לדאבוני המחלה אצלי התפתחה בשני אחרונות מתוך סקרנות, לנגיעה בעצמי ועיסוי עצמי, וכן עיסוי מחברים, לא הכל תאוה, אבל זה על בסיס תאוה, זה מתסכל מאד, מבלבל מאד.
עד שהכרתי את הפורנו, אז הייתי מאונן פחות, או יותר על אותו סטטוס [פעם בכמה זמן פעם אחת ודי], אבל מהפורנו חיי השתנו, כבר ניסיתי עוד דרכים של אוננות ועוד שלבים ברמה של אובססיה.
בד בבד עם חשיפה לאינטרנט - הרשת הביאה אותי לסקרנות. על מגע בעצמי. עינוג עצמי. אובססיה ורצון של פורקן אחרי עבודה, או כאב - על ידי מגע טוב ומפנק, למרות שבאיזשהו מקום פועל שם גם התאוה.
אני חייב לציין שלא הכל תאוה, בכלל לא. יש פעמים שיש שקט לנשמה מכל תאוה ורצון רע, ויש זכות וברירות. אבל יש תאוה, בפרט בפעמים הראשונות, שהגוף לא היה רגיל - זה פשוט הביא אותי לפורקן עצם המגע.
מצד שני, אני מאמין שזה לגיטימי לרצות מגע, אני לא נשוי - אז אני לא יכול לקבל מאשה, ובמגזר שלי פחות מקובל המגע בין גברים מכל מיני חששות מוצדקים.
המגע - הוא צורך חיוני להתרפות. הרוך והתשוקה – זה גם דברים בסיסיים וחיוניים לבן אדם שפוי ובריא, אבל מה לעשות 'הרצוי - אינו מצוי'. אולם החרא מצויה. התאוה בכל פינה וזווית בכמה דקות ומאות (שקלים) - אתה מקבל מה שהיא רוצה. בקיצור, חוויה לא ברורה, לא מאירה ולא מרנינה.
קונפליקט בין הצורך, למחלה – זה מסבך אותי, מייאש אותי.
מתפלל לעשות את הנכון ולמסור הכל לאלוהים.
