אתם יודעים, פורנו זה לא הכל. יש המון המון באמצע. נשים ברחוב, נשים בשלטים, נשים במשפחה... ויש בזה משהו יותר קשה, כי זה נראה פחות "אסור". זה חלק מהחיים, זה הרבה יותר נגיש, "טבעי", ולא מסומן. וכיוון שכך זה גם מתכון בטוח לתחילתה של הידרדרות. בא לכם לשתף בטיפים או דרכי התמודדות שלכם בתחומים האלו?

תודה ששיתפת ושאלת. 
בא נתייחס כרגע רק לבעיה מנקודת מבט של התוכנית. כי על הנושא הדתי - אני לא המאן-דאמר לומר לך מה נכון ומה לא. 

העיקרון הבסיסי כדי להתקדם ממצב של מחלה למצב של החלמה - האם אתה סובל או לא. 
כי אם אתה לא סובל, אז סבבה, הכל טוב. 
אבל אם אתה סובל, אז מה זה משנה אם זה משהו בוטה או לא. 
כדי להחלים מכל חלק וחלק מהתאווה, אתה צריך קודם לזהות האם אתה סובל שמה, ואתה מוכן לוותר. 
ניצחון גובר והולך על התאווה, זה הקוד. 

עיקרון נוסף שמופיע בספר הגדול: 
שלמכורים יש תופעה שנקראת "אלרגיה". כלומר, בנאדם רגיל יכול להתחיל קצת, ואח"כ להפסיק, או שהוא יכול להגדיר מראש כמה זמן הוא רוצה לצרוך תאווה ולאחמ"כ להפסיק. אבל מכור ברגע שהוא נוגע בתאווה, אפילו קצת, הוא כבר לא יכול להפסיק, איך אומרים - נגעת שילמת. 
ולכן, אני לעצמי מנסה להפנים שאין אצלי דבר כזה "רק קצת", לא משנה אם זה פורנו או לא. 
ולדאבוני (ולשמחתי) יש לי הרבה ניסיון מר בזה. שהתחלתי קצת, ורציתי באמת רק קצת, ואח"כ מצאתי את עצמי אחרי כמה שעות של חיפוש תאווה וכו'...

אז פשוט תהיה כנה עם עצמך, ותבחן את המצב שלך. ולפי זה תחליט.

אגב, ספונסר (אם יש לך), יכול לכוון אותך במצב כזה. 

בהצלחה ובאהבה!