות מגיעות מתוך הראש שלהם ומתוך תפיסה מעוותת של המציאות כמו שהיא. אני סבור כי לא משנה באילו תנאים האדם גדל והתחנך, כאדם בוגר מוטלת עליו האחריות לשנות את עתידו. אני מאמין שיש ביכולתו של כל אדם לחולל כל שינוי בתוכו במיוחד בדפוסי החשיבה שלו.
נכון, לכל אדם יש את החבילה שלו, ההתמודדויות שלו, אך להתעלם מהם או לברוח מהם זה אינו פתרון.
החיים שאנו חיים עכשיו, הם למעשה החיים היחידים שיש לנו ואין לנו הזדמנות אחרת לחיות אותם, לכן כדאי לנו לעמוד איתנים מול בעיותנו{התמכרותנו} ולעשות שינוי בתוכנו, השינוי בהחלט אפשרי. 

כשאנו נולדים אנו מודעים רק לעצמנו, אנו היקום. אנו מבחינים במעט מאד מלבד הצרכים הבסיסיים שלנו, ואם אלה מסופקים לנו אנו מרוצים. כשהמודעות שלנו מתרחבת אנו הופכים מודעים לעולם שמחוץ לעצמנו. אנו מגלים שישנם אנשים, מקומות ודברים מסביבנו ושהם ממלאים את צרכינו. בנקודה זו אנו מתחילים גם להבחין בהבדלים ולפתח העדפות. אנו לומדים לרצות ולבחור. אנו מרכזו של עולם הולך וגדל ומצפים שיסופקו לנו הדברים שאנו צריכים ורוצים. מקור שביעות רצוננו משתנה באורח פלא ממימוש של צרכים בסיסיים, למילוי רצונותינו. רוב הילדים, אחרי תקופת מה של התנסויות, מגיעים להבנה, שהעולם החיצוני אינו יכול לספק את כל רצונותיהם וצורכיהם. הם מתחילים להשלים בכוחות עצמם את מה שלא ניתן להם. כשהתלות שלהם באנשים, מקומות ודברים פוחתת הם מתחילים לצפות מעצמם יותר ויותר. הם נעשים עצמאיים יותר ולומדים ששמחה ושביעות-רצון באות מבפנים. הרוב ממשיכים לגדול כשהם מזהים ומכירים בכוחותיהם, חולשותיהם ומגבלותיהם. בשלב מסוים, הם בדרך-כלל מחפשים את עזרתו של כוח גדול מהם שיספק את הדברים שהם אינם יכולים לספק לעצמם. אצל רוב האנשים, ההתבגרות היא תהליך טבעי. אולם כמכורים, נראה שאנו מהססים בדרך. נראה שאנו אף פעם לא מצליחים להתבגר ולצאת מהריכוז העצמי הילדותי. נראה שאנו לעולם לא מוצאים את הסיפוק העצמי שאחרים מוצאים. אנו ממשיכים להיות תלויים בעולם שסביבנו ומסרבים להשלים שלא נקבל הכול. אנו הופכים לאובססיביים; רצונותינו וצרכינו הופכים לדרישות. אנו מגיעים לנקודה בה שביעות-רצון וסיפוק הם בלתי אפשריים. אנשים, מקומות ודברים אינם יכולים בשום אופן למלא את הריקנות שבתוכנו ואנו מגיבים אליהם בטינה, כעס ופחד. טינה, כעס ופחד מהווים את המשולש של האובססיה העצמית. כל הפגמים שבאופיינו הם צורות של שלוש תגובות אלה. אובססיה עצמית היא לב ליבה של חוסר שפיותנו. טינה היא הדרך בה רובנו מגיבים לעברנו. אנו מחיים מחדש, שוב ושוב, את ניסיונות העבר במוחנו. כעס הוא הדרך בה רובנו מתמודדים עם ההווה. זו תגובתנו למציאות והכחשתה. פחד הוא מה שאנו מרגישים כשאנו חושבים על העתיד. זו תגובתנו ללא-נודע; פנטזיות על דברים שליליים. כל שלושת הדברים האלה הם ביטוי של האובססיה העצמית שלנו. הם הדרך בה אנו מגיבים כשאנשים, מקומות ודברים {עבר, הווה ועתיד} לא עומדים בדרישותינו. בהחלמה ניתנת לנו דרך חיים חדשה ומערכת כלים חדשה. אלה הם שנים-עשר הצעדים ואנו עובדים אותם כמיטב יכולתנו. אם אנו נשארים נקיים ויכולים ללמוד ליישם עקרונות אלה בכל תחומי חיינו, מתרחש נס. אנו מוצאים חופש ממין, מהתמכרותנו ומהאובססיה-העצמית שלנו. טינה מוחלפת בהשלמה; כעס מוחלף באהבה; ופחד מוחלף באמונה. יש לנו מחלה שבסופו של דבר, מכריחה אותנו לחפש עזרה. אנו ברי מזל שניתנה לנו רק ברירה אחת; הזדמנות אחרונה אחת. 

אז כמו שכתוב: לחיות או למות, רק להיום אני רוצה לחיות ואעשה הכל בשביל לסיים את היום הזה בניקיון, כי זה הדבר החשוב ביותר בשבילי!!!

שלום. אתה נשמע אדם כשרוני. אני כל פעם נגנב לראות איזה אנשים מוכשרים נמצאים באיזה מקומות.
בכל אופן רוצה להגיד את דעתי, מקוה שתתקבל עליכם.

גם לי מופיעים הרבה בעיות בנפש, חלקם בגלל ההתמכרות וחלקם גרמו להתמכרות. ועוד ועוד..

בכל אופן אני מאמין, כמוך, שאדם צריך לטפל בבעיות שלו. אני לא מהאלה שמאמין שכל החיים לא חשובים. יש לאן להתקדם בחיים. 
ברור לי גם שככל שהסביבה תהיה יותר טובה ונעימה. יותר מאפשרת לי לשלוט עליה. זה יאפשר לי לשמור על ההחלמה.

אני לא מאמין שאני ארוויח משהו בלהאשים אחרים, (למרות שאני עושה את זה). 

רק רציתי להאיר- שנראה לי שהעיסוק הרב במה אני חושב על העולם, איך אני פותר המון בעיות נפשיות ואחרות. אצלי בימים הקרובים(כמה שבועות) לנפילה אינו מביא תועלת רבה. כי אני עדיין לא שפוי מספיק. לא מפוכח מספיק. כדי להסתכל על הדברים בצורה מאוזנת. אצלי המחשבות זה מקום לבריחה. להאשים אחרים זה דרך להשקיט את הכאב.
אני נע בין להאשים אחרים להאשים את עצמי.- כי זה כל כך כואב ליפול.

אוהב אותך אחי היקר ותודה על דבריך.
לי ברמה האישית חשוב מאוד לשחרר את המחשבות שלי ולאוורר את הראש, כאשר אני שומר דברים זה מוביל אותי לנפילה.
שאלוהים יהיה איתנו