יישר כוחך!!!!
אחרי 90 יום זה עולם אחר לגמרי. רואים שאפשר לחיות בלי זה. כמו ילד קטן כשהוא מתגבר קצת, מפסיק לרוץ לאמא לכל דבר, כך אחרי 90 יום הגעת למצב שלא לכל דבר צריכים לגעת שמה. בשלב הזה תתחיל לעבוד על עצמך בענינים אחרים:
מה גורם לך לרצות תועבה? יש הרבא דברים שאינם קשורים לנשים... כמו עצבנות, פחד, כעס, יש הרבה. תעשה לעצמך רשימה כל יום ותעדכן אותנו.
מה אתה מרגיש מיד לפני שרציתה לגעת וכדומה? זה נובע לפעמים מהרגש של "חור" "העדר" שמשהו חסר לי. אפילו עם רציפות של 200 יום, אפשר ללחום כל יום מחדש, אבל זה לא ניצחון זה מלחמה בלי קץ! כדי להשתחרר חייבים למלאות את ה"חיסרון" ולבנות לעצמינו חיים שיש בהם שביעות רצון ושלמות פנימי.
יש דרגה של התמכרות שאין לנו מספיק שליטה עצמית, ועלינו להשתדל בעבודות נוספות כדי לחיות , לא רק "נקי" אלא גם משוחררים מהמלחמה.
