ברוכים הבאים,
אורח
|
|
|
חברים אהובים! כאחד המתמודדים ב"ה מוצא אצל רבי נחמן הרבה נחמה ותקווה. אשתדל לשתף מידי פעם בחיזוקים מתוך דבריהם של רבי נחמן ותלמידיו הקדושים! הלוואי ויהיה לתועלת! רבי נחמן מוריד ומגלה בעולם דעת חדשה שהיא דעת של רחמים אינסופיים ותקווה לכל הנופלים!!! "כשאתה רואה יהודי שעובר עבירות, עד שהוא 'רובץ תחת משאו' – משא העוונות" – אומר הקב"ה לצדיק – "בל יעלה על דעתך לחדול מלעזור לו, אלא 'עזוב תעזוב עמו' ותעזור גם לו לפרוק מעליו את המשא הכבד של העוונות". כי "ה' יתברך רחום וחנון, ורחמיו רבים מאד. על כן הזהיר ברחמיו: 'עזוב תעזוב עמו', שאפילו נפש כזאת צריכין לעזוב ולעזור, להשתדל בכל כוחו להגביה ולהעלותו. כי יש לצדיק כח כזה" (ליקוטי הלכות, אבידה ומציאה ג, טו).
אכן, אם רק נביע רצון לפרוק מעלינו את המשא, יהיה מי שיעזור לנו. וכבר העיד רבינו: "הלא יש אצלי אנשים שאיני יודע אם ה'שאול תחתיות' היה די להם, כי גם ה'שאול תחתיות' היה קטן לפניהם, שאם היה אפשר להם לחתור תחת 'שאול תחתיות' – היו חותרים; ועל יָדִי נתקרבו" (חיי מוהר"ן, שי) מזמין את כל מי שמעוניין לחברותא/קבוצת לימוד(זום/טלפוני) של שיתופים, התחזקות, תקוה אמתית וגילוי רחמיו האינסופיים של בורא עולם עלינו (יכול להתאים גם למי שעושה צעדים) - לשלוח הודעה פרטית |
נערך לאחרונה: לפני 2 שנים, 4 חודשים על ידי טובי.
|
|
להיתקפא חלשין
הספר הקדוש ליקוטי הלכות נכתב בפרט לדורינו כידוע, דור תהפוכות המה, אשר התגברה כל כך האפיקורסות, המינות והפירצות בחומות הקדושה והטהרה וכו', לאין שיעור, כנבואת אדמו"ר ז"ל שיהיה מבול של אפיקורסות. והנה המבול הזה בשיאו, כגשם זלעפות ניתך מן השמים, והחלישות מתגברת בכל יום, והירידות מתעצמות מיום ליום, כאשר יודע כל אחד בנפשו, ומי יעודדנו ומי יחזקנו בלתי רבנו נתן ז"ל, בדברים המחיים את הנפש בשבעה משיבי טעם, אשר אותו הסמיך רבנו הקדוש לחזק החלושים ולסמוך הנופלים, כפי שרמז לו בשבת הראשונה להתקרבותו בתיבות 'להיתקפא חלשין' בעת שזימר בשולחנו הקדוש את הפיוט הנפלא 'אזמר בשבחין'. ומאריך בזה תלמידו הגדול הלא הוא מורנו ורבנו שר התורה הגאון המופלג רבי נחמן אבד"ק טשעהרין זלה"ה, בספרו הקדוש פרפראות לחכמה: "ומי שבקי קצת בספריו הקדושים של הר"ר נתן ז"ל, והכיר אותו בחייו ושמע דבריו ושיחותיו הקדושים, ובקי קצת בעניניו וסיבותיו אשר עברו עליו, יבין בלבו ויראה בעיני שכלו ממש כי רוב דבריו המה מהתחזקות בעבודת ה' לבלי לייאש עצמו שום אדם מישראל, רק כל אחד ממקומו ידרוש ויבקש את ה'... היינו מה שצריכין לחזק הדרי מטה שוכני עפר שהם בתכלית שפלות המדריגה לבלי יתיאשו עצמן ולבלי יסוגו אחור לגמרי חס ושלום, רק ידעו כי ה' גם אתם ועמם ואצלם, עיין שם התחזקות גדול ונורא. וכאשר נראה ונודע לכל מביט ומסתכל בספריו הקדושים, שאף על פי שמרבה לדבר מכל המידות טובות וישרות, אבל עיקר ורוב דבריו יסובבו על ענין התחזקות לחזק ולאמץ כל הנחשלים והעייפים והיגעים, אשר עמלק רודף אחריהם, לבל יתייאשו עצמם מן הרחמים", עכל"ק. וכן כותב בעל ה'משיבת נפש' מורינו רבי אלטער מטעפליק זלה"ה בהקדמתו: "והנה ביותר מעל כל תלמידיו הקדושים תמך ידו על תלמידו הקדוש הרב הצדיק רבי נתן, זכר צדיק לברכה, בעל המחבר ספרי "לקוטי הלכות" הקדושים וספרי "לקוטי תפלות", ונתן מהודו עליו וסמך את ידו עליו להכניס דעתו הקדושה בכל מיני דיבורים המשיבים את הנפש בכל הנופלים והיורדים שיחזקו עצמם ולא יתייאשו בשום אופן". עכל"ק: |
|
|
ליקוטי הלכות - אורח חיים הלכות תפלת ערבית הלכה ד - לד
וְזֶהוּ בְּחִינַת כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל. שֶׁכְּבָר הָיִינוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּמָּה פְּעָמִים וְחָזַרְנוּ מִשָּׁם בְּעֵת הַגָּלֻיּוֹת. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַנִּזְכָּר לְעֵיל. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת נָפְלוּ בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת צְרִיכִים לְבָרְרָם בְּתַחְבּוּלוֹת רַבּוֹת. וְעִקָּר הוּא הַהַתְחָלָה, כִּי כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת . וְזֶה מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה וְאֵין יוֹדְעִין מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָרְרָם כִּי אִם עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִים אוֹתָם וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל. וְכֵן הוּא בְּכָל הַהַתְחָלוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְהַתְחִיל לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁיִּתְנוֹצֵץ לוֹ אוֹר ה' יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לָשׁוּב. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַזְרִיחַ לוֹ מֵאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם כְּשֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כִּי כָּל זָר לא יאכַל קדֶשׁ . וְאִם כֵּן מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁה' יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמַזְרִיחַ לוֹ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ עמֶק חַשְׁכוּת שֶׁלּוֹ וּנְפִילָתוֹ הַגְּדוֹלָה כְּדֵי לְעוֹרְרוֹ בִּתְשׁוּבָה, הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל הָאוֹר הַזֶּה. כִּי לְפִי עצֶם שְׁבִירָתוֹ לְשִׁבְרֵי שְׁבָרִים עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הָרָעִים הַכּל הוּא אֶצְלוֹ בְּחִינַת רִבּוּי אוֹר. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת מִזְדַּמֵּן עַל פִּי רב שֶׁמִּתְעוֹרֵר הָאָדָם בִּתְשׁוּבָה . אֵיזֶה זְמַן וְאַחַר כָּךְ נוֹפֵל מִזֶּה. וְכֵן יִזְדַּמֵּן כַּמָּה פְּעָמִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת כָּל הַגָּלֻיּוֹת בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נָפְלוּ יוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁלּא נִזְהֲרוּ לְהִתְקַדֵּשׁ בְּיוֹתֵר כָּרָאוּי לְפִי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ בְּוַדַּאי צְרִיכִים לִזָּהֵר לִהְיוֹת בִּנְקִיּוּת וּבְטָהֳרָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וּמֵחֲמַת שֶׁלּא נִזְהֲרוּ בָּזֶה, עַל כֵּן הָיָה אֶצְלָם שָׁם הַכּל בִּבְחִינַת רִבּוּי אוֹר. שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר שְׁבִירַת כֵּלִים שֶׁמִּשָּׁם הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא. עַל כֵּן חָטְאוּ שָׁם יוֹתֵר, עַד אֲשֶׁר מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ זֶה כַּמָּה פְּעָמִים. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן יְמִין ה' רוֹמֵמָה. וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה' וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י לְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה . כִּי אַף עַל פִּי כֵן בְּכָל הַגְּאֻלּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תִּקְּנוּ בְּכָל פַּעַם תִּקּוּנִים הַרְבֵּה, וְנִשְׁאֲרוּ רְשִׁימוֹת הַרְבֵּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כּחַ לְתַקֵּן כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹר הַשָּׂגַת אֱלקוּתוֹ. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ כְּשֶׁחָטְאוּ נִתְקַלְקְלוּ יוֹתֵר כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁתִּקְּנוּ קדֶם, אַף עַל פִּי כֵן נִשְׁאַר מֵהֶם רְשִׁימוֹת הַרְבֵּה, אֲשֶׁר בַּכּחַ . הַזֶּה אָנוּ חַיִּים בַּגָּלוּת וְיֵשׁ לָנוּ כּחַ לְקַבֵּל אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת מִידִיעַת אֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וֶאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וּכְמוֹ כֵן הוּא בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמַּתְחִיל פְּעָמִים הַרְבֵּה אֵין מִסְפָּר בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ וְנוֹפֵל בְּכָל פַּעַם, אֲפִלּוּ אִם נְפִילָתוֹ גְּדוֹלָה מְאד רַחֲמָנָא לִצְלָן אֲפִלּוּ מִי שֶׁנּוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם לַעֲבֵרוֹת מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף עַל פִּי כֵן כָּל מַה שֶּׁהִתְחִיל אֵיזֶה הַתְחָלָה בְּכָל פַּעַם אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁעַת הַנְּפִילָה נִתְקַלְקֵל הַכּל אַף עַל פִּי כֵן נִשְׁאָר תָּמִיד רְשִׁימָה מִכָּל עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה וּמִכָּל הַתְחָלָה וְהַתְחָלָה. וְאֵלּוּ הָרְשִׁימוֹת הֵם תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְהֵם נִצְרָכִים וּמֻכְרָחִים מְאד אֶל בִּנְיַן הַקְּדֻשָּׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהָקִים. כִּי אֲנַחְנוּ צְרִיכִין עַכְשָׁו שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת. וּצְרִיכִין לְהָקִים בִּנְיַן הַקְּדֻשָּׁה בִּנְיָן שָׁלֵם בְּדֶרֶךְ נִפְלָא שֶׁלּא יֵהָרֵס לְעוֹלָם. וּצְרִיכִין לֶאֱסֹף כָּל נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּלְקַבְּצָם יַחַד בִּקְדֻשָּׁה שֵׁנִית. וְלא יִשָּׁאֵר שׁוּם נִיצוֹץ וּנְשָׁמָה נִדָּח בַּחוּץ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ . נִדָּח. עַל כֵּן צְרִיכִין לְבִנְיָן זֶה כֵּלִים רַבִּים לְאֵין מִסְפָּר. וּצְרִיכִין לָהֶם כְּלֵי אֻמָּנוּת הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר. וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי פַּעַם אַחַת מִפִּי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּלִים נִפְלָאִים אֲבָל הַחִסָּרוֹן שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת גַּם אֶת הַכְּלֵי אֻמָּנוּת שֶׁקּוֹרִין עַל כֵּן עַכְשָׁו בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּעֻקְבָא דִּמְשִׁיחָא שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא הִתְפַּשְּׁטָה וְהִתְגַּבְּרָה מְאד מְאד לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ מֵחֲמַת שֶׁהִיא רוֹאָה שֶׁעוֹד מְעַט מְעַט יָבוֹא מָשִׁיחַ וְיוֹצִיא בִּלְעָהּ מִפִּיהָ. עַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה לִפְעָמִים אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הֵן לִמּוּד הַתּוֹרָה אוֹ תְפִילָּה אוֹ צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים אוֹ שְׁאָרֵי אֵיזֶה מִצְווֹת. הַכּל הוּא יָקָר מְאד מְאד בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ. וְהוּא נִצְרָךְ מְאד מְאד לְבַעַל הַשָּׂדֶה הָעוֹסֵק בְּתִקּוּנֵי הַשָּׂדֶה, שֶׁהוּא תִּקּוּן כָּל הַנְּשָׁמוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת. כִּי כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה גָּדוֹל אוֹ קָטָן הַכּל נִצְרָךְ לוֹ מְאד לְבִנְיַן הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עוֹסֵק לִבְנוֹת. וְעַל כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הָאָדָם שֶׁעָשָׂה הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אוֹ עָסַק כְּבָר קְצָת בַּעֲבוֹדַת ה' יָמִים אוֹ . שָׁנִים נָפַל אַחַר כָּךְ. אֲפִלּוּ אִם נְפִילָתוֹ גְּדוֹלָה מְאד רַחֲמָנָא לִצְלָן, וַאֲפִלּוּ אִם חָזַר וְנִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ וְחָזַר וְנָפַל וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אַף עַל פִּי כֵן תֵּדַע וְתַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין שׁוּם דִּבּוּר וְלא שׁוּם עֲבוֹדָה קַלָּה נֶאֱבָד לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ הִתְעוֹרְרוּת בְּעָלְמָא וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ לֵית רְעָוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבִד וְכוּ'. כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר בְּאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת בְּעָלְמָא מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה עֻבְדָּא דִּקְדֻשָּׁה, תֵּכֶף חוֹטֵף אוֹתוֹ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר הָעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַשָּׂדֶה, הוּא חוֹטֵף אוֹתוֹ וּמַכְנִיס אוֹתוֹ לְמָקוֹם שֶׁמַּכְנִיס לְצרֶךְ הַבִּנְיָן הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁהוּא עוֹסֵק לִבְנוֹת לְהַכְנִיס לְשָׁם כָּל הַנִּדָּחִים שֶׁבָּעוֹלָם וְלא יִשָּׁאֵר אֶחָד מֵהֶם בַּחוּץ. וְכַמּוּבָן מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה תִּקְעוּ ג בְּעִנְיַן רִבּוּי הַבָּתִּים הַנִּפְלָאִים שֶׁנִּתְוַסְּפִין בְּלִי שִׁעוּר כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף שָׁכֵן אֶחָד לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. עַיֵּן שָׁם עַל פָּסוּק וּבַל יאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי וְכוּ'. מוּבָן וּמְבאָר שָׁם שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ לְמָשָׁל עֶשְׂרִים אֲנָשִׁים עוֹסְקִים בִּתְפִילָּה כְּשֶׁבָּא . וְנִתְוַסֵּף לָהֶם עוֹד אֶחָד, אֲזַי נִתְרַבִּין הַבָּתִּים שֶׁל הַתְפִילָּה בְּלִי שִׁעוּר, כִּי כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף אוֹת אֶחָד עַל צֵרוּף שֶׁל עֶשְׂרִים אוֹתִיּוֹת אֲזַי נִצְטָרְפִין כָּל הָאוֹתִיּוֹת אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשׁב וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דִּקְדֵּק וְקָרָא הַנִּתְוַסֵּף בְּשֵׁם שָׁכֵן, וְכַמְרֻמָּז בַּפָּסוּק וּבַל יאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי, 'שָׁכֵן' דַּיְקָא. כְּמוֹ מִי שֶׁדָּר בִּשְׁכֵנוּת אֵצֶל אֵיזֶה בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וְאַחַר כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן יוֹצֵא מִשָּׁם. כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף אָדָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שְׁכֵנוּת שֶׁאֵינוֹ נִקְבָּע עִמָּהֶם בִּקְבִיעוּת, אַף עַל פִּי כֵן עַל יְדֵי שָׁכֵן בְּעָלְמָא לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא רַק לְפִי שָׁעָה, נִתְוַסְּפִין גַּם כֵּן הַבָּתִּים שֶׁל הַתְפִילָּה בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ וּמִסְפָּר וְכוּ' כַּמְבאָר שָׁם. וְנַעֲשֶׂה עַל יָדוֹ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה בְּלִי שִׁעוּר אַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ נִתְרַחֵק כְּמוֹ הַשָּׁכֵן. וְכֵן רוֹאִין בְּחוּשׁ לְמָשָׁל כְּשֶׁיֵּשׁ תִּשְׁעָה אֲנָשִׁים וּצְרִיכִין לוֹמַר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה קַדִּישׁ אוֹ קְדֻשָּׁה אֲפִלּוּ אִם כֻּלָּם צַדִּיקִים גְּדוֹלִים . אֵינָם יְכוֹלִים לוֹמַר הַקְּדֻשָּׁה בְּתִשְׁעָה, וּכְשֶׁבָּא אֶצְלָם אֶחָד אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים מִן הַשּׁוּק לְפִי שָׁעָה וּמְצָרְפִים אוֹתוֹ לְמִנְיָן אַף עַל פִּי שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד חוֹזֵר אֶל הַשּׁוּק, אַף עַל פִּי כֵן כַּמָּה שַׁעֲשׁוּעִים גָּרַם לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל הַקְּדֻשָּׁה נִגְמַר עַל יָדוֹ וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה שָׁם מִנְיָן בִּלְעָדוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם הָיוּ שָׁם כַּמָּה מִנְיָנִים, אַף עַל פִּי כֵן כָּל מַה שֶּׁנִּתְוַסֵּף נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל נִתְוַסֵּף קְדֻשָּׁתוֹ וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי בְּרב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ, עַל כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁנִּצְטָרֵף עִמָּהֶם עוֹד אֶחָד נִתְרַבֶּה הַקְּדֻשָּׁה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. אַדְּרַבָּה כָּל מַה שֶּׁמִתְחַבְּרִין יוֹתֵר אֲנָשִׁים בַּקְּדֻשָּׁה כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד נַעֲשֶׂה עַל יָדוֹ תִּקּוּנִים וּבִנְיָנִים נִפְלָאִים הַרְבֵּה הַרְבֵּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת בְּלִי שִׁעוּר. כַּמּוּבָן הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה תִּקְעוּ הַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּעִנְיַן שָׁלשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים וְכוּ'. חָמֵשׁ, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שֵׁשׁ, שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים כוּ' וְכוּ' מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשׁב. עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן הֵיטֵב. נִמְצָא שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם עוֹשֶׂה אֵיזֶה . עֻבְדָּא בְּעָלְמָא בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ עוֹשֶׂה מַה שֶּׁעוֹשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן זאת הָעֻבְדָּא אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם וּכְבָר נִצְטָרְפָה אֶל הַבִּנְיָן הַנִּפְלָא, וְגָרְמָה תִּקּוּן גָּדוֹל לְבִנְיַן הַקְּדֻשָּׁה, וְנִתְרַבֶּה כַּמָּה אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת בָּתִּים עַל יָדָהּ וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל. וְאִם יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם כָּל יְמֵי חַיָּיו לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ אֲפִלּוּ אִם יַעֲבר עָלָיו מַה שֶּׁיַּעֲבר, אֲזַי סוֹף כָּל סוֹף יִתְקַבְּצוּ כָּל אֵלּוּ הַתִּקּוּנִים שֶׁגָּרַם בְּכָל עֲבוֹדָה וּבְכָל הַתְחָלָה, וְכֻלָּם יִתְקַבְּצוּ לְעֶזְרָתוֹ לְחַזְּקוֹ וּלְאַמְּצוֹ לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וְאִם רֵאשִׁיתוֹ מִצְעָר אַחֲרִיתוֹ יִשְׂגֶא מְאד, וְאָז יִרְאֶה מַה שֶּׁפָּעַל עַל יְדֵי כָּל עֻבְדָּא שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר נֶאֱבָד לְעוֹלָם. |
נערך לאחרונה: לפני 6 חודשים על ידי טובי. סיבה: חלוקה לפיסקאות
|
|