אריה היקר, תודה על השיתוף! ב"ה יש פתרונות וכאן מנסים לשתף אותנו בהם, תנסה להשתמש בכלים שהקב"ה זימן לנו דרך האתר והחברים היקרים שפה, תנצל אותם לשיחות ודיבורים להפג את הבדידות ולמתק את הקושי.
(את ההמשך אני כותב בשבילך אבל גם מאוד בשבילי)
אנחנו אף פעם באמת לא אובדים, רק "כשה אובד", אנחנו רק תועים, יוצאים מן הדרך והקב"ה משתמש בשבט (מקל) שלו כמו רועה נאמן להשיב אותנו לדרך. קצת קשה אבל אם רואים את המכות באור אחר אפשר להתחזק מהם, לראות מהם אותות של הכוונה לדרך נכונה, דרך חדשה (שהיא ישנה). אסור להיות ישנים, ואם ישנים מבחוץ - הלב צריך להיות ער מבפנים. אבל לעולם לא אובדים, תמיד יש השגחה וה' ער לא ינום ולא יישן.
לכל זמן ועת, תפילות זה מפתח אחד, לקחת את החיים בידים זה מפתח שני - איזה מפתח מתאים לאיזה שער, הפנימי או החיצון, אני עדיין לא יודע, אבל אנחנו צריכים לאחוז בשניהם ולהתקדם, לפשפש במעשינו ולשוב להיכן שהרועה מכווין אותנו.
בהצלחה!!