טוב לזכור שהכל לטובה! יצאת כבר לדרך למימוש עצמי להשתפר עוד קצת, הנה אתה פה,
מאמין בך
אוהבים אותך

שלום לך משתמש1 יקר
עכשיו קראתי את השרשור שלך
הסיפור שלך מתאר חיים של מכור לתאווה כמוני וכמו רבים אחרים
זה כל כך מוכר, הרצון הכנה להפסיק לצפות, לא לגעת במחשב, לא לגעת בעצמי וליפול שוב ושוב
התחושה היא נוראית בכל פעם לאחר כל נפילה וכמה שזה לא הגיוני שאני בתוך העצבות והצער בעקבות הנפילה ומייד הפתרון שאני מציע הוא לחזור בחזרה לאותם מקומות שבהם נפלתי
יש כאן איזה שהוא מנגנון מעוות שצריך לעצור אותו. 
אני הכרתי את תכנית הצעדים לפני 10 שנים בערך
התחלתי את דרכי בפורום המדהים הזה
בינתיים לא מצאתי פיתרון יותר טוב מאשר ההשתתפות במפגשים חיים, עבודה עמוקה עם ספונסר באופן יומיומי, העמקה בפגמי אופיי שמחזירים אותי מחדש בכל פעם לאותם מקומות חשוכים
יש פיתרון ויש תקווה, יש רבים כמוני וכמוך שהיו איפה שהיו, הגיעו לשפל ולתחתית והיום נמצאים במפוכחות יומיומית. זה אפשרי, בכוחו של אלוקים, בכך שאני מכניס אותו לחיי בכל יום.
אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לפרט לך יותר על תכנית הצעדים
מתפלל יחד איתך לשפיות

שלוימל'ה ברוך שובך לאתרא קדישא הדין!
משתמש1 - מעריך את הדרך שאתה עושה. 

רגע לפני שאני משוטט באתרים...
משתף איתכם שבזמן האחרון אני מרגיש שהריקנות שתיארתי ממש משתלטת עליי. מרגיש שכל מה שמילא אותי כל הזמן היה ההתעסקות באותו דבר נוראי. אני לא מוצא תחליף לזה ובמיוחד במקום העבודה.
יש לי לא מעט לעשות ואין לי חשק לעשות שום דבר. וכך מעביר יום ועוד יום ללא עשייה כלל, ללא תכלית.
זה נראה שכל מה שהניע אותי ונתן לי כוח ביום יום היה ההתמודדות עם אותו עניין. כעת שאני מרגיש שזה מעט דעך (ואולי בגלל הכדורים שאני לוקח כבר במשך חודשיים), במקום שמחה אני מתמלא בהרבה עצב. תחושה כזו של הנה עוד יום עבר.
אני לא חושב שזה בגלל הכדורים מכיוון שהיו לי תקופות כאלו גם לפני שלקחתי את הכדורים.

מאוד מאוד מזדהה ! 
אם אתה מכור כמוני אתה יודע שהקושי הוא לא להפסיק אלא להתמודד עם הריקנות שהחוסר הבריחה משאיר, 

אתה לא לבד! 

אני מצאתי שהצעדים מאוד עוזרים לי עם המצב הזה, 
אם זה מעניין אותך תוכל לפנות כאן לחברים שנמצאים בתכנית או שעובדים צעדים ולשמוע מה יש להם להגיד, 

אוהב אותך מאוד חבר יקר ! 

תודה עשר שמעון.
אתה יכול לפרט יותר כיצד זה עוזר לך? האם אתה כבר לא חווה את אותן התחושות יותר?
מה מדרבן אותך יום יום לעבוד על הצעדים? זו משמעת עצמית שאני לא מצליח ליישם על עצמי בהרבה דברים. כיצד זה ישתנה כעת עם הצעדים?
אתה יכול לתאר מקרה אחד או יותר בו היית במצב דומה והצעדים הם אלו שהוציאו אותך מזה?

מניסיון הרבה מכורים זה חלק גדןל מהבעיה שלהם, סוג של הפרעת קשב, יש להם כל כך הרבה מה לעשות, ולא מצליחים להתיישב ולעשות שום דבר וזה מה שיוצר את הריקנות, ואז את הרצון להשתמש. לפעמים זה כך וזה לא ההפך. 
לכן אני ממליץ לעבוד על הפרעת הקשב. להחליט מה אתה עושה עכשיו, ואל תעזוב לפני שאתה מסיים. ככל שתסיים עוד מסימות, זה יתן לך מילוי סיפוק ושמחה, ופחות תרצה לברוח להתמכרות. 

והחשוב ביותר, אנו אוהבים אותך בלי תנאי, משתאים מעקביות המאבק, מחכים ומתפללים להצלחה שלך. 

אני חוזר לכאן לאחר כמעט שעתיים של גלישה באתרים בדרכים עוקפות מתוך החברה בה אני עובד.
זה מאוד הרגיע והעביר לי לא מעט זמן אך ברגע שזה נגמר אני חוזר שוב לאותו תסכול ומרמור. עומד במקום ולא מתקדם לשום מקום. כמה זה מתסכל.
אלי - תודה על התגובה. זה מה שאני מנסה לעשות. אני כל הזמן אומר לעצמי לעשות איזה דבר כלשהוא בין בעבודה ובין אם בבית ותמיד דוחה את זה לזמן אחר. רק כשכבר אין ברירה אז אני מתחיל להפעיל דברים.
זה קורה לי בעיקר במקום העבודה.

אוהב אותך חבר יקר
תמשיך לשתף ואל תתייאש
אני ממש ממליץ לך להצטרף לקבוצת אס אי
בקבוצות שאני משתתף בהם יש הרבה שרק ראו פורנו מידי פעם, ושום דבר לא עזר להם רק אלוקים דרך עבודת הצעדים,
אל תהסס תקפוץ פנימה
אני יכול לעזור לך בפרטים, באישי
ושוב אוהב אותך ומאחל לך את כל הטוב שבעולם 

מצטרף ליישר כח. גם אני חווה לפעמים את הריקנות הזו, יש לי כמה תירוצים כמו שאין לי כ"כ חברותות, אין לי כ"כ אינטרקציה טובה ואיכותית עם החברים שסביבי (לאחרונה זיהיתי בעצמי איזה זעם פנימי בנושא הזה ו.. פשוט עושה לי לא טוב להזכר בזה, מחליא אותי, במיוחד כשזה יצא לי (בלי צעקות אבל כן בהשמ"סה) מול אחד ההורים), אבל בסופו של דבר אני חושב שהעיקר זה שאני לא נוגע בעיקר, אני מלא בספיקות, עמלק (ולא סתם מביא רש"י שהיה מחתך מילותיהם של ישראל וזורקם כלפי מעלה), על המקום שלי ועל הלימוד שלי. אני לא מספיק עוסק בעיקר ולא מספיק נהנה ממנו ויותר מידי נוגע בדברים שוליים, או דברים שמקבלים רובד של שוליים בגלל התפיסה שלי מה העיקר.

תודה רבה חברים. אני שמח לקרוא את התגובות שלכם.
שמתי לב שדווקא בזמן שאני במקום העבודה אין לי חשק לעבוד ובעיקר מורח את הזמן וכשאני עובד מהבית אני מרגיש יותר משוחרר. זה נראה כמו כבדות כזו או עצלות מכיוון שבשעה שאני מגיע הביתה אני כבר לא יכול להתקדם יותר מידי בעסקיי האישיים ובעבודה ולכן כל שנותר זה דברים קטנים הקשורים לבית.

משתף שכעת מרגיש הרבה יותר טוב מאתמול. קמתי עם כוחות מחודשים והרבה אופטימיות ברוך ה'.
בעזר השם מקווה ליותר עשייה היום בעבודה ובבית.

מורח את הזמן במקום העבודה וחושש מעט שאני ייתפס.
לא מצליח להשתחרר מזה. חשבתי שאם אני אתנתק ממה שאני נכשל בו כל הזמן אני אהיה פנוי לעשות דברים אחרים אבל נראה שמשהו אחר תופס את המקום הזה. כרגע זה צפייה בסרטים ובהמשך יכול להשתנות לדברים אחרים.
זה נראה שאני מחפש משהו שירגש אותי כמו אותו הדבר הארור הזה. מקום העבודה לא יכול להשתוות לזה ולכן מוצא את עצמי עושה הרבה דברים כאשר כמעט אף אחד מהם לא שייך לעבודה. מאוד מתוסכל מזה.
מצד אחד אני שמח שאני לא נפלתי כבר 67 ימים. מצד שני אני עדיין מבזבז את הזמן שלי לשווא ואם לא באותו הדבר הזה אז בדברים אחרים שלא יוסיפו לי מאומה.

תעבוד על צעד 12
התוכנית מלמדת אותי שהדבר היחיד שיכול למלא את הריקנות שבי היא רוחניות, קח ספונסיים ותן להם ממה שיש לך ומה שעבד לך, זו חוויה שממלאת באמת, וזה יעלה אותך מעלה,
אחרי שאתה חווה חויה רוחנית תוכל לעזור לבחורי ישיבה מתקשים וכו
ללתת הלאה את מה שקיבלנו חינם.

תודה רבה חברים.
עדיין מוצא את עצמי באותו מקום של מריחת זמן.
קבעתי חברותא בטלפון בשעות הבוקר כדי להתחיל את היום עם לימוד מוסר של 10-15 דקות וכך זה יתפוס אותי במהלך היום. זה התחיל טוב במשך יומיים ולאחר מכן זה לא הסתדר לחברותא מ-סיבות אישיות ואז שוב מצאתי את עצמי באינטרנט. מקווה שהלימוד יהיה קבוע כדי שלאט לאט ישפיע עליי ואהיה יותר בפוקוס בעבודה ולא בדברים אחרים.
בנוסף, מעדכן שאני ביום ה- 72 לנקיות. בכל תקופת הניקיון אני נוטל את הציפרלקס כפי שהזכרתי קודם. מרגיש שזה עוזר בכך שזה מוריד את מפלס החרדה ומאוד מרגיע.

שבוע טוב וחודש טוב.

תודה רבה המשתוקק.
אני לא מצליח לקבוע זמן קבוע עם מישהו ובמיוחד בתקופה הזו של בין הזמנים. מקווה שזה יסתדר בימים הקרובים.
גם היום מוצא את עצמי מורח את הזמן באיטנרנט. מאוד עייף בתקופה האחרונה. בקושי ישן. מוצא את עצמי ברוב הזמן ישן לאחר השעה 12 בלילה.
העייפות הזו הופכת אותי לאדם כבד יותר.