שוב לי לפני הכל להגיד שאני ממש מרגיש בר מזל. אני חושב שיש משהו בהתמכרות לתאווה הזאת שלוקח אותך לקצה ועושה אותך אדם חזק יותר חכם יותר, יציב יותר והכי חשוב מאמין יותר.
אני באמת מאמין שיש בורא לעולם שרואה אותנו נלחמים ולא סתם הוא הביא לנו את הדפקה הזאת, אני חושב שהוא עשה את זה כדי לקרב אותנו אליו שנצעק אליו נראה שיעורים נלמד נחשוב עליו( טוב אחרי שבטח כל האתאיסטים הספיקו לברוח אני מסיים את ההקדמה{אגב אני סוג של חילוני-מסורתי}).
טוב, אני התחלתי בגיל 14 להיחשף לראשונה לעולם של הפורנו .לבחור צעיר בן 14 זה ממש עולם ומלואו אי אפשר להתכחש ליופי שהבורא ברא אצל הנשים. אך אנחנו עיוותנו את היופי הזה למקומות אפלים ומתועבים.
אז לפחות לפי הזיכרון שלי בהתחלה הכל היה סבבה ומסקרן מאוד להסתכל להתגרות ולהמשיך עם זה ממש תחביב אחרי בית ספר הפעמים הראשונות היו ממש קסומות.
אך מאוד מעניין להסתכל לאחור ולהבין איך נהרסו לי שנים מהחיים בלי לשים לב בכלל ובלי להיות מודע שמקור כל הבעיות שלי נמצא בפורנו או במעשה עצמו או שניהם ביחד.
אני לא זוכר שאי פעם לא ניסיתי להפסיק תמיד הייתה לי עם זה בעיה כאילו הנשמה שלי דוחה את העניין הזה בשאת נפש אבל לא תמיד הייתי מודע לזה.
הניסיון שלי עם התאוות הוא מר מאוד ואני רוצה לפרט איך זה בא לידי ביטוי:
1. חסר סבלנות.
2. עצבני.
3. לא יכול להתמיד בפעולה אחת יותר מכמה דקות. חוסר מיקוד.
4. הורס לי את השינה. {היו תקופות של חודשים שלא הבנתי למה אני קם ב5 בבוקר עובד עד 5 בערב ולא מצליח לישון בלילה והייתי קם לעוד יום עבודה ב5 סחוט במשך תקופות שלמות}
5. דפיקות לב.
6. חרדות.
7. כאבים בחזה.(בהתחלה נבהלתי והלכתי להיבדק והרופא אמר שהכל תקין זה עבר לי עם הזמן כשהפסקתי)
8. ריח מסריח בפה.
9. הפרשות בעיניים בבוקר ועיניים יבשות
10.חסור חיבור לאמונה שלי בבורא עולם{זה השרוש של ההפסדים}
11. חולשה ברגליים {אני מאמין שעד היום הרגליים שלי יותר חלשות בגלל זה אך אם אני מתאמן אני יכול לחזק אותם}
12. חוסר חשק לבת הזוג.
13. בלבול.
14. כשהייתי רווק חוסר חשק למצוא בת זוג לצאת ולראות חברים.
15. עצבות.
הרבה נזקים שאגב חלק ממנו הרמב''ם מזכיר בכתבים שלו שהוא כותב על עניין האוננות. פשוט מדהים!
הרבה שנים הייתי במצב נפשי כמו שתיארתי בסעיפים ולא ידעתי בכלל שזה בגלל זה ופשוט חשבתי שככה אני אמור להרגיש בחיים שלי: מבולבל, חסר מוטיבציה בכל תחומי החיים לרבות מציאת בת זוג, עצבני, חסר יציבות, אומלל עם שינה גרועה בלילה.
עם זאת חשוב לי להדגיש אני לא מסכן,התמודדתי עם הקשיים ונלחמתי בכל תחומי החיים כדי להיות יציב, למצוא בת זוג ולתפקד ביום יום למרות הנפילות בתאווה.
זכורות לי תקופות בחיים ושהצלחתי לקחת את עצמי בידיים וזה פשוט היה תענוג צרוף שבהם חייתי את החיים והעולם קיבל צבעים, הכל זרם בצורה טובה בעבודה, אנשים נמשכו אלי כמו מגנט, ובחורות היו סביבי כל הזמן.
בתקופות כאלה אני במיטבי ,שמח ,ממוקד, מוצלח והכי חשוב מרגיש מחובר לבורא עולם שהביא לי בת זוג מדהימה הרבה חברים טובים וקרובים משפחה טובה וחיים טובים.
. שמעתי פעם רב (אלון עטיה)אומר שהחיים בלי התאווה הזאת הם "חיים חלקים". וזה התיאור הכי מדויק. הכל קטן עלי כשאני לא נופל.
עד היום אני מנסה לשמור על רצפים של נקיות ולמזלי יש לי חבר טוב מימי התיכון שהוא שותף לבעיה הזאת וכל פעם שיש בעיות ונפילות אנחנו אחד עם השני בקרב הזה ואנחנו כל הזמן בודקים אחד את השני לראות שלא נפלנו . תודה לבורא עולם ששלח לי את החבר הזה זה פשוט נס אדיר.
לסיום
אני חובב היסטוריה, וכחובב היסטוריה אני תמיד אוהב להשוות את החיים שלנו כיום לחיים בעבר. עד לפני 50 שנה העולם הזה היה שונה מאוד נשים היו הולכות צנוע לא רק בארץ בישובים דתיים אלה בכל העולם ואפילו במקומות מסוימים באירופה היו מקבלים קנסות על בגדי ים של מכסים את הגוף כמו שצריך הייתה הפרדה בין גברים לנשים בים ועוד.
היום אתה הולך לים זה כמו להיות במועדון חשפנות אין הבדל אתה רואה בחורות עם תחתונים וחזייה שנקרא בגד ים. אבל זה לא רק הלבוש הלא צנוע שיש היום, כל עולם הפרסום מתבסס כיום על הגוף הנשי כל עולם המדיה והתקשורת מתבסס על זה, כל הרשתות החברתיות כיום מתבססות על זה(אני לא מצליח להבין אנשים שרואים בחורות באינסטגרם באמצע היום ואת כל הפריצות שיש שם זה כמו פורנו). אנחנו חיים בתקופה מטורפת הכל נגיש, פעם בשביל פורנו היית מחביא עיתון מתחת למיטה בחדר בתקווה שלא ימצאו אותו ואחרי שבוע כבר נמאס לך לראות אותו דבר היית ממצה את העניין.
מישהו בפורום רשם שיום אחד יבינו שפורנו זאת התמכרות כמו סמים והממשלות יטפלו בזה בהתאם. מסכים איתו לגמרי יום אחד תהיה חקיקה בנושא אבל עד אז אנחנו חייבים לשמור על עצמנו. אנחנו חייבים להתחסן נגד הפיתויים לא להתבלבל. לא סתם בוא עולם הביא אותו לכאן עם המחלה הזאת רק לחיילים מובחרים נותנים משימות מסובכות וקשות.
אז שיהיה לנו המון בהצלחה אוהב אותכם ומתפלל עליכם ועליי שפשוט נשכח מזה פשוט נשכח ממה שראינו ונשכח שקיימים כאלה תאוות נמוכות ונזכור את עצמנו חזקים בריאים חסונים חסרי פחד ,טהורים וקדושים.
חזק מאוד מה שכתבת, התחברתי מאוד. בהצלחה רבה בעזרת ה'.
גם אני סובל מחוסר מיקוד ובקושי להתמיד בפעולה אחת יותר מכמה דקות (גם בשעות נקיות שבין תאוה לתאוה), זה מאוד פוגע לי בלימוד התורה. בכלל, פעם הייתי "תולעת ספרים" - של ספרי מתח או ספרי ביוגרפיות וכדומה, ועכשיו איבדתי את זה לגמרי, אני לא מצליח לקרוא יותר מכמה פרקים ברצף וגם זה בצורה שיטחית.
אני גם סובל מחולשה ברגלים. (לא משהו מאובחן... סתם חולשה...)
מעניין אותי איך אתה מקשר את זה לתאוה.
תודה רבה
