שלום יסוד.
מזדהה עם שאלתך, באופן אישי גם לא חוויתי אהבה גלויה בבית, אם כי כיום ברור לי שהאהבה היתה שם בלבושים שונים משציפיתי. וכיוון שכך - נעשיתי בעצמי אדם לא אוהב, ציני, מרוחק ועוד.
אני גם חושב שלנסות להבין כמה ה' אוהב אותי - זה קשה ולא עובד בשלב הראשון.
אבל אלוקים מדבר איתנו דרך אנשים.
וכאן בתכנית למשל, ובעוד מקומות בחיים, פגשתי אנשים שהיה אכפת להם ממני, שהרגשתי מהם חמלה ואהבה,
בזכות אנשים אלה הלב שלי נפתח לאהבה.
מצאתי מקומות בחיים וכן חברים שלא ביקרו אותי, שמצאו בי עניין ואהבו אותי,
כמובן שבהתחלה לא ידעתי מה עושים עם זה, לפעמים גם נרתעתי מאהבה וקשר חם.
אך עם הזמן תודה לאל הפסקתי להשתמש, התחלתי טיפה להתאזן, שמרתי על קשר עם חברים,
והלב נפתח לאהבה שזורמת בעולם מכל מיני כיוונים, והתהליך גדל ומתמשך.
אגב, ישנו ספר נפלא של דוד בן יוסף "האם יש סיכוי לאהבה", סיפורו האישי של אדם שברח ממשפחתו במאה שערים בגיל 12, לא למד, נזרק ממקום למקום, והוא מתאר בצורה אמנותית את המסע שלו לאהבה, עם אנשים עם אלוקים, ואפילו עם שחיה מים קרים ועוד.... אותי הוא חיבר מאוד לנושא האהבה.
