שלום חברים שמי מתרפא, ואני מכור לתאווה.
טוב, אז כמו שהבטחתי, רציתי לכתוב מסר ציון דרך של נקיון של שנה.
האמת?.. שממש לא בא לי לכתוב.. במיוחד לא בימים האלה האחרונים שאני לא מרגיש משהו.. אבל אני רוצה לצאת מעצמי ולעשות משהו בשביל אחרים.. משהו שייתן תקווה. ואני מקווה שאלוקים ייכנס כאן לאצבעות שלי ויעזור לי לכתוב את הדברים הנכונים ממקום נכון, שייתנו תקווה ולו לחבר אחד שמתמודד עם אותו דבר.
בתחילת הדרך שלי כשהגעתי לSA, הספונסר נתן לי דיסק און קי עם מלא מלא מסרים של נקיות של אנשים, והייתי שומע כמעט כל יום מסרים. מסרים כמו זה.. מסרים של ציוני דרך של שנה, שנתיים, חמש שנים..
אני זוכר שזה היה הדבר הכי מחזק שקיים עבורי. זה היה אחד הדברים שנתנו לי הכי הרבה כוח ותקווה - לשמוע מישהו שתיאר מאיפה הוא הגיע ואיפה הוא נמצא היום.
הרבה מהמסרים האלה התחילו במשפט שגם אני אתחיל בו..
אם היו אומרים לי לפני שנה, שבעוד שנה אני אעביר מסר ניקיון של שנה, שאהיה נקי שנה שלמה, לא רק שלא הייתי מאמין.. אלא הייתי מוכן לשים את הבית שלי על זה.
לא בתור הימור.. זה היה מבחינתי דבר שלא אפשרי ולא הגיוני, יותר הגיוני עבורי היה שאזכה בלוטו ב30 מליון .. אבל הייתי מוכן לשים את זה גם אם זה היה בתור השקעה בתור תשלום.. הייתי מוכן לשלם את כמה שהבית שלי שווה אם היו מבטיחים לי שנה שלמה שאני לא אפול..
גדלתי בתור חילוני גמור, בבית מאוד ליברלי ומודרני. פורנו היה חלק מהחיים. בחורות, בנות, פורנו, בהמשך גם מין בתשלום, מועדונים למינהם, כל זה הייתה שגרת החיים שלי. לעולם לא חשבתי שזה לא בסדר.. או שיש משהו פסול בזה..
בשלב יותר מאוחר התחיל התהליך של החזרה בתשובה שלי, התחלתי להתחזק, ללכת לשיעורים, ללמוד עוד ועוד על התורה הקדושה, על מציאות ה'..
הכנסתי את אלוקים לחיים שלי עוד הרבה לפני שהייתי "דתי"..
כבר הייתי מדבר עם אלוקים ומבקש ממנו הכל.. כל דבר.. הרבה לפני שהבנתי בכלל שאני גם מבקש דברים שהם נגד רצונו עבורי.. נגד הציווי שלו.
ואלוקים תמיד נתן לי מה שביקשתי. תמיד..
לאט לאט עם ההתקדמות בתהליך החזרה בתשובה התחלתי להבין שהעניין הזה זה חטא.. שהתורה אוסרת.. אוסרת להוציא שז"ל אוסרת לגעת בבנות אוסרת אפילו להסתכל..
אז התחילה אצלי איזשהי סוג של ניסיון הימנעות.. והתחיל מושג שנקרא הסבל של אחרי השימוש.
כי כבר רציתי להפסיק עם זה, אבל לא יכלתי.. כבר התחלתי להבין שזה לא משהו שאני יוכל להפסיק איתו ככה בבת אחת.. ואחרי שימושים התחלתי להרגיש רע. אבל עדיין זה לא ריסק אותי ברמה מטורפת מידי.. הייתי קל עם עצמי.. הייתי אומר לעצמי שמע תראה איפה גדלת... אתה כבר עשרות שנים בזה.. זה בסדר אי אפשר להפסיק ככה בבת אחת... חוצמזה אלוקים מבין אותך... הוא יודע איפה גדלת הוא יודע כמה זה קשה תראה מה הולך ברחובות וכו'... הוא מבין אותך..
וככה המשכתי והמשכתי בשגרה הזו מבלי שמשהו באמת משתנה, אלא רק השימושים שלי שהלכו והתדרדרו.
כבר התחלתי ללכת באופן קבוע לכל מיני מקומות שלא אפרט כאן יותר מידי.. והמשכתי להתדרדר עוד ועוד לעוד כל מיני סוגים של שימושים, שלאט לאט השימושים הקודמים הלכו ופחות ופחות השפיעו.
לפני 6 שנים התחתנתי.
הכרתי את אישתי מהמקום הכי לא צפוי ומבלי שתכננתי... חיפשתי בחורה לסטוץ, ומצאתי את האישה של חיי. ידעתי אחרי שעה של שיחה איתה שזאת אישתי. הנה היא.
הרבה פעמים הייתי מתפלל לבורא עולם ומבקש שיפגיש לי את הזיווג שלי, מתוך מחשבה שזה יוכל לעזור לי להימנע מכל הזבל הזה.. שזה יהיה הפיתרון עבורי... שאני שם רק בגלל שאני חצי בנאדם.
אז אלוקים שמע, ושלח לי את אישתי.
הייתי באופוריה ובהתרגשות. תוך חצי שנה כבר היינו נשואים. והתחזקתי עוד יותר בזכותה - היא הייתה יותר דתייה ממני כך שנגררתי אחריה ונכנסתי לדת עוד יותר. ציצית. כיפה. שבת. כמה שיעורי תורה בשבוע. הרבה דברים שלא היו עד אז. תהליך החזרה בתשובה שלי עלה מדרגה.
התחילה גם הימנעות שלי מלחזור למקומות האלה. וכן, גם מפורנו. לא זוכר בדיוק את כל התקופה הזאת, עדיין הייתי נופל מסתמא, אבל הרבה פחות מבעבר.. וכבר לא בשימושים חיים. רק במחשב. רק פורנו.
אבל זה המשיך לרסק אותי..
אחרי החתונה ההתמודדות חזרה.. היא לא עזבה.. לא נרפאיתי...
המחלה התחילה למשוך אותי חזרה פנימה.
עשיתי כל שביכולתי כדי להימנע. כל שביכולתי.
שיתפתי את הרב, הלכתי לשיעורי תורה, עשיתי אינספור התבודדויות והתחננתי צרחתי לאלוקים שיעזור לי שדי אני לא רוצה את זה יותר...
והייתי מחזיק שבוע שבועיים, גג שלושה, ואז נופל חזרה ומתרסק.
ונופל לדכאון עמוק.
שם התחלתי להבין את המושג הזה.. שם התחלתי להבין שאני מכור.
רציתי להפסיק בכל רמ"ח איבריי ושס"ה גידי... בהבנה שלי.. אבל כשהיה מגיע הרגע של האובדן שפיות הזה, של התאווה שעולה ומשתלטת... הייתי שוכח הכל.. לא זוכר כלום. לא יכול להפסיק. לא יכול למנוע את עצמי מלחזור לשם..
הבנתי שאני מכור עוד הרבה לפני שידעתי שיש דבר כזה מכור למין..
הרגשתי שאני פשוט לא יכול להפסיק אני לא מצליח לא משנה מה אני עושה ...
והמחלה שלי המשיכה להתדרדר ולמשוך אותי חזרה לכל המקומות שהייתי בהם בעבר.. ופתאום לאט לאט הפורנו מפסיק להספיק.. כבר לא מספק.. אני כבר צריך מנה יותר חזקה... אבל אני לא מסוגל... אני דתי, חרדי, ילדים, נשוי, אישה, בית, רב, תורה, אני כבר לא יכול לחזור לשם היום?! מה קורה איתי?!?
אז זה מחזיק... עוד יום ועוד יום... אבל למחלה יש את כל הזמן שבעולם... אז לאט לאט התחלתי לחזור לשם.. לשוטט.. להסתובב.. לסוע.... לדבר... לאונן שם... לאט לאט הקווים האדומים האלה התחילו להיפרץ.. אחד אחרי השני... מצאתי את עצמי שוב חוזר לשם לאותם דפוסי התנהגות ישנים שלי מבלי יכולת לעצור... ידעתי שזה מגיע.. ידעתי שלשם אני נופל שוב ואין לי מה לעשות עם זה ...
אני רוצה לרשום הרגשתי רע.. זוועה... אבל אני לא חושב שזה באמת יכול לתאר את מה שהרגשתי..
אני רוצה להעביר לכם את התחושה שהייתי בה בימים האלה, אז אני אכתוב הכי קיצוני שאני יכול...
רציתי למות... ביקשתי למות. התחננתי למות. לא היה בי עוד שמץ של משהו שרצה לחיות... ראיתי את רכבת החיים שלי דוהרת לתוך התהום של ההרס עצמי, של להרוס את כל מה שבניתי, את המשפחה שלי, את אישתי שתעזוב והילדים שיגדלו בלי אבא ואמא ביחד... ראיתי את הכל כצופה מהצד.. כעומד על הרכבת הזאתי שדוהרת לתהום ולא יכול לעשות שום דבר....
מאות או אלפי פעמים שניסיתי לתפוס את ההגאים של הרכבת ולדחוף אותם בכל הכוח ימינה או שמאלה... אבל מי שנהג פעם ברכבת יודע שלרכבת אין שמאלה וימינה בהגה...
ואז אלוקים עשה לי נס..
ברגע המדוייק שהגיע כשאלוקים החליט שזה הרגע.. ודרך חבר שהכרתי כמה חודשים לפני כן שמעתי על SA, ויצרתי קשר.
הגעתי לקבוצה, היה יום שני, 5.8.19
היו בקבוצה 5 אנשים חוץ ממני. שניים לא נקיים, אחד נקי חודשיים בערך, ושניים שנקיים כל אחד מעל 3 שנים.
אחד מהם העביר מסר לחבר החדש (לי) וסיפר מאיפה הוא הגיע סיפר על העבר שלו... התרגשתי כולי כמו שלא התרגשתי בחיים.
הבנאדם הזה יושב פה מטר ממני, דתי חרדי ומספר על כל הדברים האלה שאני עברתי ועובר! גם לו זה היה!! גם הוא היה שם!! הוא מבין אותי הוא אשכרה מבין אותי!!
והוא נקי כמעט 5 שנים!
אז ידעתי שפה אני יכול למצוא את התרופה למחלה שלי.
בחצי שנה האחרונה לפני זה, התחננתי לאלוקים ואמרתי לו שאני מכור, כמו שיש מכור לסמים ולאכוהול אני מכור לזה.. ושבלי מכון גמילה אני לא יוכל לצאת מזה... ואני לא יכול ללכת למכון גמילה פתאום להיעלם לכמה חודשים... אז שיעזור לי שיימצא לי פיתרון כי אין לי מה לעשות!!!
אז זה מה שהוא עשה ...
הוא שלח אותי למכון גמילה האישי שלי. SA.
מבלי להיות מאושפז שם באופן קבוע כמה חודשים...
אלא פשוט ללכת לקבוצות במהלך השבוע - נתן לי פיתרון שאני יכול לעמוד בו ! גאוני !
הלכתי לעוד קבוצה או שניים, קלטתי מה קורה, קלטתי שיש פה פתרון ושפה אוכל למצוא החלמה. הראש שלי אמר לי להתכונן לקראת השימוש האחרון שלי, לא לוותר כי תיכף תהיה החלמה אז שלא ארגיש חסר....
אז השתמשתי בפעם האחרונה, 9 ימים אחרי שהגעתי, ב-14.8.19. לפני שנה ויומיים בדיוק.
באותו יום הלכתי לקבוצה (זה היה יום רביעי) שיתפתי על הנפילה של אותו יום, וזו הקבוצה שהפכה להיות קבוצת הבית שלי והקבוצה שבה אני משמש היום כמזכיר.
למחרת הלכתי שוב לקבוצה, שם פגשתי לראשונה את הספונסר שלי, בחור מדהים עם פאות מסולסלות של התימנים נדלקתי עליו ישר. הוא היה נקי 5 שנים. ישר קלטתי את המבט שלו עליי והוא כנראה קלט את שלי. ביקשתי ממנו שיהיה ספונסר שלי, וזה הספונסר שלי עד היום ואני חייב לו המון אסירות תודה כי הרבה הרבה זה באמת בזכותו.
התחלתי את התהליך, קניתי את הספרים שהספונסר אמר, ישבנו לפגישה אחד על אחד, באתי עם מחברת ורשמתי את כל הפעולות היומיות שהספונסר הנחה אותי לעשות. התחלתי לעבוד החלמה.
וזהו .
מאז, זה בעצם השגרה שלי.. אותה שגרה יום-יומית בדיוק כמו אותו יום שהתחלתי לעבוד עם הספונסר..
מרים לו טלפון כל יום, לשתף, ולבצע פעולות שהוא אומר לי לעשות באם צריך. הולך ל-3 קבוצות חיות בשבוע. עולה לקבוצה טלפונית כל בוקר. מתקשר בין 5 ל-10 חברים ביום לשתף. כותב כתיבת בוקר וכתיבת צעדים. זה בעצם בגדול מה שהביא את ההחלמה..
וזה לא בושה אני חושב, בשבועות קשים הייתי הולך גם לקבוצה כמעט כל יום..
אני יכול לכתוב מגילות על הדברים שעשיתי אבל בגדול אין בזה כ"כ טעם... כי זה כל מה שצריך. לקחת ספונסר שזה מישהו שעבר את כל הדבר הזה ולהיצמד אליו. להקשיב להנחיות שלו.
הוא לא אמר לי - אל תשתמש... הוא אמר לי מה כן לעשות..
תתקשר אליי לפני. תתקשר ל5 חברים. לך תאסוף בדלי סיגריות. לא משנה מה ....
הבנתי שזה בסדר אם אני אשתמש... כי על זה אין לי שליטה, אבל זה לא בסדר אם אשתמש מבלי שעשיתי פעולות לפני כן - כי על זה כן יש לי שליטה !
המון המון מצבים היו שפשוט אמרתי לעצמי אין אני לא מצליח להימנע אני הולך להשתמש עכשיו לא מסוגל זהו גדול עליי.... אבל אני אעשה את הפעולות האלה שהספונסר אמר לי ומשם אמשיך להשתמש.
אז התקשרתי ל-5 חברי תכנית ברצף אחד אחרי השני מתוך מחשבה שאני רק מסיים עם השיחות האלה וזהו פותח פורנו ומשפשף אותו... ואיכשהו עד החבר ה-4 זה כבר נעלם הרצון הזה...
החודשים הראשונים היו מאוד מאוד קשים... בערך מאיזור היום ה-21 התחילו הקריזים המטורפים שבד"כ הייתי נופל בהם... ובראייה לאחור באמת שעברתי אותם בנס גמור... אי אפשר לעבור אותם....
הציל אותי באמת שנצמדתי לספונסר, התקשרתי כל פעם כל יום וכל פעם שעמדתי ליפול. והוא היה שם זמין בשבילי והנחה אותי בסט פעולות שעשיתי.
נצמדתי לעוד חברים יקרים ותיקים שהכרתי בדרך שגם להם אני חייב אסירות תודה ענקית (שבי, קדושת) ועוד רבים וטובים שלא נמצאים כאן אלא מקורם בקבוצות...
וככה באסירות תודה ענקית אלוקים זיכה אותי באמת כל יום רק להיום רק לאותו יום לעבור רק את אותו יום...
ומרוב שאני נמצא בתוך הרק להיום הזה רק להיום אני לא שמתי לב בכלל שעברה שנה...
וגם לי מרגיש לי שנה. מרגיש לי רק להיום.
הלב של התכנית זה הצעדים. בנקודה הזאת אני חושב שדווקא פחות תפקדתי כמו שהייתי צריך, לפרקים ארוכים מידי עזבתי אותם, כי ראיתי שהתכנית מספיקה כדי להביא לי ניקיון.. אבל מהר מאוד התבדיתי וראיתי שאני נופל חזרה למעידות וכו'... רק לאחרונה באמת הבנתי שאני צריך לעשות את התכנית. לעשות את הצעדים. הגעתי להמון תובנות מדהימות בכל תקופת הנקיות הזאת, שזה באמת תובנות שמגיעים ורואים רק כשלא משתמשים... אבל תובנות לא גורמות לי לעשות איתן משהו או לטפל... אז אני יודע היום שאני צריך להיצמד לתכנית, ולכתיבה היומית, שהיא לב התכנית. לב התכנית זה הצעדים. כל השאר זה מה שנועד כדי להשיג נקיות כדי שתוכל לעבוד את הצעדים בצורה נכונה ובריאה מבלי הסחות דעות של נפילות.
זהו.. מקווה שנגעתי בכל הנקודות שצריך לגעת בהן מקווה מאוד שעזרתי...
מקווה שהצלחתי לתת תקווה למישהו.. לא בגלל איך שאני מרגיש היום .. זה פחות רלוונטי... נראה לי...
נראה לי שהכי רלוונטי זה שאני בנאדם שלא היה מסוגל להישאר נקי יותר משבועיים וגם אז הייתי נופל בבולמוס שימושים של 5-6 פעמים ביום... ופתאום לא הוצאתי ז"ל כבר שנה ויומיים... זה לא הגיוני... זה לא נתפס.. זה פשוט נס משמיים... נס שאלוקים עשה ועושה איתי כל יום ויום... והוא גם יעשה את זה לכל אחד ברגע שהוא רק יתמסר לזה.
אוהבים ותודה רבה לכל החברים שליוו ומלווים אותי כאן בפורום, בקבוצות ובחיים! אסירות תודה ענקית מיוחדת לכל אחד ואחד מכם. אוהב אתכם וצריך אתכם. לא יכול לבד.
