שלום נתן
האמת שלצערי נפלתי היום (אחרי נקיון של 4 ימים ) וקשה לי לכתוב על הכניעה שהצליחה , ובנסיון אח"כ לא הצלחתי ונפלתי .
אבל בכל אופן אנסה לתאר את מה שהיה ומקווה שיצא מזה משהו
, כמו שכתבתי באותו מקרה עם החשמלאי האינסטיקנט הראשון כשראיתי שאין חשמל היה עצבים וכעס , היה איזה כמה דקות של נסיונות לחפש מפסק שנפל , שאולי גרם לכך , ובדקות הקצרות האלו הראש חושב, ומבין שאי אפשר להסביר את זה אחרת מאשר נסיון. אני מדבר על הסיפור והכניעה הספציפית , אני בבוקר הייתי איתו הלכיפק (בקיצוניות לטובה מהפעמים האחרונות שביקר אצלי)
ושדווקא לי לא יהיה חשמל מכל השכנים זה ממש נסיון שקוף . והרגעתי את עצמי כמובן בשכל ע"מ להיכנע, חייגתי אליו ודיברתי איתו יפה , והיה ממש מדהים השינוי הספציפי אצלי. (אפי הבת שלי שלצערי רואה את ההתפרצויות שלי , סיפרה לאשתי איך ממש לא צעקתי על החשמלאי למרות ש... כששמעתי את זה ממנה היו לי רגשות מעורבים של עצב , על מה שהיא ראתה ורואה ברוב המקרים , וסיפוק מההצלחה )
* לסיכום העצירה לפני התגובה , שהיא אינטינקט שבמקרה הזה של כעס,
לעצור רגע לפני ש....
לצערי נפלתי , כנראה משהייה עד מאוחר מול המחשב,(ואולי חבר מהפורום, שמערער את המצב רוח שלי ) , בעיה שחוזרת על עצמה , לישון שעתיים בלילה ולקום להוציא את הילדים ולחזור במצב עכב"ר(עייף ,כועס, בודד,רעב) , "סגולה" בדוקה לנפילה, מסתבר שלהיכנע בענין הזה עוד לא למדתי איך עושים זאת .
המסקנה שלי לא להתלהב מהצלחה אחת וגם לא מהשניה , ואולי בכלל לא להתלהב מעצמי , כי מי אני? אפס מאופס
לעבוד על הכניעה כל הזמן , וגם ברגעים של איי לזכור את ה'
מקווה שאני חוזר למסלול של השפיות .
תודה חברים