מה שמפחיד אותי זה שההורים שלי מעולם לא היו מודעים למה שעברתי עד שתפסו אותי פעם א' וגם אז לא ידעו איך להגיב אז איך אני יכול להיות שאנן ומנין לי שהם לא עוברים משהו רע חלילה? אין לי שום אפשרות לשאול אותם שאלות בנושא רגיש זה. (גיל הילדים מחודשים ספורים ועד לגיל 14) מה גם שכשאני נשאלתי ע"י פסיכולוג (בגיל יותר מבוגר אמנם) הכחשתי הכל.

קראתי לאחרונה מסר של חבר וותיק (בעלון של SA בארץ) ובו הוא אומר שהוא מדבר עם הילדים שלו ואומר להם שהוא מתעסק הרבה בקדושת הברית ושאם הם מרגישים צורך לדבר - שיבואו לדבר איתו. אימצתי את זה בחום והילד הגדול שלי (בן 6) יודע שהוא יכול לבוא לדבר איתי על הנושא. לפני כמה ימים הוא בא אליי ואמר לי שהוא נגע במקומות הצנועים. חיבקתי אותו ונתתי לו דולר מתנה. הסברתי לו שזה בסדר גמור שהוא בודק את עצמו, אבל יש ענין של צניעות וכו'.

כשיגדל עוד כמה שנים - אני מקווה שה' יעזור לי ושאצליח לספר לו את עובדות החיים באופן שירגיש מספיק פתוח ולא יצטרך ללמוד ממקומות אחרים ולהרגיש רע וחטא.

ההורים שלי היו מאוד פתוחים איתי על הנושא מגיל צעיר והכניסו לי כל הזמן שזה דבר קדוש בין איש לאשתו וכו' שזה באמת עזר, אבל הם לא היו פתוחים בעניין שאני יכול לבוא אליהם אם אני נופל חס וחלילה, או שיש להם איזה פיתרון בשבילי, וזה חבל. אבל אולי הם פשוט לא הכירו את GYE

אצלי דווקא זה היה בדיוק הפוך. הכל היה סוד א' גדול. כששאלתי איך יודעים אם זה בן או בת התשובה היתה שלרופא יש סימן והוא כבר מספר להורים. הייתי מאד רוצה לשבת ולשוחח איתם אבל אני לא מתחבר לזה. אני לא יודע איך עושים את זה. איך מתחילים ומה אומרים