חברים יקרים צהריים טובים
אני קצת עייף ואת כל האמת גם מדודך
הלכתי לקניון להיבחן תאוריה תאמת שהייתי מעדיף לא ללכת לשם בכלל, וגם אם כן פעם אחת ולגמור עם זה, אבל אלוהים יש לו תוכניות אחרות, וכנראה שאני יצטרך ללכת לשם לפחות עוד פעם אחת, וגם אם לתאוריה זה יהיה פעם אחד וזהו יכול להיות שיהיה לי סיבות אחרות להגיע לקניון כזה או אחר, ותאמת שבעבר הגעתי לא פעם ולא פעמיים [אסירות תודה בקורונה - לא היה כזאת אופציה] ואני אומר לעצמי על מי אתה עובד אתה מסתכל על פרסומות, על תמונות של בחורות יפות ומתחיל לבדוק עד כמה הם יפות ועד כמה לא... די מה נסגר...
רוצה שחרור, רוצה להבין שאי הזנת הרעב לא הרגה אותנו, ולהיפך התאווה - זה מוות, שווה היה כל הטרטור עם ההפסד בתאוריה בשביל התובנה הזאת, אוהב צריך מעריך...

מודעות כל רגע לקחת אחריות על המחשבות והעיניים כל רגע בחיים זה שם המשחק.

הי חבר
אם אתה מכור, אז יש את תופעת האלרגיה...
אצלי כמכור יש דברים שכשאני נוגע בהם אני נכנס לאלרגיה
בסדנא חזרה ליסודות יש בצעד ראשון רשימה של מקומות שמעוררים אלרגיה,
ואני קובע איזה מקומות מסוכנים בשבילי
למשל בשבילי מקוה זה בגדול לא מקום בעייתי ובשביל אחרים זה בית זונות
אוהב וצריך

כל הכבוד על התובנה! כמו שאמרת, אולי הרווחת משהן מהביקור בקניון...

מה עושים?
יש תוכנית ויש כלים. תתפלא - הם עוזרים גם נגד פרסומות בקניון.
למשל, אני מכיר איש יקר שפשוט לא היה הולך לקניונים. ואישתו ידעה בדיוק למה, ולפעמים זה עיצבן אותה (היא היתה מצביעה לו על שמלה של אישה אחרת ברחוב ושואלת אם הוא יאהב אם היא תתלבש באותו סגנון, והוא כמובן לא הסכים להסתכל). וממי שמעתי את זה? מאישתו שסיפרה את זה בגאוה, על כמה שהוא חסיד.
יש לך אופציה להיות חסיד (גם עם הנפילות).
אתה תחלים מהכל! השם יברך אותך!

אוהבים מאוד דייב!
אני כמוך משתדל להמנע בכל מחיר מלהגיע לקניונים. זה תמיד סיוט עבורי ואין באמת דרך לשלוט בעיניים שם.

אני חושב שבתכלס אף גבר לא יכול לשלוט על העיניים בקניון במיוחד בתקופה הזאת שיש מחסור גדול בבד בעולם והבגדים משנה לשנה רק קטנים.

אשריך על הרגישות גם לפרטים הקטנים , השם יזכה אותך לשמור ולהשמר מכל מבט רע.

אין כמוך דייב חיזקת אותי מאוד.
המבט הזה זה עבודת חיינו.
אוהב המון מאמין בך וכאן בשבילך תמיד 
שבת שלום אחי בהצלחה

אחת שאלתי כתב on 12 מרץ 2021 06:44:

חיזקת אותי!
לשמוע את זה מאוד מישהו פתאום גורם לי להאמין שגם אני יכול.
אני מקבל על עצמי בלי נדר, לפחות לנסות גם אני להימנע מקניונים בדאיכא דרכא אחרינא.
אני מתכוון 'לנסות' לראות אם זה מתאים לעולם שלי. לא במובן של 'להשתדל'.

אני מכיר מישהו שטוען שאינטרנט זה נקרא איכא דרכא אחרינא והוא אומר שלעולם לא יכניס אינטרנט לביתו, וזה כולל את אישתו (הוא רווק שעוד לא מחפש להתחתן) וזה כולל גם מחוץ לבית (לא לגלוש אצל אחרים ולא לקרוא כתבה שמישהו מראה לו מהפלאפון).
אז כל עוד אין רב שפוסק לי שקניון נקרא איכא דרכא אחרינא, אני מבין שזה קצת סובייקטיבי לבן אדם.
חובת סינון פלאפון למשל, אני יודע שיש מחלוקת רבנים האם היא בגדר דרכא אחרינא או לא (ואז אין חובה להתקין. לפחות למי שאינו נופל).

תודה!