שלום חברים,

הרבה פעמים שאני כבר נתקל, בתכנית בשיחות עם חברים וכו', בנושא הזה של מה קודם למה.

הגישה הרווחת (לפחות ממה שאני רואה בSA) זה שהתכנית וההחלמה קודמות לכל.

בגדול התכנית לא סותרת את התורה ואין בה דברי כפירה חס ושלום... אבל יש מקומות שמתעוררות סתירות מסויימות, למשל:

* אם אתה אדם שלא הולך לאירועים מעורבים, אבל יש כנס או קבוצה מעורבת והספונסר שלך אומר לך שזה מה שאתה צריך לעשות עכשיו
* אם אתה בקריז בשבת או ביום טוב, מרגיש שאתה עוד רגע נופל ומרגיש שכתיבה של צעד 4 עכשיו או טלפון לחבר יציל אותך מזה
* צומות, מה שמובא כ-"ר" ב"עכבר" כאחד הגורמים כביכול לטריגר לתאווה.. אז אם אתה יודע שהצום יגרום לך לתאווה ואתה עלול ליפול בגלל זה 
* שיעור תורה שבועי הקבוע היחיד שלך, שנופל באותו זמן על קבוצה שהספונסר שלך אומר לך אתה חייב ללכת אליה

וכ' וכו' יש עוד כמה דברים שהם שאלות כאלו של מה לעשות...

נתקלתי כבר בהסברים של חברי תכנית ששמים את ההחלמה מעל הכל, הם טענו שהרי עריות זה ייהרג ובל יעבור, וכמו שמחללים את השבת על חולה שיש בו סכנה גם מחללים שבת על חולה שהעבירה שלו היא משהו שהוא ייהרג ובעל יעבור. זה בגדול ההסבר כמובן שאני לא מביא את זה בצורה מפורטת כמוהם, אני מבין את ההסבר, והמוח שלי וההיגיון שלי כמובן מתחבר לזה, הנקודה היא וזה גם מה שאמרתי להם, מי אני שאחליט על זה בעצמי? אסור לי להחליט דבר כזה בעצמי...

אני צריך לשאול רב. את הרב שלי או רב גדול או אפילו גדול דור. לי בעצמי אסור להחליט שההחלמה חשובה יותר מקיום כל מצווה אחרת שכתובה בתורה. 

כי אם אני זה שמחליט, ולהזכירכם אני חולה, מי אמר שאני עושה את ההחלטות הנכונות באמת עבורי מתוך מקום ורצון אמיתי להחלים? אני עלול להפר ולהפוך את כל התורה כולה והעיקר שלא אעבור על מצוות גילוי עריות או שז"ל וכו'... ולא מצאתי בתורה שניתנה לי הזכות לעשות זאת אלא "ועשית ככל אשר יורוך..", ו"עשה לך רב וצא מן הספק" 

רציתי לשמוע גם את דעתכם, גם האם נתקלתם בסיטואציות כאלה בעצמכם ומה אתם עשיתם ואיך הגעתם למסקנה שזה בסדר או לא בסדר ובכלל כל מה שאתם חושבים על הנושא שאני מוצא שמטריד אותי יותר מפעם אחת...

תודה

מי שעדיין נמצא בשאלות האלו של דת ותכנית ומה גובר על מה, עדיף שימשיך עם הדת. 
כשאני הפנמתי שזה עבורי מחלה, הבנתי שהכוח העליון שלי רוצה ממני דבר ראשון רק משהו אחד, וזה להיות מחלים. 
אין שום בעיה לכוח העליון שלי כשאני מאונן. הוא לא סובל מזה ולא כועס עלי. הוא פשוט רוצה אותי לידו בריא. זה הכל. זה לא כל כך מסובך.
עבורי, השאלות האלו כלל לא מתחילות.

אני חדש ולא כל כך יודע, אבל אני חושב שזה משהו בין לבין.
לפני כמה זמן חבר אמר לי שבשבת אם הוא היה בקריז כזה שהוא היה יכול לפתוח פלאפון בשבת ולהשתמש אז זה סימן שהוא יכול להתקשר בשבת לחבר ולבקש עזרה.
אבל זו אכן שאלת רב. אם זה מחלה, אז יש לה דיני פיקוח נפש.
אני לא חושב שזה לשנות את כל התורה כדי לא להוציא שז״ל. האוננות היא לא העניין פה. לצורך העניין, גם אם הייתי מכור ללגנוב וזה היה הופך להתמכרות אז הבעיה לא הייתה ״לא תגנוב״. הבעיה היא שהתאווה בסופו של דבר הורגת אותי. ואז זה כבר יכול להיכנס למצב של פיקוח נפש

מקווה שהייתי ברור חחח

מסכים לנכתב כאן. 
חבר שלי, היה בקריז בשבת, הוא צלצל בפעמון באיזשהו דלת אבל הוא לא הרים טלפון לחבר כי שבת....
אני לא אמור שהכל מותר, אבל ברגע שמפנימים את המחלה, הרבה מהשאלות נעלמות. 

שמח  מאוד לשמוע את דעתכם!

אולי קשה לי לקבל את עניין השבת בגלל שאף פעם לא השתמשתי בשבת תמיד איכשהו הייתי תחת איזשהי הגנה סיעתא דשמיא מיוחדת תקראו לזה בשבת...

סביר מאוד להניח שבעצם אם הייתי מוצא את עצמי בשבת מחלל את השבת בשביל להשתמש אז כבר הייתי מעדיף לחלל את השבת כדי לא להשתמש...

מעניין מה הרב שלי היה אומר על זה.. 

שלום מתרפא !

דעתי בעניין מאד פשוטה. אין שום בעיה להקב"ה להשאיר אותי נקי אם לא אעשה את הפעולות הכרוכות בחילול שבת.

כל הפעולות האלו וכו', זה הרי רק השתדלות, והתכלית הוא להתחבר להקב"ה. איך יתכן שה' יחליט לעזור לי רק אם אני אחלל את השבת.

הספונסר שלי, שהוא כבר נקי מאד הרבה זמן אמר לי מפורש שהוא אף פעם לא חילל שבת בשביל התכנית. יש לו פיתרונות אחרים 

לדוגמא לעשות צעד 4 בראש ובלי כתיבה.
לדמיין בראש שאני מתקשר לספונסר ולחשוב מה הוא היה אומר לי.

והעיקר זה הרי החיבור, להתחנן לה' ולומר לו : אתה הרי יודע שאני היום לא יכול אז תעזור לי בלי הפעולות הרגילות, זה אפשרי.

אם מישהוא מרגיש שאם הוא יפול הוא עלול להתאבד חס ושלום וכדו' נכנסים כבר בשאלה של פיקוח נפש, ואז הכללים שונים.

זו דעתי ואני מאמין בזה מאד ! ואני יודע שיש כאלה שלא יסכימו, זה זכותם !

בהצלחה !

שמעתי שבאחת הקבוצות בארה"ב אחד מהמשתתפים שיתף שהוא התקשר לחבר גוי בשבת כי היה לו קריז, והיה שם חבר שכעס והתחיל להגיד איך ניתן לומר אוהבים אותך למחלל שבת, ולאחר כשבועיים אותו כבר שכעס סיפר שהוא נפל בפורנו בשבת...

לא מביע דיעה רק מספר סיפור...

בקשר לשאלת רב הספונסר אמר לי פעם שזה בסדר אבל רק אם אתה מספר לו את כל הסיפור שלך לפרטי פרטים וכל מה שעבר עליך בתאוה.

מתחבר לגמרי...
שיתפתי עם הרב שלי את הכל כולל הכל כשהחלטתי ללכת לSA כי ידעתי שככה סתם הוא היה אומר לי לא ללכת...

הוא חושב שזה להכניס ראש בריא למיטה חולה ברגע שהולכים כל החולים ויושבים במקום אחד

אבל ברגע שסיפרתי לו עד כמה אני חולה ומקרה אבוד וכבר אין לי רצון בחיים הוא הבין שזה בסדר גמור בשבילי להיות שם והמקום לא יהווה השפעה שלילית עליי... 
אם כבר ההיפך

אבל בנושא שבת וכו' אין היתר.. אלא אם כן אני מוצא את עצמי עומד ליפול ואז זה באמת שאלה טובה מה עדיף..

מתחבר מאוד למה שאמרת יעקב. מאוד.

אני חושב שאם במקום ללכת לשיעור תורה אתה הולך לשוטטות אז אתה יכול ואולי אפילו עדיף במקום שיעור תורה ללכת לקבוצה.
וכנראה מסתבר שכנ"ל לגבי שבת..

ברוך השם שעוד לא מצאתי צורך לדבר כזה. בדיוק כמו שאמרת יעקב.. בשבת אני אומר לקב"ה לכאורה כל הכלים שלי של יום חול אני לא יכול להשתמש בהם.. אז אתה תעזור לי במקום ותהווה משענת עבורי במקומם. ובאמת כך זה עובד בחסדי השם!

אוהבים

שאלה טובה. 

מזדהה עם החברים שענו קודם.

רוב השאלות היפותטיות או לא רלוונטיות.

שיעור תורה - זו לא עבירה לא ללכת לשיעור. אפשר ללמוד תורה בזמן אחר. "דרך ארץ קדמה לתורה".

צומות - לגבי 4 צומות, אני מכיר הרבה רבנים שפוסקים להקל בהגדרת חולה. כמו שמקלים באופן כמעט גורף למעוברות ומניקות. הרב שלי אמר שמי שמוכרח לישון בצום, עצבני על הילדים והאישה ולוקח לו כמה ימים להתאושש - בהחלט נחשב חולה ופטור. אני מניח שזה יכול לחול גם כאן.

לגבי יום כיפור וט' באב: אני מאמין שהתכנית לא אוסרת להיות עכב"ר. זה גם לא הגיוני. יש מצבים בחיים שלא משנה מה אני אהיה עייף. לדוגמה כשיש עומס בעבודה, ילדים חולים או אסון ח"ו. התכנית רק מצפה שנהיה מודעים. שנשתדל לא להיות בעכב"ר, ובמצבים כאלה נהיה עם יד על הדופק והרבה יותר פעולות.

שבת וחג -
כמו שאמרו, יש מי שחילל שבת בשביל המחלה. אז מה יש לדבר...
מכיר למעשה אישה עם מניה-דיפרסיה קלינית, וכשהיא בדכאון כתיבה או נגינה עוזרת לה. הרב התיר לה כתיבה בעט מחיק (דרבנן), והגדיר את זה כפיקוח נפש (במובן הנפשי).
נגינה הוא גם היה נוטה להתיר, אבל זה כבר יותר מסובך מעשית, כי השכנים שומעים והילדים מתביישים. תכלס כשהיא בהתקף לא באמת יש עם מי לדבר, כך שזה לא כ"כ משנה אם הוא מתיר לה או לא.

אמנם אני לא חיללתי שבת (אלא אם כן אוננות נחשבת למלאכת זורע...).

אבל אכן הפעולות יכולות לעזור גם בשבת בלי לחלל שבת. תפילה לאלוקים תמיד עוזרת. כניעה.

התכנית עובדת גם לאנשים שלא יכולים להתקשר 24/7 (לדוגמה לאסירים בכלא).

הנקודה היא להתחיל לעשות צעדים ברצינות וזה כבר יעבוד. הפעולות הם מרכיב בהחלמה, אבל לא ההחלמה עצמה.

זה טיפ, דרך פעולה אפשרית. לא העיקר.

אני לא חושב בכלל שרוב השאלות היפותטיות או לא רלוונטיות...

ההתייחסות הארוכה שלך גם מראה עד כמה זה לא היפותטי ומאוד רלוונטי...

כל המצבים שתיארתי אמיתיים לגמרי ואני באופן אישי ישר נתקלתי בהם כעבור פחות משבוע בתכנית...

השיעור תורה שכתבתי אם ללכת אליו אציין שמדובר בקביעת עיתים לתורה היחידה שלי השעה היחידה שלי בשבוע....
זה לא "עוד שיעור"...
זה ה-קביעת עיתים שלי...
והזמן היחידי בשבוע שאני לומד בו..

חוצמזה יש עוד מלא מצבים שלא כתבתי בכלל... שהם סופר רלוונטיים....

למשל..
ללכת לקבוצה מעורבת למשל... כשאתה יודע שהעיניים שלך יזגזגו על הבנות שם... והמוח עם האובססיה שלך יחשוב מחשבות...

או כנ"ל לגבי כנס של כל sa בערב... שכולל גם בני ובנות זוג.. הרבה נשים חלקן מכורות חלקן נשים של..

אם האישה מתנגדת שתלך לקבוצה ביום מסויים... או בשבוע מסויים... האם שלום בית קודם או הללכת לקבוצה...

זה שאלות ומצבים שאני באופן אישי נתקל בהם.. ועד עכשיו מנסה תמיד לזרום בין הטיפות אבל לא תמיד בטוח איפה צריך להתעקש ואיפה לוותר...

מאיפה שאני בא בשיעורי שלום בית הרב (אחד הגדולים כאן בשכונה שלי...) תמיד אומר קודם כל האישה...
אם האישה צריכה עזרה בבית וזה על חשבון תפילה במניין אל תתפלל במניין
תםילה במניין זה דרבנן ועזרה לאישה בבית זה חסד דאורייתא....

וכהנה וכהנה מצבים....

בקיצור הבנת את העניין אני מאמין.. חושב שזה מאוד רלוונטי ומאוד מעשי.

אוהבים!

תודה על ההקפצה משתוקק אין עליך. 

יהודה מ אמר לי משהו חזק באחת התגובות שלו כאן 
אני חושב שיש את ההחלמה ויש אאת רצון ה', יש תפילות לימוד תורה וכו' וכו' ויש גם את ההחלמה שזה שני דברים נפרדים 
ולאט לאט אני מבין שאני אדם מיוחד (חולה/מכור אנא עארף מה שתרצו) ובוודאי שאלוקים רוצה ממני את כל המצוות המעשיות שאנחנו מכירים אבל אני חושב שהדרישה העיקרית של אלוקים ממני זה תהיה נקי, כי אם אני לא יהיה נקי כל עבודת ה' שלי תהיה לא אמיתית ולא כנה, מלאה באובססיות ופגמי אופי, מלאה בשקר, לכן אני מציב לעצמי את התוכנית וההחלמה לפני הכל (מה גם שהתוכנית בקושי מתנגשת עם המצוות שאנחנו מכירים), 
לקב"ה יש דרישות נוספות שהוא דורש ממני מעבר למצוות שאנחנו מכירים 

אוהב אתכם 

כמובן שכל שאלה פרקטית הלכתית הייתי פונה לרב שלי  לספונסר וחברים שומרי תורה המצוות מהתוכנית ושואל אותם מה כדאי, לדוגמא האם לצום אף על פי שיש סיכוי שאני אשתמש