מותר לי להגדיר את עצמי כחולה כדי לא לקום בבוקר? אני לא יכול עוד עם העייפות הזו... בצורה לא מתבקשת אני מגלה שאם אני קם כל יום מוקדם אני נהיה ממש חלש וחולני (ואולי בעיקר עם רחמים עצמיים).
כרגע בא לי להחטיף לבן שלי שבוכה בחדר השני (כבר הרבה זמן הצלחתי להתגבר ואפילו לא לרצות את זה  ועכשיו המחשבה הזו מבאסת אותי).

לא יודע. אבל אוהבים.

יום שפוי.

עוצר באמצע יום עמוס ומועיל כדי לכתוב לכם, כי אני יודע שאני צריך אתכם גם כשטוב לי.
הלכתי לישון כשאני חולה תכננתי להשאר היום בבית ולנוח.
המציאות הכריחה אותי לצאת היום לסידורים.
תכף חוזר הביתה גמור.
מקוה לעזור לאישתי ולא לנוח לרגע.
מתפלל לה' שיבריא אותי למרות שלא נחתי.
שלא אכעס.
שאהיה יעיל.
מודה לה' שקמתי בבוקר בקלות,
שהתפללתי מנחה (ביחידות,
ושחרית לא בכלל. גם לא תפילין...) 
שאני ממש ממש נקי בשבועיים האחרונים - אולי המעידות שלי היו רק משהו כמו לראות מזוית העין בחורה צנועה יורדת מהאוטובוס ולחשוב שהיא יפה וכאילו התחלתי להסתכל כדי לראות מה יפה בה ועצרתי את עצמי עוד לפני שהמבט שלי נחת עליה.
תודה.

אוהבים,
תמשיך לשתף, זה נותן כוח.
ה

איתך חבר

מקים את עצמי עכשיו כדי להתחיל חצי יום לפחות חצי שפוי.
נראה לי שזה היה הלילה או באחד הלילות הקודמים שחלמתי שאנחנו אסורים ואישתי לא יכולה עם הבדידות ומנסה ללטף אותי. דחיתי אותה והעפתי אותה וכו'. קורא את הפוסט שהוקפץ בנושא הדת ומהרהר...
אם הייתי כזה חד להעיף את התאוה כשהיא באה גם מכיוונים אחרים... למה דוקא את אישתי אני יכול להעיף ככה אם היא באה להפיל אותי? אולי היה אפשר לעשות עם התאוה הסכם חילופי שבויים, שתקח ממני את הנפילות ואני אתן לה נפילות עם אישתי?
לא יודע למה אני כותב את זה. התשובות ברורות לי.

אוהבים.