ברוכים הבאים, אורח

ברגע שאני חושב על זה אני נופל
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: ברגע שאני חושב על זה אני נופל 236 צפיות

ברגע שאני חושב על זה אני נופל לפני 1 שנה, 8 חודשים #144282

חברים אני חייב עצה,

ברוך ה יוצא לי שיש לי ימים ושבועות ואפילו חודשיים נקיים, טזה בזכות שיש לי המון דברים לעשות ואני לא חושב על זה.

אבל אז עולה לי מחשבה "ואוי איזה תותח אני כבר חודשיים נקי", ואז מחתחילים הרהורים, שראש בראש איתם זה ניצחון טכני, זה עיניין של כמה ימים ואני נופל...

ואז אחרי הנפילה הראשונה, מגיעות עוד 5 נפילות ושוב אני בהפסקה של כמה שבועות.

איך אני יוצא מהמעגל הזה ?
והשאלה הכי חשובה, איך אני לא חושב על לא לחשוב על זה ?
אחרי חודשיים אני מרגיש בחוץ ואפילו שזה מגעיל אותי, אבל אחרי המחשבה של כמה ימים אני נקי, או מחשבות כמו "יאללה מגיעים ל90 יום" אני מתחיל לחשוב על זה.

מרגיש לי שראש בראש זה מקרה אבוד אצלי, והדרך בשבילי לצאת מזה, זה פשוט להתרכז בעיניינים אחרים.

 (בעבר ההיה לי תקופה של 3 שנים של נקיות)

אשמח לעצות,

תודה רבה 

תגובה: ברגע שאני חושב על זה אני נופל לפני 1 שנה, 8 חודשים #144283

אח יקר ואהוב!
קודם כל ברוך השם שאתה פה וברוך השם על כל יום כל שניה וכל רגע של נקיות!!
רק מהצצה חטופה בכותרת הבנתי את השאלה שלך וכשקראתי ממש התחברתי לזה. יש לי רבע שעה לכתוב מקווה שאספיק חחח
אבל קודם כל סיפור:
יהודי אחד היה בן בית בחצר המלוכה, היה שם אחד השרים שממש התנכל אליו. יום אחד השר רצה לבקש מהמלך משהו בלתי אפשרי ובלתי הגיוני שהמלך יאשר.
הלך אותו השר ליהודי ואמר לו אתה הרי יהודי ובתורה שלכם יש הכל, כך אתם אומרים, ובכן, אני הולך אל המלך כדי לבקש ממנו משהו ממש לא הגיוני ואין סיכוי שהוא יסכים לזה, ואתה תתן לי קמיע שכאשר אני אשא אותו עלי הוא יפעל כך שכל מה שאבקש מהמלך הוא יאשר לי.
אחרת רע ומר יהיה גורלך
אותו יהודי לא ידע מה לעשות אמר לו טוב תן לי כמה ימים.
ניגש לבית הכנסת להתפלל ואז חזר עם רעיון נפלא:
הוא כתב "קמיע" סתם קשקש שם כמה אותיות, עשה אותו יפה ככה ובא לאותו שר.
אמר היהודי לשר,
אכן הצלחתי להשיג קמיע נדיר כזה עם סגולה כמו שאתה מבקש, ברגע שתשים אותו עליך המלך יתן לך הכל.
אבל!!!
אזהרה אחת ויחידה!!!
מהרגע שאתה מניח את הקמיע עליך ועד שאתה מוריד אותו ממך - אסור לך בתכלית האיסור לחשוב על חתול!!
אם תחשוב על חתול אפילו לשניה אחת - כל ההשפעה של הקמיע הזה תתפוגג לחלוטין ולא תצליח בבקשתך מול המלך!!
נו, מה הבעיה, מי חושב בכלל על חתולים כל היום, הלך השר ורגע לפני שנכנס למלך שם את הקמיע עליו, אבל כמובן שהוא זכר את אזהרת היהודי לא לחשוב על... היי אסור לחשוב על זה!! אוף חשבתי על מיאו חשבתי על זנב חשבתי על שפם !! באסה של החיים חשבתי על חתול זהו אין השפעה הלך הקמיע לעזאזל אבל היהודי החכם ניצל.

אם אני מזהיר את עצמי שלא לחשוב על משהו, הנה חשבתי עליו!

והניסוח של רבי נחמן בספר המידות (ניאוף, א, י) ממש עושה את זה מדוייק:
"לא תִּכָּנֵס עִם פִּתּוּיֶיךָ בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן,
כִּי אֲרִיכַת הַרְגָּשַׁת הַחוֹשֵׁב
אֲפִלּוּ לִבְחִינַת הַשּׁוֹלֵל
תִּפְעַל הַגְבָּרַת הַחֵפֵץ
וְתִתְהַפֵּךְ הָרָצוֹן אֵלָיו"

עצם החשיבה על זה נותנת לזה נוכחות וממילא ברגע שזה נוכח זה נוכח, לתאווה לא אכפת להיות נוכחת אצלך במחשבה אפילו אם היא שלילית בהתחלה כי אחרי זה "תפעל הגברת החפץ ותתהפך הרצון אליו".

ולכן:
אסור לחשוב מזה כלל!!
אוקיי, אבל גם כשאמרנו אסור לחשוב על "זה" כלל, אמרנו "זה"... אז שוב נכנסנו ללולאה הזו, מה עושים?
סיפור:
יהודי אחד אמר לרב, הרב, כתוב במשנה כל הבורח מהכבוד - הכבוד רודף אחריו.
כבר שנים שאני בורח מהכבוד אבל אני לא רואה שהכבוד רודף אחריי...

ענה לו הרב במתק שפתיים:
כשאתה בורח מהכבוד, אל תסתכל האם הוא רודף אחריך... אל תסובב את הראש... כשאתה מסובב את הראש אתה בעצם עדיין קשור אליו...
תברח באמת ובתמים!!

ולעינייננו:
כאשר אנחנו בורחים מהתאווה אנחנו בטעות יכולים לקחת אותה איתנו לבריחה...
וואי כמה זמן שלא ראיתי @$&%^$&.... וואי כמה זמן לא נכנסתי לאתרי &^@$^& ואיך פעם הייתי עושה לעצמי *#*%^...

אז פתאום אנחנו אומרים את המילים האלה, והמילים האלה היו בשבילנו בעבר קטגוריות, מילות מפתח, זאנרים, מילות חיפוש...
אני פעם נפלתי כי חבר שלי עשה העתק הדבק של כתבה ענקית מאיזה אתר חדשות, קראתי הכל, ובטעות הוא העתיק גם הפניה לכתבה אחרת, שבכותרת שלה הייתה מילה אסורה... ועצם זה שקראתי את המילה האסורה גרם לי להכנס לאותו אתר ולחפש את הכתבה... בינתיים ראיתי עוד תמונות ועוד תמונות ובסוף הלכתי על "הדבר האמיתי"...

התורה אומרת "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו לא יישמע על פיך"... כלומר זה מסוכן לנו (צעד מספר 1 - אנו חסרי אונים מול התאווה) אז אסור לנו אפילו להגיד את השם של זה...

ומה כן??
רבי נחמן אומר שאין מקום לשתי מחשבות בעת ובעונה אחת במוח... אז להעסיק את עצמנו בשברים אחרים, עבודה, תורה, משפחה, תחביבים...

אני חייב לעוף... בעזרת השם אשתדל להרחיב בראשון... בהצלחה אח יקר שבת שלום ומבורך!!

תגובה: ברגע שאני חושב על זה אני נופל לפני 1 שנה, 8 חודשים #144286

לכבוד השם כתב on 27 אוק' 2022 13:30:

אח יקר ואהוב!
קודם כל ברוך השם שאתה פה וברוך השם על כל יום כל שניה וכל רגע של נקיות!!
רק מהצצה חטופה בכותרת הבנתי את השאלה שלך וכשקראתי ממש התחברתי לזה. יש לי רבע שעה לכתוב מקווה שאספיק חחח
אבל קודם כל סיפור:
יהודי אחד היה בן בית בחצר המלוכה, היה שם אחד השרים שממש התנכל אליו. יום אחד השר רצה לבקש מהמלך משהו בלתי אפשרי ובלתי הגיוני שהמלך יאשר.
הלך אותו השר ליהודי ואמר לו אתה הרי יהודי ובתורה שלכם יש הכל, כך אתם אומרים, ובכן, אני הולך אל המלך כדי לבקש ממנו משהו ממש לא הגיוני ואין סיכוי שהוא יסכים לזה, ואתה תתן לי קמיע שכאשר אני אשא אותו עלי הוא יפעל כך שכל מה שאבקש מהמלך הוא יאשר לי.
אחרת רע ומר יהיה גורלך
אותו יהודי לא ידע מה לעשות אמר לו טוב תן לי כמה ימים.
ניגש לבית הכנסת להתפלל ואז חזר עם רעיון נפלא:
הוא כתב "קמיע" סתם קשקש שם כמה אותיות, עשה אותו יפה ככה ובא לאותו שר.
אמר היהודי לשר,
אכן הצלחתי להשיג קמיע נדיר כזה עם סגולה כמו שאתה מבקש, ברגע שתשים אותו עליך המלך יתן לך הכל.
אבל!!!
אזהרה אחת ויחידה!!!
מהרגע שאתה מניח את הקמיע עליך ועד שאתה מוריד אותו ממך - אסור לך בתכלית האיסור לחשוב על חתול!!
אם תחשוב על חתול אפילו לשניה אחת - כל ההשפעה של הקמיע הזה תתפוגג לחלוטין ולא תצליח בבקשתך מול המלך!!
נו, מה הבעיה, מי חושב בכלל על חתולים כל היום, הלך השר ורגע לפני שנכנס למלך שם את הקמיע עליו, אבל כמובן שהוא זכר את אזהרת היהודי לא לחשוב על... היי אסור לחשוב על זה!! אוף חשבתי על מיאו חשבתי על זנב חשבתי על שפם !! באסה של החיים חשבתי על חתול זהו אין השפעה הלך הקמיע לעזאזל אבל היהודי החכם ניצל.

אם אני מזהיר את עצמי שלא לחשוב על משהו, הנה חשבתי עליו!

והניסוח של רבי נחמן בספר המידות (ניאוף, א, י) ממש עושה את זה מדוייק:
"לא תִּכָּנֵס עִם פִּתּוּיֶיךָ בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן,
כִּי אֲרִיכַת הַרְגָּשַׁת הַחוֹשֵׁב
אֲפִלּוּ לִבְחִינַת הַשּׁוֹלֵל
תִּפְעַל הַגְבָּרַת הַחֵפֵץ
וְתִתְהַפֵּךְ הָרָצוֹן אֵלָיו"

עצם החשיבה על זה נותנת לזה נוכחות וממילא ברגע שזה נוכח זה נוכח, לתאווה לא אכפת להיות נוכחת אצלך במחשבה אפילו אם היא שלילית בהתחלה כי אחרי זה "תפעל הגברת החפץ ותתהפך הרצון אליו".

ולכן:
אסור לחשוב מזה כלל!!
אוקיי, אבל גם כשאמרנו אסור לחשוב על "זה" כלל, אמרנו "זה"... אז שוב נכנסנו ללולאה הזו, מה עושים?
סיפור:
יהודי אחד אמר לרב, הרב, כתוב במשנה כל הבורח מהכבוד - הכבוד רודף אחריו.
כבר שנים שאני בורח מהכבוד אבל אני לא רואה שהכבוד רודף אחריי...

ענה לו הרב במתק שפתיים:
כשאתה בורח מהכבוד, אל תסתכל האם הוא רודף אחריך... אל תסובב את הראש... כשאתה מסובב את הראש אתה בעצם עדיין קשור אליו...
תברח באמת ובתמים!!

ולעינייננו:
כאשר אנחנו בורחים מהתאווה אנחנו בטעות יכולים לקחת אותה איתנו לבריחה...
וואי כמה זמן שלא ראיתי @$&%^$&.... וואי כמה זמן לא נכנסתי לאתרי &^@$^& ואיך פעם הייתי עושה לעצמי *#*%^...

אז פתאום אנחנו אומרים את המילים האלה, והמילים האלה היו בשבילנו בעבר קטגוריות, מילות מפתח, זאנרים, מילות חיפוש...
אני פעם נפלתי כי חבר שלי עשה העתק הדבק של כתבה ענקית מאיזה אתר חדשות, קראתי הכל, ובטעות הוא העתיק גם הפניה לכתבה אחרת, שבכותרת שלה הייתה מילה אסורה... ועצם זה שקראתי את המילה האסורה גרם לי להכנס לאותו אתר ולחפש את הכתבה... בינתיים ראיתי עוד תמונות ועוד תמונות ובסוף הלכתי על "הדבר האמיתי"...

התורה אומרת "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו לא יישמע על פיך"... כלומר זה מסוכן לנו (צעד מספר 1 - אנו חסרי אונים מול התאווה) אז אסור לנו אפילו להגיד את השם של זה...

ומה כן??
רבי נחמן אומר שאין מקום לשתי מחשבות בעת ובעונה אחת במוח... אז להעסיק את עצמנו בשברים אחרים, עבודה, תורה, משפחה, תחביבים...

אני חייב לעוף... בעזרת השם אשתדל להרחיב בראשון... בהצלחה אח יקר שבת שלום ומבורך!!


תודה רבה !
זה ממש הכיוון, אשמח אם תוכל להרחיב בשבילי, אז מה כן עושים ?
נראה לי שבשבילי יש איזה שלב מסויים שאתגר ה90 הוא לא טוב בשבילי, כי אז אני פתאום קולט:"יואו אני 40 יום עברתי.." ואז שבוע אחרי זה אני נופל.

אני מקווה לפצח את התקרת זכוכית הזו.
כאילו מצד אחד צריך את המוטיבציה להיות בלי מצד שני צריך לא לחשוב על זה.

תודה רבה !

תגובה: ברגע שאני חושב על זה אני נופל לפני 1 שנה, 8 חודשים #144319

שבוע טוב ומבורך...
מרחיב על העניין של "אין 2 מחשבות במקום אחד".
מתוך יסודות שלמדתי בספר של איזה פרופסור ישראלי זוכה פרס נובל, אני חושב שזה כהנמן.

מכיר את המונח "אין לי זמן לנשום"?? בדרך כלל אימהות אומרות את זה [לב לב לב לב]
מה, אמא, באמת לא נשמת? חס וחלילה...
הביטוי הזה בא להגיד: אפילו לא שמתי לב שאני נושמת.
לא היה לי זמן פנוי, למשל לשבת עם כוס קפה בסלון, והפעולה היחידה שעשיתי זה לנשום.
לא היה לי.

אז איך באמת נשמת, אמא יקרה?
על אוטומט כמובן.

ובכן:
המוח שהשם יתברך נתן לנו הוא אלוף, חכם מאוד, משוכלל מאוד - אבל נמשך אל העצלות. וזה טוב!
הסבר:
נניח ואתה עובר דירה לרחוב הנרקיסים 19. 
בפעם הראשונה לא ידעת בכלל איפה זה רחוב הנרקיסים, שמת ווייז, נכנסת לרחוב הלא נכון, עשית פרסה, סופסוף הגעת לרחוב הנרקיסים, חיפשת את בניין 19... עלית לקומה הלא נכונה, ירדת שוב במעלית וכו וכו עד שהגעת לדירה.

המוח שלך לא אוהב את זה ולכן הוא מתחיל לסמן לעצמו את הבית באמצעות אלפי סימנים קטנטנים.
בוא נגיד שאחרי חודשיים שאתה גר בבית הזה, אין סיכוי ששוב תפספס. למה? אתה הרי לא בודק בבניין שאכן זה 19 וברחוב שזה בכלל הנרקיסים? אז איך אתה יודע?

זה נקרא "מערכת מספר 1".
המוח שלנו לא רוצה כל פעם לעשות חישובים ופעולות מסובכות ולכן הוא משתדל לפשט אותן, לזכור אותן, כדי שבפעם הבאה הוא ישקיע על זה פחות מחשבה.
דוגמה נוספת: כשהייתי נהג חדש לא הייתי מסוגל לנהוג ולשמוע מוזיקה! בטח שלא לדבר בטלפון... אם היה לי טלפון לא הייתי עונה, אם זאת הייתה אשתי הייתי עוצר בצד הדרך ומדבר.
היום... את חטאיי אני מזכיר... אוכל, שותה, מעשן, מדגדג את הילד שיושב מאחורה, צוחק עם אשתי, בקיצור הכל 
איך זה קרה?
המוח שלי למד נהיגה, ואני עולה על ההגה ומעביר למצב של טייס אוטומטי, לקח כמה עשרות אלפי קילומטרים של נהיגה אבל הרגליים שלי בולמות לבד, אני בקושי "משקיע מחשבה", כלומר אכן המוח שלי חושב אבל זה כאילו במערכת נפרדת - מערכת מספר 1

אותה מערכת שבזכותה כאשר אני מקליד עכשיו אני לא צריך לחפש כל אות במקלדת איפה היא מונחת
אותה מערכת שבזכותה אני יכול לחתל את התינוק שלי באמצע הלילה בעיניים עצומות וכו'

ולכל אחד העניין שלו.
זה לא בדיוק "מומחיות" אלא יותר "הרגל נעשה טבע".
מערכת מספר 2 של המוח אחראית ללמוד דברים חדשים, לנתח אותם, לעשות חישובים וכו', אבל ברגע שזה הופך להיות ריטואל - היא מעבירה את זה למערכת מספר 1 שעושה את זה "על אוטומט".

כך למשל - לפני כשנתיים התפרסם סרטון של אשה מבוגרת רקדנית לשעבר הלוקה באלצהיימר, היא שכחה לעשות אפילו פעולות פשוטות, אולם כשהשמיעו לה צלילים של איזו מנגינה ישנה היא התחילה לעשות את תנועות הריקוד של אותה המנגינה. איך ייתכן? כי התנועות נכנסו אצלה למערכת מספר 1 - הטייס האוטומטי. וממילא הן גם לא נפגעו מהאלצהיימר

אוקיי, ואיך כל זה פוגש אותנו?
אנחנו הכנסנו לגוף ולנפש שלנו הרגלים לא טובים. למשל: בכל פעם שאני עצוב / רעב / בודד / כועס (עכבר) - אני משתמש.
אז גם היום המערכת מבקשת את שלה.
או למשל:
ראייה של מושא תאווה ננעלה אצלנו לשרשרת פעולות בלתי הפיכה של חיפוש מושא התאווה הזה - חיפוש תכנים חזקים יותר - שימוש ונפילה.
אז גם היום המערכת מבקשת את שלה...

מה עושים?
מתחילים להרגיל את המערכת לדברים אחרים.
למשל:
אני לא הולך לישון בלי ספורט
אם ראיתי משהו שקצת מלהיט אותי אני מיד משתף חבר לתכנית
על הבוקר אני מתפלל לאלוקים
למלא את סדר היום שלנו בהרבה הרגלים של חיבור ותהמודדות.

הייתי נוכח פעם בחתונה של חבדניקים ועמדתי איפה שמוזגים מים קרים 
וראיתי שהבחורים רצים מיוזעים מתוך המעגל, מוזגים לעצמם מים, שותים, וחוזרים לרקוד
אבל
כולם ממש!! אחרי המזיגה שפכו טיפה מים החוצה.
שאלתי מישהו לפשר הדבר והוא הסביר לי שיש עניין כזה בחבד.
התפעלתי ממש מכך שכולם עשו את זה "על אוטומט", ואז מישהו סיפר לי שבעל התניא פעם אמר שהוא לא זוכר אם הוא בירך איזו ברכה או לא, אבל הוא העיר כבדרך אגב שהוא הרגיל את הגוף שלו כבר בגיל 5 שתמיד ילך לפי השולחן ערוך, ולכן הוא לא מתלבט והוא בטוח שהוא עשה את ההלכה.

זה בדיוק זה:
כנגד ההרגלים הרעים שלנו - להכניס פנימה לתוך המערכת הרגלים טובים.

והכל מתחיל במחשבה... אבל זה כבר עניין לפוסט אחר

בהצלחה


  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.70 שניות

Are you sure?

כן