שלום חברים יקרים

רציתי לשתף אתכם באיזה הרגל מגונה בחיי ,(פגם אופי)                שהאגו מעדיף שאשמור את זה לעצמי.

      שיותר ויותר אני מבין עד כמה הוא מפריע לי בחיים ,
אם זה בחיי החברה , המשפחה , בעבודה , ואפי' בין החברים בפורום .

ואני מדבר על זה שאני "מאוד אוהב לדבר" גם כשאני צריך לשתוק ,ולתת לשני לדבר
ופשוט ללמוד לעצור ולהקשיב , 

בחיי הזוגיים אשתי כבר התרגלה שאני יותר אוהב להשמיע מלשמוע .
בחיי הקהילה והחברה הבחנתי כמה פעמים שאולי אני צריך גם לחבר שאני משוחח איתו להוציא כמה מילים מהפה .
וכשאני כבר מאפשר לו לדבר ומקשיב , אני מרגיש שאני עושה חסד  , אני בן אדם טוב שמקשיב לחבר כביכול .
 
האמת שבילדותי הייתי נחשב ילד שקט ,  אני זוכר אפי' שאיזה מדריך שאל אותי למה אני שקט כ"כ .
אבל היום אני ממש צריך לעבוד על עצמי בלקיים הנאמר  באבות "סייג לחכמה שתיקה "
   
אני זוכר באיזה עבודה שעבדתי, הבוס אמר לי "כמה אתה מדבר? וואוו.....  "
זה שעבד לפניך לא דיבר 10 שנים מה שאתה מדבר בשעה .    הוא הגזים. אבל לי זה הספיק להבין שיש פה בעיה .

בביקור לאחרונה אצל מומחה (בעל שם עולמי) "לקשב וריכוז"  אחת השאלות שהוא שאל אותי , אם אני מדבר הרבה ,
ובספר שרכשתי ממנו נכתב , בשביל להיות מקובל יותר בחברה ולהרגיש בנוח "לעשות עבודה עם עצמי , בלשתוק , ולהקשיב לאחרים )
זה דפוס שאני צריך לעבוד ולשנות  .  כולם אוהבים "לדבר"
השאלה היא - . המינון , המקום , והזמן, וכו'

תודה

אז עכשיו אתה מעביר לנו את זכות הדיבור אם הבנתי נכון? ואתה גם מקשיב בריכוז לעיצות שהחברים הנפלאים יעריפו עליך. קלעתי?
לצערי אני לא מומחה בנושא :-[ . רק אומר לך שכשאני מדבר  ;D הדרך היחידה להשתיק אותי זה להתחיל לדבר תוך כדי דיבורי בלי קשר לאם סיימתי את המשפט או לא. 

לצדיק גמור,
זאת בדיוק השיטה בה אני נוקט, כאשר אני מדבר עם אנשים שקשה להם לשלוט על הפה 8)