[size=18pt]שלום לכם, יש לי לבטים קשים בעניין מסויים.
כבר שנים רבות שאני יכול להחשיב את עצמי למכור, עיתונים, גלישה וכו'
בשנתיים האחרונות סוף סוף הצלחתי להתנתק גם מסרטים רגילים, גם מפורנו וגם מגלישה סתם, ב''ה.
הבעיה היא שלמרות שאני מרגיש נקי, (עדיין קורא ספרים לא חרדיים) אבל המעניין הוא שההצלחה אינה נזקפת לסיבות דתיות כלל.
במשך כל השנים שניסיתי להפסיק, לא הצלחתי, הסיבות הדתיות לא החזיקו מעמד.
הסיבה היחידה שהצלחתי בה היא בגלל שנמאס לי לא לשלוט בעצמי, נמאס לי לחיות חיים כפולים, החלטתי שאני מעוניין רק באשתי ולא מעוניין להסתבך עם אף אשה אחרר וגורל אחר, נמאס לי להיות מכור.
בהדרגה, שיניתי הרגלי גלישה, צפיה בסרטים, בזבוז זמן, אכילה מדודה וכו'
אני ח''ו איני כופר בסיוע מה' אבל מבחינת הנצחון הפנימי, זה מה שהצליח לשכנע אותי סוף סוף להפסיק.
אבל האמת היא:
שלמרות שאני כבר מרגיש את עצמי מכור לשעבר ((ז''א שאני מאוד מאוד מתאוה לצפיה בתכנים לא ראויים אבל בפועל נעלתי מסביבי את כל הדלתות ובפועל לא נופל ב''ה) אבל את הנזקים הרוחניים אני ממש לא מצליח להשתחרר מהם.
כיום אני מקיים כפי שתמיד קיימתי את כל המצות קלה כבחמורא אבל לא מתוך אהבה לה' אלא סתם, זה החיים שלי, זהו מקבץ האמונות בהם גדלתי להאמין, החיים שלי ב''ה תפורים טוב בסגנון הזה ואין שום סיבה בעולם לשנות.
אני לומד, מבין, מלמד, מחנך בצורה הזו אבל מרגיש ריקן.
אני לומד שיעורים קבועים מדי יום, אני מלמד שיעורים, אני לומד נגלה דתורה ופנימיות התורה, אבל זה לא משנה את החום שלי כלפי היהדות.
לא יודע איך להתעלות על זה.