זה בערך הפוסט הראשון שאני פותח בפורום. כנראה שהעניין באמת חשוב לי..

אקדים שלא הייתי מעורב בשום צורה בהקמת PA. שמעתי על זה אתמול קראתי קצת בפורום ותוך כדי החבון נפש עם עצמי כתבתי את הדברים הבאים. יתכן ועכשיו אני מסתכל על זה קצת אחרת, אבל הבאתי את הדברים בלי שינוי:

אני הגעתי לאס איי. תכלס בהתחלה זה היה בלית ברירה. לא היה לי קבוצה קרובה של שמור עיניך. עכשיו אני פה באס איי. האם אני כאן בלית ברירה? האם הייתי עכשיו פורש לחברותא אחרת חדשה? יש כאן באס איי ניסיון של שנים. הוא עוזר לי עם התאווה בכל צורה שהיא. השיח באס איי ישראל היום הוא על תאווה. אותו דבר כמו שהארווי מדבר על מין עם עצמי בכל הזדמנות. זה שזה אפור ויש אנשים שנמצאים שעות בפורנו וקוראים לזה מעידה זה בעיה שלהם.
עכשיו מה? יש אנשים שלא מוצאים את עצמם באס איי. למה? מה זה משנה למה? מרגישים את עצמם קלים? לא מתחברים לסבל של מי שעבר את המסך? יעזור להם להחלים אם תהיה להם חברותא שונה? סבבה. לאלוקים יש מקום לכולם. איך יגדירו את זה? הרי חסרי אונים מול התאווה זה לדעתי ההגדרה הכי טובה? מה זה ענייני? אלוקים יכוון אותם לרצונו. אם מישהו יגיע לשם ויחליט שהוא רוצה מקום עם יותר ניסיון אולי יגיע לאס איי. ואולי לא.
האם הקמת החברותא הזאת אומרת עלי שאני לא מספיק טוב בשביל אס איי? או הפוך - מקימים חברותא בשביל אנשים שלא עברו את המסך ולא מוצאים את עצמם באס איי ואני לא עברתי את המסך והתחברתי לאס איי. האם זה אומר שאני לא מספיק טוב לחברותא הזאת? לא! זה אומר שמצאתי את הדומה לחברים באס איי, זה אומר שאולי אני שונה מהחברים בPA אבל בשום אופן לא הולך במושגים של טוב ולא טוב. אין שום קשר.

זהו. בהחלמה.

אהבתי יוסי !!!

כל כך פשוט. 
כל כך בריא.

בלי כל הסיבוכים שאנחנו (אני!) מומחים בהם.