מצער באמת לשמוע את מה שעבר עליך בילדות 

אבל חושב כמו המשתוקק שצפייה לבד עדיין זה מכור 

יש כאלה שנמצאים בתוכנית והבעיה היחידה שלהם זה רק צפייה ולא אוננות ודברים אחרים אולי זה מכור ברמה פחותה אבל עדיין מכור 

בהצלחה 

תודה על התגובות חברים.
יכול להיות שזה גם וגם. סוף סוף זה הפך לחלק מהחיים שלי ולפתרון לכל בעיה שרק הייתה בהמשך החיים בנוסף לכל מה שקרה בין ההורים כך שככל הנראה זו גם התמכרות.
היצר ממש שולט בי כמו בובה על חוטים. אני מבקש מהשם בתפילה שיעזור לי להתמקד בעבודה במשרד\בבית, ניגש למשרד ורגע לאחר שאני מתיישב הכל נעלם או שמשכנע את עצמי לבדוק רק לכמה רגעים באתר החדשות או לשחק איזה משחק קטן וכך נגרר עם זה עוד ועוד.
צריך ממש דחיפה לעשות דברים.

132 ימים לנקיות ב"ה.
חשבתי לנהל מעקב ימיומי בנוגע לעשייה בעבודה ובבית ולשתף את המידע מידי מס' ימים או שבוע ולאחר תקופה לבדוק כיצד אוכל להשתפר בזה.
כרגע אתחיל במטלה אחת (לפחות) במקום העבודה ובמטלה אחת (לפחות) הקשורה לבית.

אתחיל היום 02/06, 15:30
מטלות בעבודה: 0
מטלות בבית: 1

02/06 23:55
מטלות בעבודה: 1
מטלות בבית: 1

קדימה לעבודה בהצלחה..

137 ימים לנקיות.

06/06
מטלות בעבודה: 0
מטלות בבית: 1

07/06 11:00
מטלות בעבודה: 1
מטלות בבית: 0

תודה רבה המשתוקק.

143 ימים לנקיות.
להלן דברים אשר דומים לאלו שנאמרו ע"י המטפל באחד המפגשים:

אחרי שכבר ראה מראה אסור, צריך לבטל את המשמעות של המעשה. "ראית?! אז ראית... תעשה לזה 'תשליך' ותמשיך הלאה!". לא להתפעל ולעשות עסק שלם. ובפרט אם רק ראה בדרך מקרה אין שום סיבה לתת לזה משמעות כי באמת אי אפשר לדרוש מעצמו שאם יראה דבר שלא ירגש אותו כלל, כי ע"ז הוא אנוס, אלא יזכור שתפקידו עתה שלא להיגרר ולא להמשיך בזה.
וגם באופן שהסתכל ממש אין עכשיו הזמן להתעסק עם המכשול ולהתחרט. כעת צריך להסיח דעת לגמרי כאילו לא אירע כלום, והטיפול עם המכשול ידחה לזמן אחר. כי כאמור בכל עבירה יש לו ליצה"ר שתי מטרות:
א' עצם העבירה. ב' שאחרי העבירה הוא בא ומזכיר לאדם כמה קשה הוא החטא שעבר, והאדם מתחיל להתחרט ולהישבר מחטאו יותר ויותר, עד שלבו נשבר בקרבו ואבדה תקוותו. וזו קשה מן הראשונה, שע"י השברון לב יורד ממדרגתו עוד יותר, וזהו רצונו של היצר.
ועל כן אל יתפעל מהמחשבה הראשונה כלל, וידע שאם יתגבר עתה יזכה עי"ז לראות פני השכינה כמו שאחז"ל(מסכת דרך ארץ פ"א) "כל הרואה דבר ערוה ואינו זן עיניו ממנו זוכה ומקבל פני השכינה", מדובר על בן אדם שראה דבר ערוה והוא ממקבלי פני השכינה כיון שלא נמשך אחראי ראייתו.
ויש שחושבים מחמת יראת ה' שבקרבם שעתה הזמן לחשוב על מה שחשב וראה. וטעות הוא, וכך מקובלנו מרבותינו שכל מחשבה שאינה נותנת חיזוק לאדם אלא רפיון, נכנס בולא תתורו...

144 ימים לנקיות ב"ה.

מחפש כל הזמן מה לעשות בעבודה חוץ מהדברים החשובים באמת. עובד בעיקר על משימות מזדמנות במקום משימות שאני מתבקש לסיים ובעדיפות גבוהה.רוצה מאוד לעשות סדר בדברים שאני צריך לעשות אבל מרגיש שצריך דחיפה לעשות זאת.

לא פוגם בברית אך נכשל בצפייה בפו'.
נכון לעכשיו נקי במשך 146 ימים.

ב"ה לא נכשל בפגם הברית אך נכשל בצפייה.

תודה על הדיבורים של אמת [מסוג מחשבות טובות ;)]. אשריך על השמירה. תתקדם בקצב שלך, בריא, אולי יותר נכון לומר "מחלים", ואיתן.

149 ימים לנקיות ב"ה.

תודה רבה על המילים טובות חיל
לשאלת המשתוקק - כמו שכתבתי קודם, אני נכשל בצפיה ולא בפגם הברית. בנוגע לתדירות, אני חושב שפעם ביומיים אני נכשל בצפייה.

152 ימים לנקיות ב"ה.

לאחרונה נתקלתי בהרצאה מעניינת וקולעת של הרב אהרון לוי בנושא "דימוי עצמי נמוך".
לאחר צפיה בהרצאה זו ו-3 נוספות בסדרה באותו הנושא ע"י הרב, מאוד התחברתי לדבריו ומקשר את זה עם מה שעברתי ועדיין עובר בחיי.

להלן הקישור. מקווה שיהיה לתועלת.
חלק א': www.youtube.com/watch?v=f0yAagKCwXI

תודה רבה על התגובה המשתוקק.

מה שחשוב לי כרגע זה לא ליפול בפגם הברית מכיוון שלאחר מעשה זה משבית אותי לגמרי ורק לאחר חודש לערך אני מתחיל להתאושש. אז זה כבר התקדמות מאוד גדולה מבחינתי.
בוודאי שאני לא רוצה ליפול בצפייה, הרי אנחנו יודעים שהרהורי עבירה קשים יותר מהעבירה עצמה. כמו כן, אני לא מתיר לעצמי בשום אופן לצפות בגלל שכעת אני לא נופל במעשה.
אבל אם כבר צפיתי, אני משתדל לא להתייסר לאחר הצפייה מכיוון שזה לא באמת עוזר לי בכל התהליך שאני עובר אלא רק מוריד אותי עוד ועוד. וגם אם זה כל יומיים או אפילו יותר אני משתדל מאוד לא לעשות מזה עסק. אני יודע שדברים לא משתנים ברגע אחד וזה תהליך שלוקח זמן. ראה מטה קטע שנלקח מתוך הקונטרס "והאיר עינינו".

בנוסף, מה שחשוב לי כרגע זה למצוא מה מביא אותי לצפות בתכנים האלו. בסופו של יום, הצפייה או המעשה אלו התוצאות ולא הסיבה.
גם אם אתה חושב שאני מכור, מה אתה חושב שהביא אותי לכך? משהו קדם לזה.


קטע חשוב מתוך הקונטרס "והאר עינינו" בעניין:
לא יזלזל כלל וכלל במעשים הטובים שעשה בענין הזה, אלא אדרבא יעודד את עצמו תמיד כמה חשוב כל הצלחה אישית וכל וויתור עבור הנושא הזה על אף המכשולות הרבים. וכעי"ז כתב גם הסטייפלר זצ"ל(קריינא דאיגרתא תחילת ח"א יב-טו) לגבי עוון הברית, שחז"ל הרבו להזהיר על ענין זה באזהרות חמורות כיון שרצו לעצור בעד החוטא שידע את חומר הענין, אבל צריך גם לידע גודל שבח הנזהר בזה, שאע"פ שנכשל כמה פעמים מ"מ אם לעומת זה הרבה פעמים מנצח ומתגבר על תאוותו אז באותו פעם הרי הוא ממשיך אור הקדושה על עצמו ועל העולמות באופן קדוש מאוד מאוד וכו' ואין לשער גודל רוממות קדושת זה האדם הכובש תאוותו בזמן תוקפו וכו'. והכלל, אדם שיש לו מלחמת היצר ופעמים מנצח ופעמים נכשל ר"ל, הרי כמו שהחטא נורא ואיום, לעומתו (ע"י שמנצח הרבה פעמים) זכותו הוא נורא ואיום מאוד ויזכה עי"ז לתקן את מה שפגם וכו'. עכ"ד.
וזו נקודה חשובה מאוד, והטעות בזה נפוצה עד למאוד. טעות נוראה היא לומר שמאחר שנכשלים כ"כ הרבה לא שוה יותר לעבוד על ענין זה. זהו מעשה היצר ממש. אלא גם אם נכשל שלוש מאות פעמים ביום, כדאי לו לכבוש את יצרו אפי' פעם אחת, כי אע"פ שנכון הוא בודאי שהמכשולים הם חובות גדולים להקב"ה וצריך לשלם עליהם ביוקר, אך בסופו של דבר אחרי שעשה תשובה או קיבל ענשו נמחק החטא לגמרי והרי הוא כאילו לא היה, משא"כ כל מעשה טוב שעשה בענין זה לא נמחק לעולם ועד, ולנצח נצחים יעמוד המעשה הזה לימינו ויזכה אותו בעולם שכולו טוב להנות מזיו שכינתו. ונפלאים דברי הח"ח בספר שמירת הלשון(שער ג' פ"ב) שפירש הפסוק בתהלים "ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" שהעבירה שהאדם עושה היא בעצמה מענישה אח"כ לאדם ועל כן יש לעונש גבול כמו שהעבירה עצמה יש לה גבול, אבל עבור המצוה משלם הקב"ה בעצמו ובכבודו, ועל כן השכר הוא לעולם בלי גבול כמו שהקב"ה בעצמו אין לו גבול.