*חלק 1
" רק להיום "
אחד הכלים החזקים בתוכנית נקרא " רק להיום
ויש ששואלים מה הענין של "רק להיום "
1.מה ומחר מותר ליפול
2. ובכלל מה אנו עובדים על עצמנו
הרי אנו יודעים שגם מחר נגיד "רק היום" וכן מחרתים
אז מה הענין של "רק להיום"
אז
א. ראשית כמו כל התוכנית יותר חשוב זה המעשה - לעבוד את התוכנית
ואם אנו עושים וזה מצליח ועובד לנו אז לא כ"כ חשוב אם אנו מבינים או לא העיקר שזה עובד עבורנו
( אח"כ אם גם נבין זה בונוס)
ולכן מה שחשוב זה העשיה
ב. יש ספר שנקרא " בוחרים להרגיש טוב " ( ספר מאוד איכותי וממולץ - הנושא העיקרי בו הוא - מה זה ערך עצמי -)
ושם יש פרק שנקרא - " העז להיות ממוצע"
שם הוא מביא משל כמו אדם שעומד לפני 2 דלתות -
דלת אחת יפה -נוצצת- מברזל משובח - ומאוד מאוד מרשימה
ועליה כתוב - " שלמות"- 100% הצלחה"- הצלחה לכל החיים" - "השגים והבטחות גדולים " - ( ועוד ועוד )
ואילו הדלת השניה - היא דלת פשוטה מעץ - ועליה רשום -
60%-70% - " בינוניות" - " ממוצע" - "רק להיום " - ( ועוד ועוד )
---------
אדם רגיל עומד ליד 2 הדלתות - האינסטיקט הראשוני זה -
להכנס בדלת מברזל - הגדולה והמרשימה - עם ההבטחות הגדולות ( 100% הצלחה לכל החיים)
אך .. אחרי שפותח את הדלת ונכנס הדבר היחיד שהוא מקבל ..... זה חבטה כואבת בראש מזה שהוא נתקע בקיר .
ואז הוא יוצא ושוב יש לפניו 2 אופציות
1. דלת גדולה ומרשימה עם הבטחות גדולות לכל החיים
2. ודלת פשוטה שעליה רשום בינוניות - להיות ממוצע - רק היום
ושוב הוא כמובן בוחר בדלת הגדולה והמרשימה עם ההבטחות הגדולות
ואז שוב הדבר היחיד שהוא מקבל ... זה חבטה כואבת בראש מזה שהוא נתקע בקיר
וכך עשרות פעמים ..
עד ש........
פעם אחת הוא מחליט לתפוס אומץ ולהעיז להיות ממוצע - לבחור בדלת הפשוטה שעליה רשום - בינוניות- ממוצע- 60-70% - רק היום ( ועוד)
הוא פותח את הדלת ולפתע נגלה לפניו עולם שלם מאיר של ארמונות פרדסים וגינות
------
וכך זה אצלנו
דוגמא מהחיים-
- 2 חברים מחליטים לעשות ריצה כל יום .
הראשון מחליט שהוא הולך על גדול ולכן הוא רץ כל יום 10 ק"מ
לעומתו החבר השני מחליט שהוא רץ כל יום
רק חצי ק"מ .
והנה כעבור זמן
החבר הראשון שהלך על גדול 10 ק"מ כל יום - באמת רץ כל יום
אלא שכעבור כמה שבועות - יום אחד הוא היה עייף - יום אחד היה לו אירוע - וכו' וכו'
עד שכעבור חודשיים הוא הפסיק ( בדגש)
לעומתו - החבר ה-2 שהחליט
רקחצי ק"מ ( והקפיד בהתחלה שזה יהיה רק חצי ק"מ)
זה לקח לו בסה"כ רבע שעה
וכל כל יום רבע שעה ריצה -
וכן
גם הוא יום אחד היה עייף - אבל אז הוא אמר לעצמו בסה"כ חצי ק"מ - ואכן הוא רץ ועשה את זה.
וכן גם ביום אחר שהיה לו אירוע - גם אז הוא אמר לעצמו סה"כ חצי ק"מ ואכן הוא רץ ועשה את זה
- וכך כעבור 3 חודשים כשהוא כמובן מתמיד כל יום - לעלות קצת את הרף לק"מ - וכך במשך השנה
כל תקופה עוד קצת
בסה"כ ( בדגש) בסיום אותה שנה
החבר הראשון שהלך על גדול (10 ק"מ כל יום )
התוצאה הסופית
- אחרי חודשיים הוא הפסיק
ולעומתו החבר השני שקבע לעצמו רף של רק חצי ק"מ כל יום
-
התוצאה הסופית - הייתה שבסוף אותה שנה הוא רץ 5 ק"מ כל יום
וזה 1.
בהתמדה - בלי לפספס אף יום
2. ומרוב שהוא התרגל הוא רץ גם בעליות גם בהרים וגם בירדות - ובלי להתעייף
3. כל יום אחרי שראה שסיים את המשימה היומית -
המוטיבציה והמרץ מאוד גדלו וזה נתן לו הרבה כח להתמיד וכן להוסיף עוד כמה מטרים
( לעומת חברו שסיים כל יום בתסכול שהוא לא עומד ברף שקבע לעצמו או שהוא בקושי עומד
ברף הגבוה
וכעבור זמן זה גם היה אחד הדברים שגרם לו להפסיק)
--------------
כך גם בחיים האינסטיקיט הראשוני זה ללכת על גדולות -
אבל הסוף זה ששוב ושוב אנו מקבלים חבטה כואבת בראש מלהתקע בקיר
ולכן צריך אומץ לבחור לקבוע רף ממוצע - בינוניות -
אבל הסוף זה הצלחה גדולה
--
גם בתוכנית האיסטיקיט הראשוני - רוצה שנלך על הבטחות גדולות
- מהיום והלאה "לתמיד " מפסיקים עם הנפילות - " פעם אחורנה בחיים" ועוד החלטות גדולות
אבל כל מי שנמצא פה יודע איזה חבטה כואבת קיבלנו כעבור זמן כשזה לא הלך .
לכן מצעים לנו כלי פשוט שנקרא
"רק להיום"
- להעיז ( ופה צריך אומץ כי זה לא נשמע מפתה או נוצץ) ולבחור בבינוניות - שאותנו מענין " רק היום " ומחר לא מענין
- מחר זה בונוס גמור
אבל הסוף זה הצלחה אדירה - יעידו על כך כל אלה שזה עבד עבורם .
