אולי יחשבו שזה לא קשור ל"שמור עיניך", אבל מקוה שאין בפורום אנשים כאלה. ואם יש, אני חושב שאני לא צריך להתנצל על הדרך שלי. ובכל זאת, בגלל שאני הססן, פתחתי בהקדמה גרועה זו.
שמח לספר שקמתי לבוקר טוב.
אמנם זה היה לא בטוב, כי קמתי בסביבות 4 להתפנות ולא הצלחתי לחזור לישון.
מה שהיה מרענן, היה פשוט משב רוח קליל וציוץ ציפורים אביבי, שהיה פשוט כיף לקום לבוקר הזה. גם הנחתי תפילין אחרי שבוע שלא. וחצי התפללתי.
אני בשוק פעם ראשונה בחיים קלטתי בסוף התפילה כשבאתי לקפל תפילין, שהתפללתי בלי של ראש.
אבל אני מקבל את זה באהבה. זאת התקופה. לא הייתי יכול להיות יותר טוב היום.
והחלק של ה"לא בטוב" היה שחזרתי למיטה לישון ועשיתי חשבון כמה תעלה לנו העוזרת שאישתי הזמינה - 400 ש"ח בחודש, ובעיני זו בכלל לא העזרה שאנחנו צריכים וגם הצעתי פתרון יותר טוב, וחוץ מזה גם קונים רכב שזו הוצאה ענקית לחודש וגם מעון, ואישתי בעצם עובדת במשרה שאפילו לא מכסה את המעון והרכב (שמיועד לעבודה), אז מה היא חושבת לעצמה שהיא גם מכניסה עוזרת?
ומה אמא שלה מתערבת לנו בחיים (ולוחצת על אישתי להכניס עוזרת ולא לקבל עזרה אחרת ואומרת שתשלם על העוזרת, למרות שהיא לא, כי אנחנו לא נבקש).
מעצבן, לא?
אז התעצבנתי ולא נרדמתי.
בשכל הרגעתי את עצמי. אני לא מנהל את העולם. את הרכב אנחנו כנראה צריכים בלי קשר לעבודה. הבת במעון עוד מהתקופה שאישתי הרוויחה יותר וגם בהמשך היא תרוויח יותר.
וזה לא תרוצים. זה דברים נכונים.
אז הרגעתי את עצמי בשכל.
אבל כבר לא הצלחתי להרדם.
קמתי.
אתמול קיבלתי החלטה חדשה - אם אני לא נרדם, המפלט הוא לא הפלאפון. פעם, הם הייתי נרדם, המפלט היה לאוננות. אחרי זה עברתי לשימוש אחר או לפלאפון.
אז עכשיו, אם אני לא נרדם, אני צריך לעשות משהו אחר לפני שמותר לי בפלאפון.
אז קמתי, עשיתי איזה מינימום ביבודות הבית, הגיע זמן תפילה, התפללתי, עזרתי עם הילדים, התכתבתי, עשיתי עוד כמה דברים, כותב בפורום...
עוד משימות להיום:
מקוה לטפל במעט בירוקרטיה, וקצת סדר בסלון, קצת לנוח, וגם קצת לבזבז את הזמן - אבל לא לפני שאני משהו אחד לפחות מהדברים האחרים שכתבתי.
יןם טוב לכם!
מקוה שגם אתם עובדים על עוד תחומים בחיים!
