אני רוצה לקחת חופש מהכל, גם מהאתר גם מהתוכנית, גם משיתופים, גם מצעדים, פשוט לא לעשות כלום בקשר להחלמה ולמחלה... מה דעתכם אחים יקרים

אני מציע שתעשה סקר אצל כל אלו שעזבו את האתר והתכנית פעולות וחברים, 
תשאל אותם אם הם קיבלו מנוחת הנפש שנחה ושלווה כתוצאה,  או שהמצב רק החמיר...
אוהב אותך תודה על הכנות והאומץ 

יכול לשתף אותך שמחשבות כאלו עברו לי הרבה פעמים בראש.
בסוף ניסיתי להבין ממה זה נובע והבנתי שזה סתם רוצה למשוך אותי חזרה לתאווה, הייתי נוהג לומר לעצמי שיכול להיות שיום אחד אעזוב את התוכנית, כשאהיה מספיק נקי ובטוח מול התאווה אבל בנתיים עד שזה יקרה אני עדיין צריך אותה.
סך הכל בתוכנית יש דברים חיוביים ולא ממש מעמסים, אפשר לנסות לקחת את זה יותר בקלות, להתמקד בפעולות הבסיסיות ולעשות את זה ממקום קליל וכיף- כמה טלפונים פשוטים לחברים שנעים לדבר איתם קצת, סך הכל פעולות נורמליות גם לבן אדם ממוצע.

כן הייתי אומר שאם אתה מרגיש עומס ויש לך גם תוכנית וגם אתר, כדאי להתמקד במה שחשוב ואולי קצת פחות לשרוף אנרגיות באתר(לא יזיק לעשות ממנו הפסקה כל עוד יש תוכנית) ולהתמקד רק בפעולות הפשוטות.

בהצלחה.

היי דייב

דע לך שאני קורא על מאמר שאתה מעלה כאן.. 

הייתי, גם, במצבי שבירה לגמרי.. 
אבל בכל צרתם לו צר ה' אוהב אותך גם אם אתה חושב שאתה הכי, גרוע בעולם.. 

מקריאה פה של כמה חברים אתה מבין שאנחנו בני אדם וכולנו ויש עוד אלפים שאינם, בפורום מתמודדים עם זה יום יום שעה שעה יותר נכון לומר כל שנייה.. אני לא בא לנחם אותך בזה אלא להציל אותך ממחשובת הייאוש שמלוות אותך בכל התהליך... 
אנחנו מצפים שאם אנחנו כאן אז זה בוודאי יצליח... וזהו נפסיק עם זה לגמרי... 
תעשה לך חשיבה מחדש... כל יום שאתה נקי זה וי ענק בשבילך... מה יהיה מחר זה לא ממש משנה... משנה מה היום... וכל יום בשעמום שלך כנס לאתר.. זה בהחלט יוכל לעזור לך.. 

אני עזבתי תקופה של כמה שנים וחזרתי אח"כ חצי שנה ושוב חזרתי... 
העזיבה שלי לא באמת עשתה לי טוב יותר.. 

אם יש לך משהו שמלווה צמוד בתהליך אולי זה משהו אחר... אבל אם אתה לבד. אני חושב שאם יש אנשים טובים שיכולים לעזור לך.. 

למה לעזוב? מה זה ייתן?

כשאני רוצה וחושב על לעזוב אני בראש שלי מדמיין להשתמש בשקט... בלי מצפון וכאב..

אבל אז מה הסיבה שלכתחילה הגעתי?.. הרי הייתי שם.. בלפני התכנית.. בלבד... ב"שקט"..

לא רק שזה לא עבד לי זה הביא אותי למקומות גרועים ביותר כולל חציית דברים שהיו קו אדום עבורי ולרצון אמיתי יום יומי תפילה כל בוקר לקב"ה שייקח אותי..

למה שיהיה אחרת הפעם?..

עדיף להישאר ולהמשיך לבוא גם אם נופלים. העיקר להמשיך לבוא.

הרבה חברים עלו על דרך רק אחרי הרבה שנים בתכנית..

הספונסר שלי הגיע ובמשך שנתיים רק המשיך להתדרדר.. עד שבסוף עלה על דרך של 7 שנים עד היום..

כל אחד מגיב אחרת.. יש המון אסימונים שצריכים ליפול ולהתחבר יחד לחתיכה אחת שלמה.. הנס קורה בקצב של אלוקים.. עלינו רק לעשות את המוטל עלינו.

אוהבים!!

דייב כולנו עזבנו. פעם פעמים שלוש. 
פגשתי כבר כאלה שעברו במעבר חציה באמצע הלילה, ראו שני פנסים והחליטו להישאר באמצע. ורק הקב''ה ברחמיו סחב אותם משם בשנייה האחרונה.
אני אישית נאבקתי עם עצמי שנים, ועזבתי, ונפלתי עמוק יותר, וחזרתי להאבק עם עצמי, ושוב נקי, ושוב נפלתי עמוק יותר, ועזבתי וחזרתי, ועזבתי וחזרתי, ועזבתי וחזרתי. וכו' וכו'- וכל חזרה ממקום יותר מגעיל, עם יותר רצון למות. 
היום אני כאן, ולא אעזוב את המאבק לעולם בעז''ה. 
אוהבים אותך, הרצון לעזוב טבעי, אבל אתה תשאר בצורה על טבעית, והקב''ה יגאל אותך, ואותנו. 

בוקר טוב דייב.
אוהב אותך מאד, אמנם לא הייתי במצב שלך אבל אני כן יכול לומר לך משהו על הענין.
קודם כל גם אתה יודע באמת שבחוץ לא יהיה לך יותר טוב מבפנים, אלא אתה רק מרגיש שבפנים אתה לא מצליח אז בשביל מה להתאמץ, בשביל מה להגיע לקבוצות, וכו' וכו'. אז אם בכנות עם עצמינו אנחנו יודעים מה טוב לנו, אנחנו צריכים לנתב את התפילות ואת השיתופים שלנו לכיוון הזה, דהיינו להתפלל לעשות את הדבר הנכון ולא את מה שאני רוצה לעשות. אני מזכיר לך את המסר של החבר מיום ראשון שאמר שאם הוא מסתפק על איזה משהו האם צריך לספר לספונסר או לא, אז הוא בודק אם  מתחשק לו לספר או לא מתחשק לו, ואם לא מתחשק לו לספר הוא יודע שהדבר הנכון בשבילו לעשות זה כן לספר.
התוכנית לימדה אותי לעשות דוקא את מה שאני לא רוצה לעשות, וזה מה שעובד בשבילי בסייעתא דשמייא.
אני מבין שאתה נמצא כעת במצב של יאוש, יאוש זה טוב, אבל תלוי להיכן זה מוביל אותנו. אם זה מוביל אותנו למקום טוב, לעשות דבר אחר ממה שעשיתי עד הייאוש אז מצויין, אבל אם היאוש מוביל אותי בחזרה לאותו מקום שבו הייתי לפני היאוש, אז אני לא ארויח בזה כלום.
בקיצור, אוהב אותך, ממליץ לך להמשיך להגיע, להתפלל לאלוקים שיתן לך את הנכונות ואת הכח לעשות את הפעולה הנכונה הבאה, יעזור לך מאד להתמקד ב'רק להיום'.

בהצלחה רבה
אוהב ומעריך
מתחיל שוב וצועד לאלוקים

בוקר טוב אח יקר ואהוב,
ההתמודדות שלנו לא פשוטה, ואם כי אני חדש באתר, ההתמודדות שלי היא בערך 20 שנה, והרבה פעמים חשבתי על להרפות, והאמת שזה לא נקרא "להרפות" אלא "להתייאש".
אספר לך סיפור יפה ששמעתי,
אני לא זוכר את שמו, איש אחד שקנה שטח גדול בארה"ב בזמן הבהלה לזהב, היו סימנים באותו השטח שיש שם מרבצים גדולים של זהב והוא קנה את השטח, קנה ציוד רב בשווי רב והתחיל לכרות זהב.
אלא שאחרי זמן קצר מאוד - עורק הזהב נעצר בפתאומיות, חפרו עוד מטר לכאן ומטר לכאן וכלום.
בצער רב הוא מכר את השטח כולו על הציוד שבו, כמובן במחיר פחות ממה שהוא קנה, למישהו צעיר וסקרן.
הבנאדם שקנה ממנו המשיך לחפור ולחפור ולחפור ולקדוח ואחרי כמה זמן מצא שם עורק זהב גדול יותר ועשיר יותר 
מדובר כנראה בתופעה גיאולוגית או משהו כזה, לא היה מוכר אז.
בכל אופן,
אותו אדם שמכר את המכרה, הבין את הרעיון, למד לקח על בשרו, והחליט שהוא לעולם לא מתייאש,
העסק הבא שהוא פנה אליו היה עסק למכירת פוליסות ביטוח, והוא היה הראשון בארה"ב שהצליח למכור מיליון פוליסות (!) ואף לחצות את המספר הזה (בקרב סוכני הביטוח בארה"ב מכירים את הסיפור הזה ואף יש פרס על שמו).
כמה שקשה לנו,
ואנחנו חפרנו עוד קילומטרים רבים אחרי שהזהב נגמר, וראינו רק עפר ובוץ וטיט,
כמה שאנחנו על סף ייאוש,
אסור לנו ליפול לשם,
אנחנו צריכים להאמין שעוד שניה הקושי נגמר ואנחנו בגאולה,
ואולי במקום "תופעה גאולוגית" נקבל בקרוב "תופעה גאולית"

וְדַע
שֶׁיֵּשׁ אֶחָד
שֶׁכְּבָר הוּא אֵצֶל הַפֶּתַח שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה
וְהוּא חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו
מֵחֲמַת הַבִּלְבּוּלִים הַנַּ"ל
אוֹ
שֶׁאֲזַי כְּשֶׁהוּא סָמוּך אֵצֶל הַפֶּתַח
אָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו
הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַבַּעַל דָּבָר מְאד מְאד,
רַחֲמָנָא לִצְלָן,
בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד, 
רַחֲמָנָא לִצְלָן,
וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ
לִכָּנֵס לְתוֹך הַפֶּתַח
וּמַחֲמַת זֶה
הוּא חוֹזֵר לְאָחוֹר,
חַס וְשָׁלוֹם,
כִּי כֵן דֶּרֶך הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא
כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהָאָדָם סָמוּך סָמוּך מַמָּשׁ לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה,
וְכִמְעַט שֶׁיִּכְנס
אֲזַי
הוּא מִתְפַּשֵּׁט עָלָיו
בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד...
עַל כֵּן
מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
יִזְכּר זאת הֵיטֵב
וְחַזֵּק עַצְמְך מְאד
וַעֲשֵׂה מַה שֶּׁתּוּכַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים
תִּכְנֹס לָבֶטַח
בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַך
לְתוֹך שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה
כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מָלֵא רַחֲמִים
וְרוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתְך מְאֹד..

דייב היקר!
דבר ראשון, תודה על עצם השרשור, פתחת פתח לתגובות חכמות מאנשים מנוסים.
נראה שכולם כתבו באופן חד משמעי שאל תעזוב. אהבתי גם את התגובה של "לכבוד השם"
אומרים "אין חכם כבעל הניסיון"
נכון, כל אחד פה כתב מחכמת חייו והבנתו, אך אתה אדם סקרן, חווה, מרגיש ומשתפר בהתאם.
אומרים שאם ילד נוגע באש, הוא יכווה מהחום וזו הלמידה הטובה ביותר בשבילו לא לגעת באש שוב.
אתה יכול לעשות לעצמך הפסקה, אך צריך שהיא לא תהיה בהכרח חד משמעית. לעזוב בבת אחת את הכל.
אתה יכול להגיד שאתה רוצה למשך שבוע להפחית את כמות הכניסות לאתר או את פעולות ההחלמה, לעקוב על ההשפעה של זה עלייך.
אתה תראה שזה לא יהיה פשוט, יש לך הרגל חזק של פעולות החלמה ופתאום להתנתק, אתה תראה שאתה תגעגע, אני מעריך...

בכל מקרה, מאחל לך המון הצלחה בכל דרך שתבחר, נראה שמי שעוזב בסוף חוזר.
ככל הנראה כפי שכתבו שמתוך ייאוש רוצים לירות לכל הכיוונים ואולי קצת חופש מההחלמה יסייע להורדת הטונים.

בקיצור, עלה והצלח! אתה חכם מספיק לדעת שגם אם תיקח הפסקה לדעת לחזור בהתאם לצורך.
אוהבים

תודה חברים - אחים לדרך
על התגובות המחכימות