מסיבת עיתונאים מתחת לכבש המטוס:
שבתי ב"ה ממנוחה בת שבוע מהכתיבה בפורום, זה היה חשוב בשבילי, זה הרפה אותי קצת מהלחץ (הרגשתי כמו עורך ישראל היום), גם בפולרידה שמרתי על הנקיון בהגדרות שלי שזה בעיקר אוננות עם גמירה וטלפונים, אבל לצערי עדיין אני לא מוכן לוותר על עצם התאווה שלי והמחלה הסטייתית ממנה אני סובל כבר עשרות שנים, אני גם לא בשל לעבודת הצעדים על זה, כי אני לא מרגיש כרגע חוסר אונים מהמחלה (במיוחד אחרי ההסדר של "הסכמי אברהם" שעשיתי עם המחלה שלי, אני לא גומר ומטלפן, ואת ממשיכה לתת לי דופאמין לייט של פנטזיה ללא גמירה. כנראה שהעבודה שלי כרגע זה יותר לחפש התפתחות רוחנית וקשר לאלוקים בצורות שונות ומגוונות, לצורך כך עסקתי בימים האחרונים בלימוד ספר "שיר השירים" קודש קודשים אשר כולו להלהיב את החוש הרוחני בין היהודי לבוראו ודווקא באנלוגיה שלקוחה מעולם החומריות של התאוות, ולא לחינם, כי זה המהות של "קודש קודשים", לא רק לקדש את עצמך, אלא להפוך את התאוות עצמם לתאוות הבורא.
מצו"ב מה שכתבתי היום בחניית הביניים באמסטרדם לאחר שהרופא האישי שלי המליץ לי לבצע בדיקת קורונה בקופת החולים של הדיוטי פרי והופיע בצ'אט של מתרפא:
רוצה לשחרר, בקופת חולים היום ראיתי מזכירה לבושה בדיוק לפי הפטישים שלי, הייתי חסר אונים, עקבתי במבטי עליה כמה פעמים, היה לי ממש קשה להתנתק. כבעל סטייה של "אוטוגינפיליה" (אוהב לפנטז את עצמי הופך לאשה ע"י נשים בהשפלה) ממש קנאתי בה, הרגשתי הלוואי ויכולתי להחליף איתה זהות, ולהיות לבוש עם הבגדים שלה, זה עדיין יושב לי במוח ובלב, אני מבקש מאלוקים שיעזור לי להתמודד עם הסטייה והקנאה הזו, להיות השמח בחלקו, ולהאמין שאם אלוקים היה רוצה לעשות אותי אשה, הוא היה עושה אותי, רק נכונו לי תפקידים ושליחות של גבר גבר (אני כזה באופי!), ואני מבקש מאלוקים שיכניס לי בראש לא לקנאות, ואם כן לקנאות, לפחות להיכנע לרצונו יתברך, קשה לי עם זה.
לפעמים אני מכוון בברכות השחר "שלא עשני אשה" בתור ברכה בדומה ל"שעשני כרצונו", אני מברך לה' שלא עשני אשה, כי כך היה רצונו, אך אני יודע בליבי פנימה את האמת שהסיפור שלי זה לא, זה שאני לא אשה, כי התאווה שלי בדווקא, זה על בסיס היותי גבר שנהנה מהפנטזיה של להפוך לאשה, זו מחלה גברית, לא נשית. (אם הייתי נולד אשה לא הייתי נעבך יכול להנות מהפנטזיה הזו) אבל לצערי זו מחלה שאני חי איתה כבר עשרות שנים, אני עוד לא ממש מוכן לוותר עליה, רק אלוקים גדול יכול לשחרר אותי מפגמי האופי המזינים את המחלה.
אז כשאתם רואים שאני כותב גבוהה גבוהה כאילו אני כולי בשמים, תדעו מאין באתי ולאן אני הולך, ושכולי עפר רימה ותולעה, רק בחסד אלוקים אני מוציא את הדופאמין שלי פה, ולא עם איזו מישהי בטלפון.
בתודה
מכור/חולה/סוטה
המכונה יהודה מ
