בהמשך לדיון "כושר זה דבר טוב או רע לאדם מכור ? דיון פתוח", שעזר לי מאוד:
https://gye.org.il/forum/1-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99/117244-%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%96%D7%94-%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%90%D7%95-%D7%A8%D7%A2-%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A8--%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97
רציתי לפתוח דיון חדש, בעניין סרטים של הוליווד, טלוויזיה (באינטרנט או במכשיר טלוויזיה) או משחקי מחשב וכדומה.
יודעים מה, אכניס גם אתרי חדשות כמו ynet וכדומה לדיון.
לכאורה, התשובה בקשר אליהם צריכה להיות ברורה - לא לראות טלוויזיה, לא לראות סרטים של הוליווד, לא לשחק במחשב ולא לראות חדשות, שהרי מה הטעם בהם ? הם מבזבזים את הזמן - בין אם אתה אברך שלומד בישיבה ובין אם אתה מומחה במלאכה פשוטה או מומחה במלאכה מסובכת, כל אלו מבזבזים לך את הזמן, עדיף בהרבה ללמוד תורה/להרוויח כסף/לצבור ניסיון בעבודה שלך/ללמוד באוניברסיטה וכו' וכו'.
אבל כמובן, ששום דבר לא פשוט.
בואו נדמיין סיטואציה - אתה נפלת הרגע בפוי' (פורנו), אתה מרגיש רע, אתה מרגיש אולי אפילו גועל, יש לך חור ריק בלב, ואז אתה מנסה לעודד את עצמך - אתה פותח את האינטרנט ורואה סרט של הוליווד, לא משנה מה, משהו שאתה אוהב, או משהו חדש, וכל הסיפור בסרט, והדמויות והאנשים מסיחים את דעתך ממה שקרה לך, אתה מחייך, אתה מתרגש, אתה במתח, אתה מרותק לסיפור (כמובן שהעוצמה של הרגשות מופחתת, הרי אתה מכור).
ואחרי שהסרט נגמר, הנפילה כבר נראית רחוקה יותר בתודעה, הצלחת להדחיק את העניין, והכול לכאורה בסדר עכשיו.
אותו דבר בקשר לחדשות - אתה נפלת, אתה מרגיש רע, ואז אתה הולך ל Ynet וטובע בסיפורים על הוריקנים במקסיקו, נמרים אוכלים גבר בן 50 בתאילנד, הנשיא טראמפ צובע את השיער שלו לוורוד, פוטין זורק פצצות גרעיניות לכל עבר, הסעודים בונים ארמון שעשוי מזהב, וכל מיני דברים מעניינים שפשוט שוטפים לך את המוח.
ואחרי שאתה כבר שטוף בכל כך הרבה ידע על כלב שלמד לדבר או תוכי שלמד לכתוב או על האסטרטגיה הימית של ישראל בים התיכון וכל מיני ממתקים כאלה למוח, הנפילה שלך רחוקה יותר, אתה כבר לא מרגיש כל כך רע בקשר אליה - איך אפשר להרגיש רע בקשר לנפילה כאשר 90% מהמוח שלך עדיין מנסה להבין איך מחירי השוקולד בקונגו מתקשרת למלחמה באתיופיה ואיך כל זה קשור לרצון של ביבי נתניהו לאכול מסטיק ? אי אפשר.
ההיגיון אומר את זה - אם אנחנו נופלים (ומשתדלים מאוד לא ליפול ועושים כל אחד מה שביכולתו לעשות - תוכנית 12 הצעדים או נדרים או סינון או לנתק אינטרנט וכו') , אז לפחות שיהיה לנו "רשת בטחון" פסיכולוגית שתמנע מאיתנו להיכנס לדיכאון או משהו אחרי הנפילה. והרשת הזאת מורכבת מסרטי הוליווד, סדרות, משחקי מחשב, חדשות...
אבל מצד שני...
אחרי שאתה נופל, ואחרי שאתה רואה סרט או רואה חדשות, ומצליח למחוק מהתודעה שלך את הרגשות השליליים שצפו, מה אתה תעשה אחר כך ?
אתה תיפול שוב.
שהרי "זה לא היה נורא כל כך", נכון ?
כי נכון, נפילה זה ממש עצוב אחרי שסיימת אותה, אבל בשביל זה אני יסתכל בסרט הוליווד או ישחק במחשב והכאב ייעלם.
אז לא נורא ליפול. כי אין כאב אחר כך, או יותר מדויק - הכאב הוא אפשרי לטיפול מהיר.
יותר מזה:
הסרטים, המשחקי מחשב וכדומה, "משחזרים" את המוח שלך לרמת פעילות לפני שנפלת, יחסית מהר.
דמיינו את התודעה שלכם במצב נורמלי - זה המוח שלכם על "דרך המלך", הוא מלא בפעילות, בחשיבה, בעשייה.
שאתם נופלים, המוח שלכם סוטה מ"דרך המלך" לכיוון שמאל, לעבר שבילי עפר, ואחרי שאתם מסיימים את הנפילה, אתם מוצאים את עצמכם באמצע דרך עפר שלא קיימת במפה, עם חושך מפחיד מכל הכיוונים, המצבר כמעט נגמר , כמעט אין דלק באוטו.
ואז אתם רואים סרטים, רואים סדרות, רואים חדשות, וזה מושך אותכם חזרה ל"דרך המלך", והנה אתם שוב בכביש הראשי.
ואז מה אתם עושים ? סוטים שוב לכיוון שמאל, לשביל עפר.
אם לא הייתם חוזרים לדרך המלך, אולי הייתם נשארים בשביל העפר הזה.
אולי צריך להישאר בדרך עפר ולהתמודד עם מה שיש שם ? אולי זה מה שדווקא יילמד אותי איך להישמר מהדרך עפר ?
או שאולי דרך העפר מסוכנת מדי, ועדיף לחזור לדרך המלך ?
זה שאלה שאין לי עליה תשובה.
זה דיון פתוח לדבר על זה - האם סרטים וסדרות וחדשות וכו' עוזרים לכם במאבק שלכם מול ההתמכרות או מפריעים ? מה אתם עושים כדי לצאת מההרגשה המבאסת אחרי נפילה ?
תכתבו גם רעיונות ומחשבות על הנושא כרצונכם, אבל לדעתי חשוב שתכתבו על הניסיון שלכם עם הנושא בפועל מזווית אישית, מה קרה לכם בפועל, מה עבד לכם בפועל, מה ראיתם אצל אחרים בפועל.
אבל גם תיאוריה כלליות ורעיונות זה יהיה טוב לשמוע
אני יתחיל איתי:
אני איש שמשתמש בשיטת תפסיק - שיטת הנדרים והשבועות, אני אישית לעולם לא הייתי במצב בו היה לי נדר להימנע מסרטי הוליווד, ובמקביל לא היה לי נדר להימנע מפוי'. כי מבחינתי זה היה אומר שאני הולך לראות פוי' ורק פוי', וזה היה נראה לי חסר טעם.
אני רואה את הסרטים והסדרות כמשהו שמתקן משהו, כלשהוא, בנזק שהפוי' עשה לי.
אני גם חושב שהסרטים והסדרות עזרו לי מאוד בתקופות מאוד קשות בחיים שלי, ואני לא יהיה כפוי טובה כלפיהם לומר שהם חסרי תועלת וכלום ועפר ואפר.
אבל אני לא מפסיק לחשוב מה היה קורה אם פשוט כל הדברים מסיחי הדעת הללו היו נעלמים, וכל מה שהיה נשאר היה פוי' ודברים חשובים, מה ייקרה במצב בו אתה נפגש בלי מחיצות בעצב הנורא ובריק הנורא של התוצאה שלך אחרי הנפילה ? שוב ושוב ושוב ? האם בסופו של יום הייתי מפסיק ליפול בגלל זה ?
אני חושב שהדברים מסיחי הדעת כמו משחקי מחשב או סרטים וכדומה, ממלאים את המוח שלך בכל כך הרבה ערפל וצבעים ותחושות, שאם היית מבטל אותם, הכול היה פשוט ברור יותר - הדרך שלך, החיים שלך, ההחלטות שלך. אני חושב שהייתי יוצא יותר גבר מכך.
אבל אני לא באמת יודע, כי בחיים לא היה לי תקופות נקיות מסרטי הוליווד וכדומה - היו לי מאות ימי נקיות מפוי', זה כן, אבל לא מסרטי הוליווד וטלוויזיה וכאלה.
היה לי תקופה קצרה של שבועיים שהייתי "נקי" מסרטים סדרות וחדשות, ואז נפלתי בפוי', ואז זה נתן לי תחושה שתהליכים חיוביים במוח שלי שהתקדמו והלכו, כעת הלכו ונסוגו, ולכן פניתי מייד למה שנותן לי את התחושה של התקדמות קדימה וחזרה לפעילות התקינה והתחושה הבריאה של פעילות של המוח - סרטים, סדרות, משחקים וכו'.
במחשבה לאחור, אולי זה היה טעות - כי נכון - סרטי ההוליווד אכן החזירו את המוח שלי חזרה לדרך המלך, אבל אז הם לקחו את הכביש הלא נכון בדרך המלך ורצו עליו, וגם בכביש ההוא ירדתי לדרך העפר של הפוי', אז מה הטעם בהם ?
ומה דעתכם ?