יש לי סינון בפלאפון ובמחשב. אני יודע שיש חברים עם החלמה משמעותית שאין להם סינון, ועובדים עם אינטרנט. אבל אני צריך סינון.
הפוסט הזה לא נועד לשכנע את כולם בצדקתו. הוא מסביר למה אני, בדגש על אני בלבד, צריך את הסינון. יכול להיות שאתה כמוני וכדאי לך גם, יכול להיות שלא, אז תעשה מה שטוב לך.
בשבילי חלק מצעד ראשון הוא העובדה שאני חסר אונים. כשאני מזהה אינטרנט פתוח (אפילו ברמה סבירה) - האובססיה תוקפת בכל הכוח, ובאלף הפעמים האחרונות שניסיתי - זה לא נגמר טוב.
מה זאת אומרת שהאובססיה תוקפת?
המחשב שלי מזהה ווי-פיי ומיד עולה בלון - זוהתה רשת אלחוטית.
המוח שלי רואה ווי-פיי ומיד עולה בלון - זוהתה תאווה.
ברור לי שהבעיה זה לא האינטרנט, זה אני. כשאני בקריז אני יכול לאונן גם מול קיר לבן... לכן זה חייב להיות מגובה בצעדים, בלמסור וכו'.כשאין ברירה ואני צריך אינטרנט פתוח - אפתח מעגל, אמסור חוסר אונים, ארד על הברכיים וכו'. וגם אז זה נס שאני לא נופל. זה רק מתנה מאלוקים.
אז יש מי שיכול להחזיק בקבוק כל היום ולא לשתות. אני לא. מקבל את זה. זה מבאס לפעמים (עכשיו לדוגמה. היה מאוד מקל עלי להתחבר לווי פיי בדרך. גם יש דבר חדש בוואטסאפ של מדבקות, ויש הווי שלם סביבי שאני לא מחובר אליו, וזה מרגיש לי שאני מפסיד). אבל הנקיות שלי היא הדבר הכי יקר לי בעולם.
המחשבה שאני אוכל להסתדר עם אינטרנט פתוח היא בשבילי עוד הכחשה, כמו לחשוב שאני יכול לשתות כמו ג'נטלמן או שהתרפאתי.
אני מבין שיש מי שהצעדים מספיקים לו, ושמח בשבילו.ויש אחרים כמוני שלא יכולים, וצעד ראשון בשבילם כולל חסימה, או להחליף טלפון, או להוריד משקפיים ברחוב, או לא לעבור במקטמות מסויימים, או ללכת לטיפול פסיכולוגי משלים. וזה בסדר
אז לחיות עם אינטרנט פתוח, בשבילי זה מזכיר לי סיפור אמיתי על דוד רחוק שלי שמת מסיגריות.
כשהתחיל להשתעל הוא בא לרופא, והרופא אמר שהוא מוכרח להפסיק לעשן. הוא אמר שאין סיכוי. הרופא נתן לו טיפ: כל פעם שבא לך לעשן - תאכל תפוח, כדי להזין את הדחף.
אחרי חודש הדוד אושפז. הרופא שאל אותו למה הוא המשיך לעשן, ומה עם העצה לגבי התפוחים?
הוא ענה:"נראה אותך אוכל 50 תפוחים ביום...".
כאמור, הוא מת מזה.
אני יכול להתקשר ולמסור חוסר אונים. אבל נראה אתכם עושים 50 שיחות ביום... בשביל זה מגבה את עצמי *גם* בסינון.
כמובן שההחלמה שלי היא לא רק תלויה בסינון, אבל זה צעד ראשון.
בפרט שהחלמה היא לא רק לא לראות פורנו. אם אני טכנית לא זמין לפורנו, אבל משתמש בשלל בריחות אחרות מהחיים (החל ממשחקי מחשב דרך שינה ועד טינות והתמסכנות) - בשבילי זה אותה מחלה.
אבל מצד שני, כל עוד הראש שלי שטוף פורנו - אני שיכור. ולך תדבר עם שיכור על אלוקים, חיים רוחניים, פגמי אופי,קבלה ושאר ירקות...
