שלום לך
צדיק גמור ידידי היקר.
אומנם מצבי הנוכחי לא נותן לי חשק להגיב מידי , אני בעצמי מדשדש בבוץ , ולא מצליח לעלות.
מה שאתה מתאר , היא תופעה מוכרת , גם אצלי בתקופות שונות בחיי היו לי התנהגויות מטורפות כאלו .
אין מה לעשות אני חולה , וככזה אצטרך לבצע את מה שהתוכנית אומרת ,
וכתבו על זה רק לאחרונה , "שיויתי הוי' לנגדי תמיד"
כתב על זה, אסיר תודה וזלמן היקר, להיכנע ולחיות עם ה' נון סטופ .
(שלא תחשוב שאני שם כבר , הלוואי עלי . אבל אני שואף ורוצה להגיע לחיבור כזה)
אספר לך קטע שקרה לי לפני מס' שבועות בהם ההייתי חזק בתוכנית , ולפני הנפילה הגדולה .
נסעתי באוטובוס , ועלתה חיילת , והיא נראתה .... והתיישבה ממש מולי ,,, לא היה לי לאן לברוח ,
גם לא הרגשתי נעים , והיה לי קשה שלא להסתכל , ממש קושי מטורף .
וכשהסתכלתי גם היא הסתכלה , שזה נעשה קשה יותר .
עצמתי את העיניים ואמרתי לבורא עולם במחשבה " אנא ה' תעזור לי קשה לי ..קח מפה את הקושי הזה ...
פתחתי את העיניים והיא נעלמה , ואני לא שמעתי ,, שהיה תחנה והאוטובוס עצר ...לא יודע איך להסביר
מה שאני יודע זה שה' עזר לי, ורק כשפניתי אליו באמת ומכל הלב .
רק להיום לילה טוב