אלוקיי.
התרצני כעולה וכשלמים, כליל ומושלם, או התרצני כחטאת וכאשם. התרצני לעוף בשמים, או התרצני לקרואך ממעמקים. התרצני מלאך אלוקים, או התרצני בסבך הקוצים. התרצני בש"ס ופוסקים, או התרצני בשבעה נקיים. התרצני אדמו"ר ומקובל, או התרצני מכור ומקולקל.

בני
ארצך כקרבן תמיד, בבוקר ובין הערביים כליל. ארצך כחטאת עני, תבטל כליל את ה"אני". ארצך בתחתיות ארץ, תחבקני בכל האומץ. תורתך יהיו עיניך, תפילתך תהיה הכנעתך. את חלבך ואימוריך תקריב, זה לא בשביל להכאיב. מכור המחפש תקנה, תלוי על מסמר בתיקרה. ארכבותיך טבולות בדם זבחיך, בטל אלי כל רצונותיך. פשוט עור תאוותיך, אפשוט לך כל קושיותיך.

אלוקים, אותי מילאת רגש, אותך לאהוב עד שתחפוץ, ואני אהבתי נשים עד שאקפוץ. רדפתי אחר בנות תל אביב, ואתה השבעתני כ"בנות ירושלים". חיפשתי את היופי בנרות, ואתה קראת לעברי, "הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים". שפתותי חיפשו לנשוק, ואתה "תשקני מנשיקות פיך". התלהבתי מעגיל וכומז, ואתה לי עשית "תורי זהב עם נקודות הכסף". חיפשתי מראות האזנתי לקולן של נשים, ואתה ביקשתני "הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה.

ממני רעייתך אהובתך
בחגווי הסלע

בוקר טוב אלוקים
מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך
אלוקים, בטח אתה זוכר קרוב לחמישים שנה, שלחת אותי לשליחות בעולמך, מאז שהייתי ילד קט, נאלצתי להתמודד עם אישיות קצת מורכבת, כבר בגיל צעיר פנטזיות של להישאר תינוק מטופל ע"י נשים, בהמשך, פנטזיות להפוך לאשה בצירוף פטישים לבגדי נשים, אי שקט פנימי, תחושת ריקנות, אובססיה לריגושים, חוסר סבלנות, חרדות, דיכאונות, גם כמה בעיות בריאותיות שתודה לך ריפאת אותי מהם.

מצד שני, נתת לי בפירוש אישיות מיוחדת, חכמה וכישרונית מעבר לנורמה, כריזמה חברתית גבוהה, מידות נעלות ואצילות, המון המון תובנות על החיים, זוגיות מיוחדת, ילדים נפלאים, ופרנסה יציבה, אני מודה לך מאד מאד על הכל.

אני מרגיש שאני חי את החיים בהישרדות פנימית מיום ליום, קם בבוקר ושואל את עצמי מה הריגוש הבא, זה יכול להיות גם לימוד, דבר טוב או אפילו מצווה, אבל זה חייב להיות מרגש, אם לא, אני מתחיל לחפש ריגושים נוספים, ואתה יודע, יש לי עולם עשיר של פנטזיות מיניות, אני אוהב לנשנש, אני לא יכול רגע בלי הסיגריה. לאחרונה התחלתי גם להוריד חלק מהתפילות, כי פשוט אין לי סבלנות ואני לא מצליח להתחבר לזה, משהו אצלי מנותק רגשית (על אף ששכלית אני מבין אותך לעומק ויש לי השקפות מסודרות בענייני אמונה וביטחון בך).

מה אתה אומר? אולי תכוון אותי למקום חדש ורוחני, ואולי אתה רוצה כרגע שזה ישאר ככה, תחליט בשבילי, ממתין לתשובתך.

שלום לך יהודה מ
קיבלתי את מכתבך, האמת היא שאני ממתין לו כבר שנים רבות, יש לי נחת גדול מסוג מכתבים כאלו מילד שמבין וזוכר שאני אבא שלו.
לגופן של דברים, חשוב לי להסביר לך משהו שקשור לתוכניות שלי בעולם. ישנם תפקידים שונים שאני שולח נשמות לעולם כדי שיבצעו אותם, למשל יש את תפקיד הגבר היהודי, ממנו אני מצפה להתפתח מבחינה תורנית וקיום המצוות, ישנו את תפקיד בת ישראל ממנה אני מצפה לסייע לבעלה ולגדל את הילדים, וישנם תפקידים נוספים.
התפקיד שלך הוא גברי לחלוטין, אך הוא אמור לזקק ניצוצות מבחינת נקבה הנמצאים בנשמתך. זאת באמצעות מלחמה תמידית בין ההגדרה הביולוגית והמאפיינת שלך לבין הגדרה דמיונית הקשורה לבחינה ההפוכה.
באמצעות התכתשות במתח הקיים בין שתי הבחינות, תוכל בסופו של דבר לזקק את את הניצוצות הנקביים ולהשלימם לניצוצות בחינת הזכר שהיא המהות האמיתית שלך.
אם שמת לב, בתורה שבעל פה שבתלמוד, הבאתי אימרה בנושא כדלהלן " אשרי מי שבניו זכרים, אוי למי שבניו נקבות", שים לב ששתי הבחינות של זכר ונקבה הוגדרו במהות "בניו" ולמה?
כי לא התכוונתי לומר "אוי למי שבנותיו נקבות", כי המהות של האשה זה דווקא בבחינת נקבה. אלא הדגשתי "אוי למי שבניו נקבות", כי אז עליו לתקן בשורש את הפגם, ולזקק את הבחינות שלו כנ"ל.
אם אתה מכיר את הרב יצחק זילברשטיין שליט"א מבני ברק, תוכל למצוא את הרעיון שכתבתי לך ביתר הרחבה בספריו על רפואה והלכה, או בספר תשובות בהלכה מהרב אבינר שליט"א.
אסיים בזאת, אם תרצה אאריך בהזדמנות.
אוהבך בכל לב
מעריך את מאמציך הכבירים
שלך
אלוקים אחד ושמו אחד