משתף בלייב מתוך הכנס, פשוט מדהים!
החלמה, הרפיה, מסרים, חברים, תוכנית, צעדים, פשוט יום שכולו החלמה
חברים שהיו או שמעו אפשר לשתף בשרשור כאן, אוהבים.

הבעש'ט אמר,
'במקום שמחשבתו של אדם שם הוא מקומו' 
המחשבה שלי שם...

שבוע טוב, אכן היה זה כנס מדהים ביותר, האמת היא שאני מרגיש שאני עדיין שם, מרגיש עדיין את כל התחושות הנפלאות שהיו לי שם, גם לראות אותך (דייב) שם היה לי כיף ונחמד.
באסירות תודה חוויתי שם שלוה נפלאה, וחיבור להרבה חברים, היה ממש מדהים.
במאמר המוסגר, היה לי קשר מאד מיוחד עם אבא שלי זצ"ל, והרבה מאד דברים בחיים שלי ושל משפחתי הייתי מספר לו ואפי' את הדברים הקטנים ביותר, על כל שטות חמודה של אחד מהילדים הייתי יכול להרים אליו טלפון ולספר לו, וכל זה מאד מאד חסר לי קרוב לחצי שנה מאז שהוא נפטר.
ובכל יום הכנס וכן עד עכשיו הרבה מאד פעמים במשך היום עולה לי הרצון להרים טלפון ולספר לו כמה נהניתי בכנס. וזה אבסורד, כי מאחרי החתונה מעולם ההורים שלי לא דיברו איתי על התוכנית, וגם אני לא שיתפתי אותם, אבל בכל זאת התחושה הזאת עלתה לי כל הזמן, כי היתה לי הנאה כ"כ גדולה ולכן כל הזמן עולה לי הרצון לשתף את זה.
גם אמא שלי שתחיה התקשרה אליי באמצע הכנס וכמעט אמרתי לה שאני כעת בכנס ואני מאד נהנה וכו'. האמת היא שהסתפקתי אולי באמת לשתף אותה על זה, אבל אשאיר את הענין הזה לספונסר.

שבוע טוב וחורף בריא

מדהים מדהים!
תודה דייב על פתיחת השרשור גם אני חשבתי לפתוח דבר כזה.
החוויה הכי מדהימה שחוויתי מאז כניסתי לקבוצות.
פשוט חוויה מטורפת, לפגוש מאות [!] אנשים שעובדים את ה' ומתקדמים בעבודה רוחנית, חיים בפלטפורמה אחרת מכל העולם, מרוכזים בהתקדמות אישית אמיתית ועבודת המידות מטורפת.
כמה תובנות עצומות שקיבלתי בכנס:
א. פגשתי שם לראשונה את אסירותודה ממנהלי האתר כאן, אדם שרציתי לפגוש ממזמן והוא גם היה זה ששלח אותי לקבוצות החיות ואני אסיר-תודה לו על המתנה הענקית שקיבלתי בגללו. הוא העביר בכנס סדנא על נקודת המבט של האדם ואיך שהכל תלוי בנקודת המבט וכאנשים אנחנו מסתכלים על הכל באופן יחסי ולא אובייקטיבי בכלל, הוא הביא שם כמה דוגמאות של תעתועי ראיה שממבט ראשון תופסים את התמונה בצורה שונה מאוד ממה שהיא באמת. ואז שאל מישהו מהקהל, אז מה עושים איך אפשר ללמד את המח להבין נכון יותר את המציאות? בתגובה אסירותודה סגר את המחשב ואמר - זה מה שעושים! מפסיקים לסמוך על הראש שלנו ומתחילים לשמוע ולקבל מאחרים ולא ממשיכים לחשוב שהמח שלנו תופס את מה שקורה באמת. לא, אנחנו לא באמת מבינים ויודעים הכל ואנחנו חייבים לשאול ולהתייעץ. 
זה תפס אותי ממש. גם המבט שלי על אלוקים צריך להשתנות, הוא כן יודע באובייקטיביות מה נכון לי לעבור פה בחיים, אצלו אין טעיות, ואם אני טועה וחושב שהעולם לא הוגן כלפי [למה אני מכור ואחים שלי לא???? למה יש כאלה שמהיום הראשון שהם בSA הם נקיים ואני לא?????], אז כנראה אני צריך לסגור את המחשב ולהבין שאני לא אובייקטיבי!!!!!! וכן כל השאלות שיש לי מה יהיה עם העתיד שלי ואיך אצליח לגרום לאשתי להכיל את ההתמודדות שלי וכו' וכו'........ חבל על הזמן, אני לא אובייקטיבי ואני לא רואה את המציאות כפי שהיא ואני לא מנהל אותה. אני צריך להתמקד במה שהוא [אלוקים] מוביל אותי, וכל השאר אין לי אפשרות לראות.
ב. חבר טוב שנקי כמה שנים ועבר הרבה תהליכים משמעותיים בחייו אמר לי משפט אמיתי מאוד. דיברתי איתו על זה שבתכנית צריכים ספונסר צמוד וצריך לעשות מה שהוא אומר למרות שהוא בעצם גם כמוני - מכור שרק עשה את התהליך לפני, ומי אומר שאין דברים שהוא לא טועה בהם?? הוא אמר לי משפט נוקב - גם אם הספונסר טועה אלוקים לא טועה!!!!!!!!! חשוב כ"כ לזכור שגם התהליך הזה שאני נמצא בתכנית כזו שמחייבת ספונסר זה גם תהליך שאלוקים מוביל, לא אני!!! [ואגב, באמת התגלגלתי לקבוצות די בטעות, הייתי בטוח שזה משהו שבאים פעם פעמיים פותרים את הבעיה ונעלמים... לרגע לא חלמתי שהחיים שלי הולכים להשתנות מהקצה לקצה....] ואכן, יתכן מאוד שלפעמים הספונסר יטעה אבל אני עושה מה שאלוקים רוצה שאני יעשה, והיום הוא הוביל אותי לתכנית כזו שמצריכה ספונסנר [שיחנך אותי לכניעה וקבלת מרות שאח"כ וודאי תתבטא גם בכניעה אמיתית מול ה']. 
משפט חזק שאני רוצה מאוד לא לשכוח - גם אם הספונסר טועה אלוקים לא טועה!!!!!!!!!
ג. בכניסה לכנס עוד לפני שאני לוקח תג זיהוי מהאחראים שם, אני מסתכל על הכניסה לאולם ופוגש בעיניים מבולבלות... - חבר מהישיבה קטנה!!! שתינו הסמקנו!!!, הוא מסכן, סיפר לי שהוא רק שבועיים בקבוצות הכל חדש לו ולא מוכר, אני לפחות כבר חצי שנה במקום מכיר קצת את הנפשות הפועלות.לקראת הערב ישבנו לשיחה רצינית שם והכל התהפך, הוא היה שנה מעלי בישיבה הערצתי אותו מאוד, בחור חברהמן מוכשר ומוצלח בהכל עם הקשרים נכונים וכל מה שצריך בחיים, הוא נתפס אצלי כאדם שהצליח בחיים הרגשתי שאני אלף מטר מתחתיו.... עד שפגשתי אותו ונכנסתי לעולמו הפנימי וגיליתי כמה הבן אדם עבר בחיים כמה התמודדות וסבל, אדם מכור כמוני. רציתי רק לחבק אותו [מה שלא עשיתי כי הוא עדיין נתפס אצלי כאחד שחי בדור שלפני, בכל זאת שיעור מעלי בישיבה קטנה!!!]. 
למדתי מזה המון, כמה שאי אפשר לתפוס בן אדם ע"פ החיצוניות שלו, ולעולם אי אפשר באמת להכיר בן אדם בלי להכיר את העולם הפנימי שלו. ובתור מכור [מן הסתם כל האנשים נופלים בזה אבל בתור מכור שהמראה החיצוני מדבר אליו הרבה יותר קל ליפול בזה...] אני תופס ומקטלג אנשים בכלל לא כמו המציאות!
ד. אני אברך כולל וההתמודדות שלי היא הרבה מול הלימוד, אני לחוץ בלימוד ומאוד קשה לי להתקדם בזה, תמיד חיפשתי אדם כמוני שיושב ולומד יום שלם ומתמודד עם מה שאני מתמודד [יש הרבה אברכים בתוכנית, אבל כל האברכים שאני מכיר בתכנית נמצאים כבר בהחלמה עם כמה שנים של נקיות מאחוריהם ואני מדשדש בכמה ימים בודדים] ובכנס מצאתי מישהו שהוא גם אברך רציני וגם מתמודד מאוד עם המחלה הזו, ולהפתעתי הוא אמר לי שדווקא במקום הלימודי הוא חווה שלווה ורוגע והוא מסוגל להתרכז בלימוד ולהתקדם למרות הקושי והנפילות. בשבילי זה היה חידוש, שמחתי להכיר אותו.

וכמו תובנות אלו, היו עוד רבות... יום שלם של חוויות מחלימות והרבה כח ותקווה מחברים וותיקים [ובראשם המסר בזום מהרווי שנקי 37.5 שנה!!] אני נהניתי מכל רגע. ממליץ מאוד לכל אחד שלא התנסה לבוא ולהתנסות.
ושוב תודה דייב, באמת אירוע חשוב לדיון
אבי

שמח לראות את החלוקה כאן על הכנס
זכיתי לתת שרות כיו"ר ועדת תוכן
ויורד הכנס (רק בתואר) 
אכן היה מדהים, ובעיקר לחשוב על כמה אנשים תורמים מעצמם חינם רק כדי להחלים.
מתחיל שוב היקר,
התרגשתי מאוד מהחלוקה שלך
אני משתף את אמא שלי בכל נושא בהחלמה, למרות שהיא לא יכולה להבין אותי כמו חבר (היא חושבת שרק פעם הייתי מכור)