בס"ד
לאחרונה, התכתבתי התכתבות מרתקת עם אחד החברים כאן. להלן תמצית הדברים לאחר הסכמתו ולאחר עריכה קטנה.
עוד שאלה קטנה אשאלך ...
בקשר לצעד מס' 1 באופן אישי יש לי קושי אמוני ומעשי להודות בכך ש"אני מכור"
באופן אמוני - תמיד למדתי ש"אין דבר העומד בפני הרצון..." - ולכן "אין דבר כזה לא יכול אלא רק לא רוצה..."
וגם הטענה שזה "מחלה" לא כל כך נראת לי כי יש לי הרגשה ברורה שיש לי אחריות מלאה למעשי ולא יכול לברוח מזה!
באופן מעשי זה מפחיד אותי כי אם זה לא אשמתי...
אז יש תרוץ... וזה - הכי מסוכן
ממש ממש לא רוצה להיות שם...
התפרצת לדלת פתוחה:
אני בא מבית מאוד יקה. הכי יקה שיש. אבא שלי הוא לדעתי היקה הכי מפורסם שנשאר מדור הנפילים של היקים שהיו מסוגלים להפסיק לעשן ביום אחד... כי הם גילו שזה לא בריא!
גם אני גדלתי כך. אני מלא עוצמה וכוחות וחוזק החלטה ולכן הייתי מאוד עקשן בקטע הזה. היו לי שיחות עם זלמן בלי סוף בעיניין ואפילו התכתבות ארוכה שהוא העתיק את כולה לפוסט מיוחד בעיניין. (פורום גברים נשואים - כמה נושאים בנוגע לחיי זוגיות).
לכן לא נכנעתי! ולא נכנעתי! ולא ננננננככככככננננננעעעעעתתתתתתיייייייי!!!!!!!!!!! - עד שהתרסקתי! ב"ה שהתרסקתי. כי אחרי כמעט חמישה חודשי ניקיון פתאום לא הצלחתי להרים את עצמי במשך יותר משבועיים! שוב ושוב השתמשתי ולא הצלחתי להתרומם.
ואז זלמן שאל: נכנעת? - ואני....אוי אני. אני נכנעתי כל כך עמוק. עד עכשיו אני מתחת לאדמה. אני גם לא מתכוון לצאת משם. כי כאן למטה, המלחמה לא קיימת. המלחמה הזו שהפסדתי בה בלי סוף פעמים - מתרחשת למעלה. בלעדי! כן, אני לא שם. כי אני לא ראוי להיות שם. אני לא הוכשרתי לכך ולא נועדתי לכך ולכן אני לא אלחם שם.
עכשיו, בעזרת ה' יתברך ורוח קודשו, אני אפרש את כל הקושיות שלך אחת אחת כפי מיעוט הבנתי ומה שחוננתי מלמעלה. את כל התשובות אני בעצם כותב לעצמי ורק מרשה לך לראות אותן. קח מה שתרצה:
"אין דבר העומד בפני הרצון":
1. זהו שיש. אבא שלי ממש לא רוצה להיות חולה סרטן. ממש ממש! בלי תרופה הוא לא יבריא! אז מה הקשר לרצון? - מי שרוצה לברוח מההתמכרות שיתחיל לעבוד על שנים עשר הצעדים. זה לא בריחה. זו עבודה קשה לא פחות מההתמודדות עם היצר ביום יום. היא בודאי הרבה יותר תובענית כי היא מדברת על כל רגע ורגע ונמשכת עד הרגע שאתה מרגיש ממישהו מניח עליך לוח שיש או שותל מעליך פרחים!
2. הרצון הוא רצון הבורא. אנו נדרשים לעשות את רצונו ולהיכנע לו!
"אין דבר כזה לא יכול"
1. תגיד, אתה יכול בבקשה לקטוף לי את הירח? נו, אל תתקמצן! רק עד שבת ואני מחזיר לך אותו!
- טוב, הדוגמא מוגזמת: אתה יכול בבקשה להיות יותר צעיר? גם זה לא?! אז אולי לרוץ מרתון ולהתאמן רק חודש לפני?
התשובה שלך היא מן הסתם שכדי להגיע ליכולת יש צורך בבניית תהליך מתאים. זו גם התשובה כאן. יש תהליך שמתאים ולכל אחד מתאים תהליך אחר.
2. מסתבר שיש דבר כזה. דבר עם ילדים שלוקחים רטלין או עם ההורים שלהם.
"יש לי הרגשה ברורה שיש לי אחריות מלאה למעשי ולא יכול לברוח מזה"
1. נכון, לכן אם אתה באמת מרגיש שאינך שולט בזה עליך להתחיל תהליך גמילה... (אם אתה כן שולט בזה... אז תסגור את האינטרנט ותחזור לכאן רק אם תשתכנע שאתה מכור!)
2. (אני מזכיר לך שאני מדבר לעצמי ולא עליך! אני רציני ולא ציני אפילו לא לשנייה. אנא אל תיפגע ממילותי) "אחריות" - זה השקר הכי גדול שאני יכול לספר לעצמי. אני שביזבזתי אלפי שעות על פורנו, שאישתי וילדי סבלו בלי סוף את עצבי המשוחררים בגלל התאווה הארורה- אני אדבר על אחריות?! ברשימת חסרי האחריות בעולם תמצא אותי בעשיריה הפותחת!
"באופן מעשי זה מפחיד אותי כי אם זה לא אשמתי...אז יש תרוץ... וזה - הכי מסוכן"
1. אם זו אשמתי ואם זו לא אשמתי אני נופל ונופל ונופל. אז מה זה כבר משנה?
2. בדרך כלל אנו מתרצים תרוצים כדי להמנע מלעשות דבר מה. אז מה האינטרס שלי למצוא תירוצים אם עכשיו ידרשו ממני עבודה קשה ביותר ותובענית הכוללת ספונסר שידע על כל פשעי ומגרעותי? היום אני מאוד נהנה מהעבודה הזו כי הרווחים ממנה גדולים ועצומים, אך היא ללא ספק קשה ביותר!
"ממש ממש לא רוצה להיות שם..."
1. ממאי נפשך: אם אני שם, אז אני שם. ואם אני לא שם, אז אני לא שם! אנחנו מלאי העמדת פנים בחיינו. אנו מתקשים מאוד להודות במגרעותנו וחסרונותנו. להודות בכל הטינות שלנו, בכעסים ובתאוות זה לא ממש כמו לאכול עוגת קצפת קרירה + אבטיח + בריכה. (אם לומר את האמת זה יותר דומה לעוגה בפרצוף, אבטיח על הראש ולטבוע בבריכה...).
2. גם בפחד הזה מטפלים בצעדים.
3. לא שמעתי על אלכוהוליסט, מסומם, בולמי או כל מכור אחר שרשם את המטרה הזו בפעולה בתנועת הנוער בנושא "מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?". אני הגעתי להתמכרות שלי בעקבות כל מיני בעיות שזו הייתה התשובה שלי עליהן.
להיכנע כי זה רצון ה'. לקבל זאת באהבה! - זה גם הסיכום של כל מה שכתבתי לעיל.
