שלום חברים!

לאחרונה מציקה לי השאלה
האם ניתן להיות שפוי ונקי רק ע"י שנים עשר הצעדים?

בפרט אני שואל את זה ביחס למי שמכיר ולומד את התורה וחי על פיה
.
אני קורא הרבה תגובות של חברים ותיקים ומנוסים - שמנסיונם לא יעזור תורה ולא צומות ולא נדרים וכו'
כמו כן אני קורא ש"בתכנית" קורים ניסים למי שעושה את הצעדים
וכדומה.

ואני שואל אתכם ואשמח לתגובות רציניות כי זה נושא שחשוב לי מאוד:
נכון שרק להוסיף שקידה בתורה או לצום וכדומה - לא מביא החלמה

אך האם מישהו מבין כל אלה שחושבים שאי אפשר בלי 12 הצעדים,
חווה פעם קבלה אמיתית של מצבו במקום אחר?
אולי אם היה חווה קבלה ואהבה עם כל מה שהוא, מרבותיו או הוריו - היה נעשה "נקי"? (עיינו בסיפור על הרב שטיינמן והמכור) 
האם היה לו חבר, שהיה יכול ומוכן לשמוע ממנו על שגעונותיו ומעלליו בלי לשפוט ולבקר
וכך לחסוך ממנו את סחיבת הסודות והחולי הכרוך בכך?
אולי כניעה, כנות וענווה הם מושגים שמקבלים ביטוי רחב ומפורט ב"תכנית", אבל האם רק דרכה ניתן להגיע אליהם?
האם את ההבנה שאני לא יכול לבד וזקוק לאלוקים - אין בתורה (אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו)?
האם אלוקים קבע שאת ההחלמה הוא נותן רק למי שעובד צעדים, ומי שלא - רעה תהיה אחריתו?
האם ההדרכה - לשתף חבר מיידית ברגע של ניסיון ("שעת מעשה") - לא מוכרת למי שלומד גמרא?
(עיין סוף קידושין על רב עמרם החסיד שכמעט חטא עם השבויות שהופקדו בביתו, וסחב לבדו סולם עצום כדי להגיע לעליית הגג שם הן היו, ובאמצע העלייה צעק "שריפה" שריפה" כל השכנים באו וכך הוא ניצח את התאווה, הוא סיים במשפט המחץ באומרו ליצר הרע "תראה שאתה אש ואני בשר, ובכל זאת אני עדיף ממך)


הבהרה: אני מקבל המון מהתכנית, אני אסיר תודה על הכלים והתובנות שאני מקבל בה.

(מטבע התכנית משתדלים לקבל כל אחד, ואני משער שיהיו שיגיבו - אם לך זה עובד - אשריך, תצליח וכו'
אבל אני באמת רוצה לשמוע מאנשים שרואים את העניין אחרת ואת התובנות שלהם בנושא)
תודה רבה

אוהב אתכם חברים יקרים!

אוהבים אותך,
ראיתי כמה חברים שהצליחו גם בלי 12 צעדים, אבל מספרם מעט, וחסר להם את האור בעיניים,
והכי מעניין, אין לו אייך להעביר את הנס שלו הלאה, הוא הצליח אייכשהו אבל מלא תיסכולים על החיים והסביבה,
פה בתכנית, מצאתי אור, מצאתי נקיון, מצאתי מפוכחות, מצאתי חיים, מצאתי תקווה,
והנקיון זה לזמן ארוכה בעז"ה,

תודה עדינו על השאלה
אני לא מכיר את הסיפורים של כולם
אבל
אני מכיר הרבה חברים שהיו בתכנית, והיו להם חברים לשתף כל הזמן - בזמן אמת, ומשום מה הם לא עלו על דרך עד שהם התחילו לצעוד את הצעדים.
אין לי מושג למה אלוקים נותן פרס לאלו שעובדים עם הצעדים..... (זה משהו קצת יותר עמוק..)
אצלי זה עובד, ואני לא מנסה להתווכח עם מה שעובד לי.

בנוסף, אפילו אם מישהו אחר מצליח להיות נקי ללא צעדים, אני מרחם עליו. מכיוון שהתאווה לא הייתה אף פעם הבעיה שלי, היא הייתה הפתרון (הלא מוצלח) לכל שאר הבעיות שלי. ברגע שלוקחים לי את הסם הבסיסי שלי, כל החיים שלי מתחילים להידפק, ואני לא מקנא בכזה בן-אדם. 
לדעתי אחד שמתנקה מתאווה ולא מתפכח, (שתוי-יבש), או שהוא מחליף התמכרות בהתמכרות אחרת (אוכל, סמים, אלכוהול, הימורים, וכו' וכו'), או שסתם נעבעך הוא סובל. הצעדים הם למעשה פותרים לי את הבעיה האמיתית שממנה ברחתי לסם שלי - התאווה.

אעיר, שיש כאלו שנופלים בתאווה והם אינם מכורים, ולהם עוזר עוד דברים מלבד 12 הצעדים. לפי מה שכתוב בספר הגדול (לא זוכר מדויק ואיפה), שהפתרון היחיד למכורים לצאת מההתמכרות היא דרך חוויה רוחנית, ע"י 12 הצעדים.

מקווה שעניתי
אם לא זה גם בסדר

אוהב

תודה על ההארות!

אהבתי את הרעיון שהתאוה היא אינה הבעיה שלי - היא הפתרון לבעיה,
והצעדים מכוונים אל הבעיה האמיתית - התמכרות.
אולי זה גם מה שאבי גולן התכוון שיש אנשים שהצליחו בלי הצעדים אבל חסר להם את האור בעיניים.
כי הבעיה נשארה. 

אני מוכרח להיות גלוי כי אני מרגיש הסתייגות מסויימת,
כעת הבנתי יותר שהתכנית פועלת על מחלת ההתמכרות,
ורק ע"י הצעדים תבוא חוויה רוחנית שתוציא מההתמכרות.
וזה קשה לי, הטענה על הבלעדיות,
כלומר לפי הגישה של 12 הצעדים אין דרך אחרת לצאת מהתמכרות.

אני לא מתכוון להתריס חלילה, אני משתף בקושי פנימי שמציק לי.
כשרופא אומר לי "רק תרופה מסויימת יכולה לרפא את הגוף שלך" - אין לי שום בעיה איתו,
את מקצוע הרפואה הרופאים יודעים יותר מכל אחד אחר.
וגם בתורה אין הדרכות רפואיות, זה לא עניין רוחני
לכן זו אמירה לגיטימית בעיני.

אבל בענייני חוויות רוחניות, ורפואת הנפש (לא במובן של טיפול ברגשות, אלא במובן של ריפוי היחס לאלוקים)
הבלעדיות על תחום זה להבנתי הדלה - נתונה רק לתורה שאותה נתן ה' ע"י נביאים.
כשמשה רבנו אומר "ובחרת בחיים" הוא מתכוון לכל התורה שבכתב ושבע"פ, שהיא תביא לחיים.
והבלעדיות על נתינת חיים - שמורה רק לתורה.

עכשיו, חשוב לי להדגיש, אינני מתווכח שהתכנית של 12 הצעדים מעניקה המון חיים,
ומשפרת אנשים בצורה מדהימה שאין מילים לתאר.
אבל עדיין אני מתקשה לחיות בשלום עם האמירה על בלעדיות 12 הצעדים.
לו יצוייר שהאמירה היתה - שהצעדים הם כלי מוכח ויעיל, אז לא היתה לי בעיה.

אשמח להבין יותר, איך אתם מתמודדים עם שאלה זו.

ושוב תודה רבה על ההקשבה והמענים.
אוהב אתכם!  

"אבי גולן" post=109389 date=1510905686 catid=2

אם מישהו יחיה כפי התורה, לא ישנא אף אחד, ואוהב את כל בן אדם, וכנה לא שקרן, ולא יכעוס אף פעם , ויהיה לו אמונה חזקה בהקב"ה אני מבטיח לו שישאר נקי,
אבל הבעיה שאנחנו סובלים מפגמי אופי, אנחנו לא כנים לגמרי, יש לנו מלא טינות וכעסים על כל מיני אנשים, ושואלים שאלות על אלוקים למה ככה ולמה ככה, אז המצב הנפשי מוביל אותנו לשימוש,
אז מה הפתרון, 12 צעדים עוזרים לנו לצאת מפגמי אופי, ולהתחבר לדרך התורה אמיתי, וזה קשה, מאוד קשה, יש מלא מהמוהורות בדרך, ורק ביחד עם המון תמיכה מחברים, ועוד טלפון ועוד שיתוף לוקח המון זמן עד שאנחנו נהיים אנשים ישרים,
וצריכים לתרגל את זה כל הזמן,

זה מה שכתבתי לפני כחודש פה,
התורה והצעדים הם אחד,
הבעיה שאנו צריכים עזרה, וביחד זה עובד,

בהשגחה פרטית מצאתי התייחסויות מפורשות לעניין.

כך כותב דב gye.org.il/tools/groups בהקשר לנושא.
(שווה לקרוא את הכל)

(ההדגשה - שלי)
אהבתי את ההסתכלות שלו, שהתכנית היא כלי לבניית שפיות.

באותו קישור מופיע גם:

גם כאן ההדגשות שלי.

וגם זה:

זה חזק!

שלום לך חבר יקר
אשתף אותך במשהו קצת אישי:
אומר לך את האמת, אני מאוד מאוד התלבטתי האם ללכת לתוכנית של 12 הצעדים,
זה היה נראה לי משהו ארוך וקשה, ועוד יותר משהו לא ריאלי.
ניסיתי הרבה דברים, וניסיתי הרבה שיטות.
בין הדברים שניסיתי, היה לשלוח שאלה לאחד מגדולי הדור שנפטרו לאחרונה.
הסברתי לו את מצבי, ומה קורה לי, ועוד יותר הסברתי לו שאני לא מסוגל להפסיק.
אני זוכר שהוא שלח לי שהוא מקנא בי על כל התגברות והתגברות.
ושאין לי מושג מה גדול יהיה חלקי בשמים.
אני הייתי בהלם, הייתי בטוח שהוא יכתוב לי שאני אדם חוטא, ואני צריך לצום 5 ימים בשבוע וכו' וכו'.
אז הוא נתן לי כמה עצות, מה  לעשות והוא כתב לי שאם זה לא יעזור שאני אלך לפסיכולוג.
והוא נתן לי מספר טלפון של אחד המשגיחים החשובים בדור, והוא כתב לי שאומר לו שהוא שלח אותי אליו.
התקשרתי אליו, והוא נתן לי כזה חיבוק,שאני מעולם לא זוכר שמישהו אי פעם נתן לי כזה חיבוק. 
הוא פשוט אמר לי  שהוא מעריץ אותי שהחלטתי לטפל בבעיה שלי וכו' וכו'.
הוא שלח אותי לפסיכולוג כלשהו, מאוד מוצלח שאני חייב לו הרבה מאוד.
אותו פסיכולוג, בשלב די מוקדם שלח אותי ל"שמור עיניך", והוא אמר לי שזו דעתו של אותו גדול.
לקח לי זמן עד שהתגלגלתי והגעתי לכאן,
אז אני מאמין, שאם אותו גדול שקיבל אותי באמת ובתמים, שלח אותי ל"שמור עיניך", אז כנראה שפה נמצא הפתרון.
חיבוק
אבי

מדהים!
תודה רבה על הסיפור האישי!

עדינו היקר סוד הכניעה כתב על השאלה במייל היומי מוזמן לקרא
אני לא יודע מה מצבך נשוי או לא נופל כל יום או כמה פעמים ביום כמו שאני הייתי לפני הצעדים או פעם בתקופה
בכל מקרה מאז אני נקי כבר יותר משנה 
והכי חשוב השתנתי לגמרי יש לי היום מידות טובות הרבה יותר מהעבר שלי
אם אתה רוצה את השינוי אתה מוזמן 
מתי שיתאים לך לבא ולהצטרף 
וכל זאת בתנאי אחד שאתה מכור אם לא אז הצעדים לא ממש נחוצים לך 
יוכלו להועיל לך אבל לא מחויבים

רוצה להוסיף על מה שכתבתי קודם, מצאתי את המקום שזה כתוב בספר הגדול, ואני מצטט (תחילת פרק 4 בספר הגדול עמוד 40):

"בפרקים הקודמים למדתם משהו על האלכוהוליזם אנו מקווים שהצלחנו להבהיר בדיוק את ההבדל בין אלכוהוליסט ולא אלכוהוליסט.אם אתה מגלה - בשעה שבכנות אתה רוצה בכך - שאינך יכול להפסיק לשתות לחלוטין, או, בשעה שאתה שותה אין לך שליטה מלאה על הכמויות של שתייתך - מסתבר שאתה כנראה אלכוהוליסט. במקרה כזה, הרי שיתכן שהנך סובל ממחלה אשר אותה אפשר לכבוש אך ורק ע"י חוויה רוחנית."

12 הצעדים זה לא מחוייב ואפשר גם להתמודד בלי.
היתרון בשיטה הזו היא שזה משהו מסודר עם הדרכה. אז אם אתה מסתדר לבד (לצורך העניין, מסתפק בכתיבת תגובות בפורום וזה עונה על הצורך) אז מעולה. אם זה לא עובד, אז כדאי לנסות את 12 הצעדים כי באופן סטטיסטי זה עוזר ליותר אנשים.
הכלל הוא, תעשה מה שעובד לך

גילוי נאות, אני לא מתקדם באופן מסודר עם הצעדים, למרות שלאורך הזמן כמובן שלקחתי ויישמתי חלק מהרעיונות בשיטה שהתאימו לי. אבל כל אחד ומה שמתאים לו.

תודה צריך חבר.
ראיתי מה "סוד הכניעה" כתב והנה כמה ציטוטים:

אני מסכים איתו (למרות שבהתחלה - קצת לקחתי אישי), אכן ב"ה אני היום לא בקרקעית, וכשהייתי שם לא הכרתי מספיק את שמור עיניך.
אצלי באופן אישי השאלות נועדו - לעזור לעצמי לקבל אומץ ולהסיר הסתייגויות כלפי התכנית.
ואת זה אני מקבל פה (ותודה מעומק הלב לחברים על כך) בשפע, 
ברור שאם הייתי במצב של פירוק מוחלט לא היה לי מחשבה להתחיל להתפלסף ולהתפלפל.

האם כיוון שאינני בקרקעית, עלי להימנע מדיונים והעמקה? אמנם ידע אינו כח אבל האם הוא לא מגדיל את המוטיבציה? האם אחרי הדיונים אפשר להגיע לקבוצות רק אחרי התרסקות? לי אישית דווקא הקבלה והשיתוף שקיבלתי, הם עודדו אותי להשתתף בקבוצות (אבל היום נאמר לי שבשלב זה לא כדאי לי קבוצות חיות).
אולי בעומק עומק ליבי הדיונים עוזרים לי לברוח - איני יודע, מה שכן אני יודע שהם עוזרים לי מאוד להתקדם להחלמה בעז"ה.

שלום עדינו
מסכן מי שטובע בים הסוער, ואינו מוצא פתרון/הצלה רק משום שהוא לא הגיע עדיין לקרקעית. כלומר מסכן אותו מכור שאומרים לו "לך תסבול עוד קצת, לא סבלת מספיק". 
הקרקעית נמצאת בראש, אני לא באמת צריך לסבול עוד כדי להפסיק לסבול, אני פשוט צריך להחליט/להבין שסבלתי מספיק.

מקווה שעזרתי
אוהב

שלום חברים!
כשהעליתי את השאלה לגבי בלעדיות שנים עשר הצעדים, תארתי לעצמי שזה נושא שדשו בו רבים קודם לכן,
והנה עכשיו מצאתי שיחה נהדרת של ה'גדויילים' על העניין הזה
בבחינת "כבר קדמוך רבנן"
guardyoureyes.com/heb/forum/13-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA-12-%D7%A6%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D/11059-%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%92%D7%9E%D7%9C-%D7%91%D7%9C%D7%99-12-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D#11073

וסליחה על הקישור הארוך, אני לא יודע איך מקצרים אותו.

אשמח אם תוכל להעתיק את הטקסט מהאתר לכאן.
פשוט החסימה שלי לא מאפשרת.
תודה