אז נחזור לשינוי התודעה.
הנושא המדובר בער"ה זה "חשבון נפש". 
להתחשבן עם הנפש שלי זה סיפור מורכב.
יש את הרצון, יש את ההשתדלות, יש את המחלה, יש את ההכרה, יש את הנפילות, יש את התקומות, יש את המציאות, ומעל הכל יש את אלוקים.
ומה אלוקים רוצה בכל הסיפור המורכב הזה?
"רחמנא ליבא בעי" !!
את הלב, את הכיוון, את החשיבה האיסטרטגית, את הפעולה הטקטית, את ההכנעה, את הביטול, את האמונה שגם ההצלחה וגם הכישלון הוא ממנו, את ההשלמה שגם בר"ה הבא כמו ר"ה אשתקד והנוכחי, המחלה, הסטייה, הפטיש, התאווה, תהיה חלק מהנפש שלי.
אולי היא לא תהיה פעילה, אולי רק לפעמים, אולי הרבה פעמים. אבל בכל מקרה היא תרחף בחלל, כי היא חלק אנטגרלי ממני, "בחטא יחמתני אימי" (תהילים נ"א).
אני ימשיך לחשוב, להשתדל, לתכנן, לפעול, להימנע, להשתתף, לברוח, לשתף, להתבודד, לנסות.
ומה יהיה בסוף?????
הסוף הוא "וידע כל פעול, כי אתה פעלתו. ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו, ה' אלוקי ישראל מלך".
"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך" - בשני יצריך.
עד שלא נוצרתי איני כדאי
ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי
מה אנו, מה חיינו.
אבל לא ע"י יסורים ו"חלאים" רעים אכי"ר
שנה טובה
כתיבה וחתימה טובה

התאווה נטמעת בתוך המחזור, היא מסתובבת איתך בכפרות, היא אפילו עוזרת לדפוק "על חטא", כי היא לא קשורה ל"השיבינו" היא קשורה ל"רפאינו".
אל תיבהל אם בדרך ל"כל נדרי" צץ הפטיש למרגלות נעליים, אל תשתומם אם בצל הסוכה היא פורשת כנפיים, אל תשתכר אם בשעת הקפות היא מציצה לעזרת הנשים, אל תתיאש אם קולה נשמע דרך השופר כשהנשים מתכנסות בגינה.
כי זה היא....
היא מצפה להפילך, ואלוקים מצפה להתקרבותך.

לרגע היא נעלמת, כאילו נסתיימה, בעקבות חוויה זוגית תקינה או סתם צופר הרגעה. אבל תמיד היא פתאום מגיחה, היא לא הולכת לשום מקום, כך הבטיחה.
ואתה תמיד על משמרתך דרוך כמו מסתערב, זה עלול לבוא מאיזשהוא מארב, חגור חרבך על ירך, תוכל להמשיך בדרך.

לבעלי פטישים כמוני ולמקנאים במין השני או בבגדיו או בהתנהגותו
הנה מצורף בזה מאמר נפלא של הרב שלמה אבינר
על מקור הפנטזיה של גבריות נשית בהשקפה תורנית

יהודה מ כתב on 29 ספט' 2022 10:18:

אכן מאמרו של הרב אבינר מחדד את העיוות החשיבתי והתפישתי המיני הסוטה שנצרב במוח עוד מקטנות. אולי אין בכוחן של מאמרים ומילים לנסח תוכנה חדשה במוח, אבל זה מאיר את התודעה ואת התחושה העמוקה לגבי המחלה. בעבר הייתי בטוח שבוודאי כל גבר נמשך כנראה לבגדי נשים, כך הבנתי את מושג "המשיכה המינית". היום אני כבר הפנמתי כי הגבר האולטימטיבי נמשך לנשים מבחינת יחסים, אבל לא בקטע של לבוש או פטיש אחר. זה משהו ייחודי לי ולאחרים שסובלים ממחלה ייחודית של פרוורסיה מינית הסוטה מהתקן הנורמאלי.
כשאתה מבין שאתה "החריג", קל יותר את התודעה במוח "להבריג".

קיבלתי עכשיו ממישהו במייל

פנינים מאמרות 'טיש סעודה שלישית' של הרב שאול אלתר שליט"א - פ' וילך שבת תשובה תשפ"ג*••••••••••••ידוע מהרבי ר' בונם זי"ע עה"פ "כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלו" - שזה עצמו תחילת הנפילה שהיצר סודק אצל האדם, שכביכול אין ה' איתו מכיוון שחטא. וזה הפשט "לא ירפך" - וברש"י "לא יתן לך רפיון" שגם אם נפלת, אבל אל תרפה, אל תיפול וחשוב שכבר אין לך שייכות.*איתא בתהילים (לב) "לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה - אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב ה'  לוֹ עָו‍ֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה" והפשט הוא שדוד המלך מלמדנו "משכיל לדוד" דעת ובינה, שאשרי מי שיודע להתנשא מעל החטא - "נשוי פשע", שאין החטא מעליו ומפרידו מאלוקיו, אלא הוא מתנשא מעל החטא שחטא ויודע ש"כסוי חטאה" שהוא לא שייך לחטא אלא לקב"ה.*והוא יודע להגיד לעצמו *"לא יחשוב ה' לו עוון" שהקשר שלו עם הקב"ה לא תלוי בעוונות שלו, אלא אף שחטא, ובוודאי צריך וחייב לעשות תשובה, אבל עדיין קשור לקב"ה.* אני ה' קודם שיחטא, ואני ה' לאחר שיחטא, וגם בעת החטא, וכך כפל ושנה ושילש *אי אפשר לומר אני לא שייך, אני כבר מנותק מהקב"ה, אלא הקב"ה אצלך עדיין וחייבים ויכולים לעשות תשובה*... והדברים נפלאים.כתוב בספר ארץ צבי מהגאון מקוז'יגלוב, על הא דאיתא שדמעותיו של עשו על ברכות יעקב הם שגרמו את הגלות וכשיבכו בני ישראל דמעות כנגדן אז יגאלו, וזאלו דברי הכתוב "בבכי יבואו ובתחנונים אובילם".. ושואל הארץ צבי, איך דמעות שבכה עשו על גשמיות יפעלו כל כך על בני ישראל גלות לשנים רבות?ומיישב, שעשו בכה בכי אמיתי, כי ראה גם הוא גיהנם שפתוחה תחתיו, והבין שאיבד את העולם הבא שלו, ובכה בכל ליבו בכי אמיתי על הרוחניות שנלקחה ממנו. ולכן כלל ישראל צריך לבכות כנגדו בכי אמיתי על רוחניות דווקא ובזה ייגאלו.*אך יש ללמוד מדבריו, לימוד גדול,* שאף שבכה עשו בכי אמיתי כ"כ על רוחניות, בכי שפעל כזה צרות לשנים רבות. עכ"ז מיד אח"כ כתוב "וילך ויקח את מחלת על נשיו וכו'" שהמשיך והוסיף לחטוא כאילו לא היה כל אותו בכי.*ורואים שאפשר לשבת ולבכות על רוחניות, ואף בכי אמיתי, ועכ"ז אפשר להישאר אותו עשו... אם לא עושים, לשמור ולעשות "ולקיים"... קשר של קיימא, א'קניפ, קבלה קטנה ככל שתהיה, כדי לשמר את ההתעוררות, ולהשאיר אותה בר קיימא, וכל אחד יכול במשהו לפחות, ואם לא, יכול שלא יישאר כלום מכל הבכיות**"הפותח יד בתשובה", ומדוע לא כתוב "לתשובה"?* ויש לבאר עפ"י דברי אאדמו"ר הפני מנחם זיע"א שביאר עמש"כ חז"ל במלחמת מדין "מידי הרהור לא יצאנו" שהיינו כמו "ידות נדרים", שהרי לא חטאו שם כלל, והרהור הוא גם עבירה, אלא שרק היה "יד" לעבירה, שלא היה העבירה רחוקה מספיק כחומה סגורה, אלא היה שייכות כלשהי. *וזהו "הפותח יד" - שגם את ה"יד" את השייכות הרחוקה, גם כן הקב"ה פותחה ומקרבה לתשובה* שנוכל להתרחק מהרע לא רק מגופה של עבירה, אלא גם שלא יהיה לנו שייכות אליה כלל.

גם אם אתמול ראש השנה, ומחר זה יום כפרה, אצלי עדיין יש פינה חמה.
אוהב להביט על אשה, אוהב לראות תמונה, אוהב דמיון לשעשעה, ככה, על אש נמוכה.
בלי לעשות עבירות, בלי לעבור על כריתות, בלי בגידות ואשמות.
פשוט נהנה מהמראות, מהבגדים, מעולם מלא של קסמים.
גם אם זה לא נורא, גם אם אין תבערה, זה להקריב אש זרה.
לא יודע אם זה יחלוף, לא בטוח שזה בלוף, פשוט עושה כמו קוף.
זה באינסטינקנט, בשבילי כמו ביסקוויט, סוג של הרגל שנהפך לתיק.
אל תפנה אל היצר, רק תבנה גשר, אולי בסוף זה יתחבר.

מצד אחד עם הרגשה טובה לגמרי, ניגש אני לכל נדרי
זה עידן שלא אוננתי, זה עידנים שלא טילפנתי
מצד שני זה בלי "נעילה", אז אצעק "השם הוא האלוקים" ולי עדיין בובת סתרים
בסוכות ארגיש "ערבה" גם אם אעשה "הקפה"
אך בלעדיה אין מצווה, גם עם אתרוג שעלה רבבה
אמשיך לבקש "הערב נא" אולי תתחלף לי התשוקה
במקום בנות בראש, אתרץ קושיא של הרא"ש.

תקוע בילדות עם המוצץ בפה
מוצץ אצבע, לא מרפה
סוג של פינוק לחוות ריגוש
גם אם זה לא באמת שווה גרוש
עם הקיטל הלבן והטלית
אולי יהיה תפנית
אתבגר ברגע 
ללא כל פגע
במקום ריגושים
אחפש מימושים
של דברים אמיתיים
לא מדומינים
את המוצץ אשליך לפח
ואהיה מפוכח

כפר לשאינם שבים להתמכרותם
וכפר נא גם לשבים לאונסם.
כפר לצמים מתאוותם
וכפר נא גם לנוגסים בבולמסם
כפר לאלו שהתנהגותם דוחה את רצונם
וכפר גם לאלו שרצונם חזק מהתנהגותם
כי לכל העם בשגגה.......

על חטא שחטאנו לפניך בבלי דעת
ברגעים שזה מוריד אותנו מהדעת
על חטא שחטאנו לך בניבול פה
ברגעים שזה כאילו שד אותנו כפה
על חטא שחטאנו לפניך בשיקור עין
כשהיינו שיכורים כמו מיין
על חטאים שאנו חיבים עליהם כריתות
כי יצרנו נכנס בנו כמו דיבוק
אבל לא על ידי יסורים וחלאים רעים
אלא להפוך אותנו ליותר שפויים
גמר חתימה טובה
לכל הסובלים מהמחלה

לא משנה מתי הוא "ראשון לחשבון עוונות"
כי אצלנו זה כבר אחרון לכל המצוקות
את החשבונות נשאיר למישהו אחר
את ההתמכרות כבר עכשיו למגר
בדרך לאתרוג או במדידת ההדס
נאמר ליצר הס הס
על הסולם עם הסכך בידיים
נאלץ לשמור על העינים
כי אצלנו זה לא עוונות
זה מרשימת המחלות
אני ראשון ואני אחרון
תתחיל כבר מהיום

גם כשהדפיקות על החזה הופסקו
גם כשזה כבר לא "לעלא ולעלא"
גם כשכבר מסתובבים בשווקים
לחפש ארבעת מינים
ודווקא אז היא מופיעה
מספרת שהשתנתה המגמה
עכשיו כבר תקופה שמחה
בלי פחד וחרדה
הקטע שהסיפור זה לא העבירה
או החזרה בתשובה
הסיפור כרגע זה מדד המחלה
לחזור לארבעים חום
או להישאר בפיכחון
גם אם עכשיו מוצאי פורים
ולא כיפורים
לנו כדאי להישאר נקיים

קצת תודעה וחשיבה....
מה זה בעצם כל הדחף המיני?
מימוש חוויה רגשית המבוססת על הורמון זכרי!
נניח שיסרסו אותנו באמצעות דיכוי ההורמון, הרגש המיני שלנו יהפך לפלסטיק.
זאת אומרת,
אותה אשה, אותה תמונה, אותו סרט פורנוגרפי, אותו פטיש. לא יזיז לנו מעבר למה שמשחק הלגו או קנקן החלב מזיז לנו.
אז זה לא באמת האשה ההיא, או התאווה ההיא ספציפית.
זה ההורמון, זה הטוסטרון.
וואלה....מעניין איך שחומר ביוכימי 7 סיסי במזרק, משגע את כל המדינה.
סתם בשביל התודעה......

כן, משהו בפנים מקרקר
דברים שמקפיצים כל גבר
הצצות ומבטים
דמיונות וכזבים
טוב, זה טבעי לרצות
אבל מלאכותי לעשות
לחיות בעולם הדמיון
כמו תינוק עם פפיון
עדיף להתעסק עם עניני החג
בצילא דמהימנותא המיוחד
זה גם מאפיין גברים
והופך אותם ליותר רציניים
חג שמח