שלום אח יקר שלי
אתה, כן אתה
אל תסתכל אחורה אני מתכוון אליך אח יקר שלי
זה שמתמודד עם המגיפה הרוחנית הווירטואלית הגדולה ביותר שידע עמנו מאז ומעולם,
(כן, אני יודע זה בגלל שהעולם הוירטואלי הומצא רק לאחרונה, אבל על זה בדיוק אני מדבר)
אתה שמבקר וקורא בפורום כבר תקופה ארוכה, ומשום מה לא מרגיש ראוי או שצריכים אותו או שיש לו מה להוסיף ולהשתתף באופן פעיל פה במקום המיוחד והקדוש הזה.
אינני נוהג לכתוב ככה אבל יש לי חדשות בשבילך אחים שלך צריכים אותך, והאמת שגם אתה צריך אותם מאד, רק שאינך מרגיש זאת עדיין.
ומיד אסביר למה אני מתכוון.
גם אני קראתי פה הרבה מאד זמן, הרגשתי שאין לי הרבה מה לתרום ואינני מספיק ראוי ורהוט וטוב ונעים ויפה ואדיר וכו' וכו' וכו' עוד כמה וכמה תירוצים, כדי לכתוב פה.
עד שבוראי הרחום עזר לי להתחיל לכתוב פה ולאט לאט חשתי שהרבה יותר מזה שאולי צריכים אותי פה, אני צריך את החברים פה.
אני מהסוג המתבודד השקט והמופנם שמסתדר תמיד לבד, אבל בשביל להתחיל להחלים באמת הייתי חייב את השלה הזה של האינטרקציה הוירטואלית פה בפורום.
אני מרגיש ומאמין שכל מה שכתבתי פה כתבתי בעצם בשביל עצמי, והועלתי בעיקר לעצמי.
וגם אתה יכול וצריך וראוי להשתתף פה.
אנשי מקצוע אומרים שהמצב בחוץ מדרדר מבחינת ההתמכרויות, כנראה שכל הלחץ הסגרים והריחוקים החברתיים דוחפים אותנו המכורים לקצה, כדי לשרוד את התקופה הזאת ובכלל אנחנו צריכים להיות ביחד, לפחות מהפן הוירטואלי.
ממה שאני חוויתי לקרוא פה בפורום בלי לעשות פעולות עם עצמי או לפחות להשתתף ולנסות לשתף ולחזק אחים מתמודדים כמוני, נתן לי תחושה שאני בתהליך החלמה, אבל היום אני יודע שזאת היתה אשליה, כמו לקרוא ספר של עזרה-עצמית בלי ליישם כלום, שזה דבר שאני מתמחה בו..
אתן דוגמה קצת קיצונית - שמעתי לאחרונה ראיון עם אדם 'דוד' שחבר שלו 'אנתוני' היה אדם מאד מוצלח בכל התחומים שנכנס לתקופה של עצבות וייאוש ובסוף התאבד. הוא תיאר שהחבר הזה שלו היה תקופה כבר נראה לא טוב והוא דאג לשלומו, ויום אחד הוא התקשר אליו ואמר לו - דוד, יש לי כבר תקופה ארוכה תחושה של חור שחור בנשמה שלא מתמלא בכלום, כל ההצלחה החומרית והחברתית שלי לא ממלאת אותו ואני מרגיש שהוא מאיים לבלוע אותי, אתה מכיר כזאת תחושה?
בוודא שאני מכיר אמר דוד, וחשב לעצמו בלב - או, סוף סוף הבן אדם מבקש עזרה, ובאמת דוד תיאר בפניו תקופה ארוכה שלו שבה הוא היה מכור לסמים נשים ועוד כמה דברים למרות שהיה בגג העולם מכל הבחינות החומריות, ואיך לאט לאט הוא החלים והשתקם.
אנתוני הקשיב בקשב רב, והודה לדוד מקרב ליבו, וניתק את השיחה.
אחרי כמה ימים הוא התאבד.
דוד אוכל את עצמו מאז, אבל הוא לא באמת יכל לעזור לאנתוני כנראה.
שיחת הטלפון ההיא נתנה לאנתוני אשליה שהוא קיבל עזרה, אבל הוא לא באמת עשה שום דבר ממה שדוד המליץ ושיתף אותו שעזר לו, הוא רק הקשיב למישהו אחר שהחלים, הוא לא באמת התחיל להחלים, עד שבסוף החור השחור בלע אותו, למרבה הצער.
כן, אני יודע שזאת דוגמה מאד קיצונית, אבל היא קצת הזכירה לי את המצב שלי פה כשהייתי רק קורא וקורא ומרגיש שזה עוזר לי, אבל בפועל ממשיך ליפול עם התאווה ללא הפסקה.
בא אח יקר, תנסה קצת לקפוץ למים הצוננים אולי קצת בהתחלה, תכתוב קצת עם מה אתה מתמודד, מה עוזר לך, מה מכביד עליך, אני מבטיח לך שזה רק יעשה לך טוב על הנשמה.
ואולי אפילו תזכה להאיר טיפה את האפילה של אח יקר ואהוב אחר שלך. אולי.
במצב שלנו כל אחד יכול לתרום, כל שיתוף מוסיף, כל התמודדות בכל גיל יכולה לסייע, לכל שיטה שעזרה לך יש מקום להצעה ובדיקה, וכל רמת התמודדות שייכת אלינו.
העם שלנו מתמודד, העם שלנו צריך להחלים.
בא תהיה שותף אקטיבי גם לחלק השני של המשפט.
זה יעשה לך רק טוב, בעזרת ה'.
באהבה והכנעה
'פנימה'
