נדמה לי שבריחה זה נושא החיים שלי. 
מלווה אותי בכל תחום ולאורך שנים. תמיד ברחתי מהתמודדות עם הקשיים של החיים. 
זה תמיד מרגיש אותו דבר: הלב מתחיל לפעום בחוזקה. מתחיל לשאול את עצמי מה אני צריך את זה? איך אני אתמודד עם זה? זה גדול עלי. אין לי מושג איך להתמודד (למרות שלפעמים מדובר בדברים שפשוט לפתור - צעדים קטנים).
ואז אני אברח. לאוננות לפורנו ו/או סתם להיות חולה ולהישאר במיטה. פעמים רבות הייתי פשוט מתנדף נעלם. כל הטוב לב שלי והנחמדות הכל התגמד כי יש איזה בעיה. זה הגיע פעם גם למצבים קיצוניים שהייתי תקופות במיטה בלי לצאת.
והאמת שאחרי הבריחה אתה מגלה שזה לא באמת עוזר. בסוף צריך להתמודד. וכשאתה מחליט כן להתמודד אולי כי פשוט אין לך ברירה, אז פתאום זה סיפור קטן שעובר הלאה. וגם אם זה סיפור גדול - זה מה יש...

ולא מדובר באדם שהחיים התאכזרו אליו. יש לי חיים טובים. אני אמנם לוקח על עצמי הרבה אתגרים (שמאד יכול להיות שזה יותר ממידתי) אבל החיים יפים. הרבה פעמים הבעיות האלו שגרמו לי לברוח היו דברים ממש פעוטים. טפשיים.

אני מקנא בכל אלו שלא תמיד החיים פשוטים להם אבל הם תמיד על שתי רגלים חזקים וממשיכים הלאה. לא שוכחים את מה שיפה להם בחיים - את עבודת ה', את האישה, הילדים החברים. היום אני מצליח לצאת מהבריחות יחסית מהר, אבל עדיין בורח לפעמים.
מנסה למצוא נקודות מנוחה במקום בריחות וזה לפעמים עוזר. כמו זמן בערב לעצמי עם ספר או עם אשתי. שבתות (!!!) נקודות שבהם אני יכול למצוא שקט לעצמי.

בכלל... לא נעים להגיד אבל אין לי כמעט חברי נפש אמיתיים. הכל נראה לי אינטרסנטי. לפעמים אני פתאום מרגיש נקודות של אנשים שפשוט אוהבים אותי. אבל כנראה ששמתי מחסומים כי ידעתי שאת האני אמיתי שלי הם ידחו בשתי ידיים. בא לי לנסות לספר למישהו ויש לי תחושה שאגלה את ההפך - שאקבל חיבוק גדול ולא סלידה.

את הכתיבה כאן התחלתי כי שוב הלב דפק. יש לפני בשבועיים הקרובים כמה משימות לא פשוטות שאם לא ילכו כמו שצריך אצטרך לחשוב לאן פני. וזה תוך כדי הקשיים עם החצי שלי שאני צריך לבנות את האמון מולה.

לא קל. גם לא משעמם.

היי תודה על השיתוף. אם תסתכל תראה שכמעט כולם מתארים וחווים את מה שאתה מתאר גם אם קוראים לזה במילים אחרות.  חשוב שתדע שאתה לא לבד בהתמודדות הזאת.
אוהבים אותך בהצלחה בדרך ועם אישתך

חיבוק  גדול

וואו, ממש בדיוק הסיפור שלי! 

אוהבים אותך, כולנו בסירה אחת! 

ליבי איתך,
תמשיך לשתף, להתחבר לחברים,
זה עובד.

מזדהה. תודה על השיתוף.

​מרגישים שכתבת אמת לאמיתה
וריגשת אותי מאד!!!!!!!
מתפלל להצלחתך...
אוהב אותך, מזדהה איתך...

מחשבות על בריחה... למי אין מחשבות על בריחה? המשפט החביב עליי בהקשר הזה הוא "תעצרו את העולם, אני רוצה לרדת!". כל כך הרבה פעמים אני מרגיש ככה, אבל אנשים אחרים בטוחים שאני מאלו שכתבת עליהם שתמיד אני על שתי הרגליים...

לאחרונה שיתפתי אח שלי במה שעבר עליי בשנים האחרונות בכמה מישורים, והוא היה בהלם גמור. הוא היה בטוח שהחיים שלי תותים, ולא יכול היה להאמין שעברתי כל כך הרבה התמודדויות.

אז קודם כל, אני יכול להרגיע אותך שכולנו מתמודדים, כולנו בורחים, וזה בסדר גמור וטבעי. גם בתוכנית, לא הפכתי להיות מברזל, וכמובן שאף אחד לא הבטיח לי שלא אתמודד יותר עם קשיים. נכון שאני לא בורח לפורנו, ונכון שאני בכלל בורח הרבה פחות, אבל הרצון לברוח קיים, וכמו כל אדם גם אני מפעם לפעם בורח. זה יכול להיות לאכילה רגשית כשאני יורד על עוגה, זה יכול להיות לעוד שעה במיטה וזה יכול להיות הרבה דברים אחרים.

אבל, וזה הדבר החשוב, יש לי היום דרך להתמודד עם החיים. אני לא חייב לברוח כל הזמן מכל דבר. יש לי חברי אמת, כאלו שתיארת, והם החברים מהתוכנית, יש לי פיתרון שעובד רק להיום, ואי אפשר להשוות את הבריחה מהעבר לבריחה היום. 

מאחל לך את אותו דבר.