שלום חברים יקרים ואהובים!

רציתי לשתף במשהו מרגש שקרא לי
לאחרונה יצא לי להתייעץ עם הלל (כן, הלל הזקן) כדי לבקש ממנו הדרכה ועצה בכל מיני תחומים,
הרגשתי בנח להתייעץ איתו, כי ידעתי שהוא לא מתעצבן מאף שאלה, ויש לו סבלנות לכולם.
גם כשהשאלות לא משהו...
אפשר לומר שאצלו מותר להיות עם הצמר גפן מחוץ לפה.
בקיצור דמות שאני ממש אוהב שלא לומר מעריץ, וחשוב לי לשמוע ממנו.

בין היתר ביקשתי ממנו טיפ לעבודת הצעדים שלי, ביקשתי עקרונות מנחים ויסודיים.
אז הוא אמר ככה:
אני לא יכול לדבר מנסיון - כי אני לא מכור
אני לא יכול לדבר עליך כי אתה זה אתה
אבל אני כן יכול לומר לך מה עבד לי בחיים הרגילים שלי

וכך הוא אמר לי - בשלושה משפטים - מעט המכיל את המרובה:
תיקח אחריות על עצמך אף אחד לא יעשה זאת במקומך.
יחד עם זאת תזכור שכשאתה לבד - אתה לא שווה כלום, אתה חייב להיות בקשר עם אלוקים.
ותחשוב תמיד רק על הרגע הנוכחי - לא על העתיד ולא על העבר.

והאמת שבמילים שלו זה יותר חזק אז הנה הציטוט המדוייק:
"אם אין אני לי - מי לי
וכשאני לעצמי מה אני
ואם לא עכשיו - אימתי?"

יפה... 
שליטה עצמית!
"אם אני לא אשלוט על עצמי - מי ישלוט בי
וכשאני שולט על עצמי לאן אני שואף
ואם לא אשלוט על עצמי עכשיו האם איי פעם אוכל?"

התאווה נמצאת ברגליים ולא בלב, אם בן אדם ששולט על גופו, בליבו במוחו אבל לא שולט על עקבו ורגליו יפול ברגליו.
בן אדם צריך לדעת על מה הוא הולך, ומה מחזיק אותו על האדמה.
האדם צריך להוביל את רגליו וכך הוא יוליך את דרכיו לדרך ישרים.
מה עוצר את הדור שלנו? החכמה שבה התברכו,ידי הזהב שהתברכו לעשות פלאים, הלב הפועם והבריאות?, כמובן שהתשובה היא: הרגליים, הרגליים צריכות להוליך את הבן אדם לעשייה ואם הוא לא שולט בהם אז הם יקבעו אותו למקומו ואז לא תהיה לו אפילו אפשרות לעשות את הדבר הנכון.

מקסים. התחברתי לכל מילה. תודה ששיתפת אותנו.