מוטי ראוי כתב on 07 יולי 2019 17:24:

מחכה מאוד לראות את הפוסט הזה. אני ממש מנסה כבר המון זמן להבין מה תוקע אותי. כשאני מבין שזה מה שיעזור לי, שבעבר זה עבד מאוד, שהיום בלי - לא עובד לי. אז למה אני לא מצליח להרים טלפון לספונסר? לעשות צעדים? לעשות פעולות?

מחכה

מוטי ראוי כתב on 07 יולי 2019 17:24:

אני אשמח אם תלווה אותנו בתהליך המסקרן - לא מהרגע שהפכת ממכור לאיש נקי, אלא מהרגע ההוא בתוכנית 12 הצעדים בהם הבנת ממש את התוכנית והיית ממש ב"עניינים", ובאותו תקופה היית מוכן לוותר על טינות, אכלת ופלטת בוויתור פגמי אופי לארוחת בוקר - למצב בו פתאום וויתור על טינות לא כל כך קל, או יש פגם אופי שקשה לוותר עליו. 

ממבט מבחוץ, אני רואה אדם שגילה איך להפוך זהב מאוויר, אבל לא רוצה להמשיך, ואומר שהוא "עצלן" או "דחיין" ? רגע תוכנית 12 הצעדים לא מטפלת בהכול ? כולל זה ? זה לא אולר שוויצרי לכל הבעיות הנפשיות של האדם ? באמת שואל

מזדהה ומצטרף לשאלה

robinhood כתב on 09 יולי 2019 17:44:

ידידיי שלום
אדגיש ואומר אין רגע מודע שבו אני אומר לעצמי , טוב הספיק לי , אין לי כח להמשיך להתאמץ , אתן לעצלותי ודחיינותי לשוב ולהכתיב את קצב החיים,
ממש לא,
למעשה כבר עניתי לעיל על השאלה 
ואולי אבאר יותר , כוחות הנפש רבים ומורכבים הם , לא לכולם אני מודעים בכל רגע נתון,
ההתמכרות , אותו פתרון מעוות שיצרתי לעצמי בשביל לא להרגיש ולא להתמודד קנה שביתה בליבי,
והוא חלק ממני ולא הולך לשום מקום.
ההחלמה מלמדת אותי כיצד לטפל במפוכחות , להכיל רגשות חזקים בלי לברוח, להיות מסוגל לכאוב, לשמוח, להתרגש, לאהוב, ועוד 
אני אמנם נכה רגשי אבל יש לי 12 קביים , בעזרתם אני יכול לחיות .
כעת אני קיבלתי כח ממי שכל הכוחות שלו, והמחלה שלי , קרי : אותו חלק בנפשי שלא מוכן לוותר,
נלחם על חייו וקיומו,
ולכן אט אט כל העדר התקדמות רוחנית תנוצל על ידו לנסיגה,
זה לא קורה ביום אחד וזה לא דרסטי זה תהליך של סיפוח זוחל פגם אחר פגם , רגש שלילי אחר רעהו,
ולפתע בלי להבין איך ומדוע אני מועד , 
והיה אם התעוררתי ושבתי לצעדה , מה טוב 
ואם לא , תבוא עוד מעידה ועוד , עד לסוף הידוע,,,

אז כן יש לי בחלט מה ללמוד ואיך לשוב , אבל איני עסוק בהלקאה עצמית על העבר , כי זה רק ירחיק אותי מהמטרה,
אני לומד שההתקדמות היא כתרשים א.ק.ג. אבל לא בדיוק כן יש עליות וירידות זה חלק מהתהליך,
אבל המגמה צריכה לחתור כלפי מעלה כמו תרשים של מטפסי הרים, עולים , מסתגלים, יורדים, וחוזר חלילה , עד לפסגה
שנגיע

שאלה לי אליך מוטי,    
האם זה בסדר לראות פורנו בלי להוציא זרע ולהמשיך לקרוא לעצמי "נקי"? 
 וכנ"ל לגבי  מפגש חי עם אחד אחר? 
(כתבת שבקבוצות אתה לא מאפס וכו)

הדבר מוביל אותי לשאלה אחרת..
שהיא גם שאלה אישית כלפיך, אבל גם שאלה בייחס לתוכנית.. תבחר איך שתרצה להתייחס אליה..
השאלה היא שבעצם,; אם אתה יכול להתחיל לראות פורנו, ולהחליט שאתה מפסיק באמצע, זה לא מוציא אותך מתחום של "הסקסוהליסט" ? (שיש לו אלרגיה ואובססיה, שמהרגע שהוא מתחיל לצרוך מהסם הוא בעצם לא יכול להפסיק)

 לרובין-הוד, לאנשים שנמצאים מיחוץ לתוכנית, מאוד קשה להבין את התוכנית ואיך היא עובדת. זה כמעט בלתי אפשרי!  אני ממליץ לך שלא ללנסות.. אתה תנסה להשליך ולהבין אותה דרך ידיעות קודמות שלך, אבל היא שונה באופן מהותי, ולכן החשיבה שלך תוביל אותך לטעויות.. 
  אני גם לא אומר לך בהכרח ללכת לתוכנית הצעדים. היא מתאימה לאנשים מסויימים, כאילו שניסו להיגמל בהרבה דרכים אחרות ולא הצליחו. אנשים אלו נראה שאיבוד את ההבחנה בין טוב לרע, והם אינם יכולים לבחור (בקבוצות אנחנו נקראים "חולים" ושהגוף והראש שלנו עובד אחרת מאנשים אחרים. כלומר לא כמו אנשים "רגילים" )

מוטי ראוי כתב on 10 יולי 2019 14:18:


העובדה שיש חלק בנפש שלך שנלחם בתוכנית 12 הצעדים אומרת למעשה שתוכנית 12 הצעדים לא מושלמת וחסר בה חלק בפאזל.

הרי הנפש שלך לא מטומטמת, היא נוצרה על ידי מישהו שקוראים לו אלוהים, שמעתי שהוא מתכנן נפשות די טוב. אז למה היא נלחמת בתוכנית ? תעלומה.

יש מושג שקוראים לזה הכחשה. זה חלק מהמחלה שלי. 
המחלה שלי משכנעת אותי שאני לא צריך את 12 הצעדים, היא משכנעת אותי שלא יקרה שום דבר אם אוותר פעם בכמה זמן על קבוצה, אם לא אתקשר לספונסר, אם לא אתקדם ואעוף על הצעדים. 
אני התקדמתי רק כשכאב לי. לצערי או לא, אבל אני לומד אך ורק בדרך הקשה. 
גם אחרי שגיליתי את הצעדים, וגם אחרי שחוויתי חוויות רוחניות טובות, המחלה שלי לא הלכה לשום מקום, היא עדיין משכנעת אותי כל הזמן להיות פחות מחובר, ובינתיים היא עושה שכיבות סמיכה ומחכה לעת כושר.
אני מקווה שעניתי על השאלות, ואם לא, זה גם בסדר.

דרורR כתב on 10 יולי 2019 20:52:

שלום
לא, זה לא בסדר,
אבל אני לא מאפס על זה כי יש הגדרות בSA נקבעו משום מה כך שעל פורנו לא מאפסים,
ולי זה טוב כי אם הייתי מאפס על זה , אז אם כבר אז כבר מה יקרה אם אאונן פעם פעמיים או מליון,
ברור שהשאיפה שלי היא נצחון הולך וגובר על התאוה, כולל פורנו אפי' לא פעם ב7 שנים וכולל גם מבטים ברחוב של תאווה וכולל גם זכרונות מהעבר וגם תאוה בבית ,
יש תמיד משהו של תאוה שאצטרך לוותר עליו ,
ואני רוצה את המקסימום, אבל הדרך לשם ארוכה ויש מעידות שמזכירות לנו מהיכן באנו,
ולאן ממש ממש איננו רוצים לחזור
בברכה מוטי

שלום
רובין הוד היקר
מתגובותך אני למד איך אתה תופס את התוכנית,
אצלי זה קצת יותר מורכב ואסביר..

אם הייתי מכונה מקולקללת  ו12 הצעדים היו תוכנית לתיקון המכונה,
סביר להניח שאם הייתי ממלא את ההוראות בקפדנות בכל 12 השלבים, 
הייתי היום מתוקן,

אבל אני לא מכונה ו12 הצעדים הם לא תיקון,
אני בן אדם מורכב שיש לי אלפים רבים של תכונות וגווני אופי, קומפלקס סבוך של רבדים רגשות וכוחות גוף רוח ונפש ונשמה , 
רבים מאוד מתוכם מושכים לכיוונים מנוגדים ואני קרוע בתווך, רוצה ולא רוצה ונמשך ונדחה בו זמנית,
זה מורכב ובלתי פתיר, לגמרי בלתי פתיר.

ובכל זאת ניתנה לי הזדמנות ע"י מי שלו מלוא הכח והוא האלוקים להגיע לאיזון,
וזה נעשה ע"י 12 הצעדים,
הצעדים לא מתקנים אותי ולא מעלימים את הבעיה,
בצעדים מאפשרים לי כלים רבים להשאר מאוזן,
בדיוק כאותו תשוש נפש 
המשך יבוא

מוטי ראוי כתב on 13 יולי 2019 22:12:

אני מכונית מורכבת מאלפי רבדים של רבדים של צינורות, חוטים, לחצים, איזונים ובלמים, קומפלקס סבוך של הנדסה ומתכת - רבים מתוכם רוצים להתפרק, חלקם רוצים להתפוצץ, חלקם רוצים להתנתק, וחלקם רוצים להתפרץ.
וזה לגמרי לא פתיר.
אבל שאני הולך למוסך, הוא לוקח את כל הקומפלקס המורכב הזה למכונית תקינה, נוסעת ומתפקדת - בתיקון, סליחה ! באיזון.

זה מצחיק איך אתה מסביר איך אתה לחלוטין לא בר תיקון, אבל לחלוטין בר איזון. נחליף את המילה איזון בתיקון ובעצם לא אמרת דבר.

תראה - גם אני יכול לומר שאין לי דרך להיות לא רעב לאוכל, שרעב זה לא לחלוטין לא פתיר -  לא משנה מה אני ייעשה, תמיד אני יהיה בסופו של דבר רעב. אני יילמד תורה, יילמד לשחות, יילמד לטוס, יילמד הכול - עדיין אשאר רעב לאוכל, אבל אני יכול ל"אזן" את הרעב שלי... נו באמת

אפשר לפתור את הרעב - אוכלים ! אפשר לפתור את ההתמכרות - מתקנים ! או "מאזנים" או "מטפלים" איך שבא לך לקרוא לזה ...

אז אשמח להמשך יבוא

רובין הוד היקר 
 לא יודע מה איתך אבל אני לא מכונית
ואצלי זה לא עובד ככה 
ולא מדובר רק במשחקי מילים,
ולא הכל אני יכול להסביר ,
אם הייתי חופר וחופר לפני שאני מבצע סביר להניח שעדיין הייתי מאונן את עצמי לדעת , במקום לקטר על זה שראיתי קצת פורנו אחרי 7 שנים,
אז אני בוחר להמשיך לפעול גם אם זה לא ממש מובן ומתיישב בלוגיקה.
טוב לי כך 
בברכה
מוטי

מוטי ראוי כתב on 14 יולי 2019 13:00:

אם זה עובד זה עובד, היית נקי 7 שנים אז ברור שזה עובד.
רק רציתי הסבר טוב - לא יכול, לא נורא.

ההסבר הטוב ביותר שאני יכול לנפק כעת הוא שלפעמים אני צריך את הירידות כדי לעלות מהם יותר אין סטטיות התהליך,
מצב עמיד משעמם ונסוג
כאב ותזכורת הם מקפצה למקום גבוה יותר
בברכה
מוטי

אאהבתי. .
ללא התזכורות היה קשה להמשיך לשמור ולעלות בסולם ההחלמה .
ממש ירידה לצורך עליה .
אוהב 

robinhood כתב on 14 יולי 2019 12:39:

ההמשך בא בס"ד
אתמול ביליתי כמה שעות במוסך והיה לי זמן להתבונן פנימה והחוצה,
ועלו המחשבות שאולי אני כן קצת דומה למכונית, (בכל זאת ארבע גפיים, שתי עינים, מנוע בעירה פנימה , מערכת הזנה, מחשב  בלמים, ונהג ( ואפי' אגזוז)).
אז בסדר נצא מנקודת ההנחה שהמכונה המורכבת הזו (אני) נכנסת למוסך לתיקון כללי, ומועלת עלי תוכנית תיקון שנקראת 12 צעדים, יצאתי חדש מסדנת השיפורים, ועליתי חזרה לכביש,
עברו להם שנה שנתיים ויותר,
אני מתחזק את הנצרך מחליף צמיגים ושמנים ככל הנדרש,
ויהי היום ולמרות הכל משהו מתחיל לחרוק, ואני מגלה שקצת קשה לי לבלום, העינים שוב משוטטת, הלב חומד וההגנות נחלשו,
ואני עדיין לא מפנים שאולי הבלמים עשו את שלהם והגיע הזמן לשדרג למערכת בלימה חדשה שגם אותה אצטרך לשדרג בבוא היום.

בגדול זה די ממחיש את הדברים ,
נכון שלו יצויר והייתי ער לליקויים בזמן אמת הייתי יכול לחסוך כאב רב ,
אבל אולי לפעמים אני צריך את הכמעט תאונה בשביל להתעורר,

אבל האמת שזה לא בדיוק אותו דבר שגם בתחזוקה מעולה יש צורך בעבודה תמידית כדי להשאר בקרבת אלוקים ולי טוב,
כן כמו תשוש נפש שנזקק לאיזון כימי כדי לחיות את חייו בצורה סבירה, אני זקוק לאיזון רוחני כדי לחיות ,
ויש הבדל גדול בין ריפוי לאיזון , לו יצוייר שהיתה תרופה להתמכרות היינו לוקחים ואומרים שלום עלי נפשי ולא להתראות,
אבל כאן אלוקים לא רוצה שנאמר ולא להתראות" להיפך הוא רוצה שנחפש את קרבתו וזה ע"י שנאלץ לשאוף תמיד לאיזון , וכשנצא מאיזון ונאבד את הבלמים יהיה זה לנו לתזכורת שהתרחקנו מאלוקים ,
ונשוב איליו,
אמן
מוטי