אני אסביר מה כוונתי. השבוע חבר דיבר איתי על החשיבות להתחתן בגיל מוקדם(אני לא כזה מוקדם כבר 23...). על כל פנים בוודאי שיש לי לי עוד כמה סיבות אישיות שלא דיברתי איתו על זה וגם כאן לא אכתוב על זה(לבינתיים) שאני חושב שאני לא יכול לצאת בגלל זה. אבל מה שאני כן בטוח בוודאות שהסיבה המרכזית שאני לא מוכן לשמוע על הצעות לשידוך בגלל הנפילות שלי בברית:sleepy:. איך אפשר להכיר בחורה למטרת נישואין כשהראש מלא זבל וזימה.
עכשיו גם אם תגידו הרבה סיבות כמו: הגיע הזמן וצריך להתחתן וחייב לעשות את זה כמה שיותר מהר ואם אני לא אתחיל לחפש עכשיו אז כל שנה שעוברת יש ההיצע של הבחורות הדתיות והתורניות פחות או יותר כמו שאני מחפש הולך וקטן, אני אגיד לכם את האמת להתחיל לצאת "כשאתה לא שם" זה פשוט בזבוז זמן כי זה לא ילך וסתם חבל לעוגמת נפש של הבחורה שאני לא עושה את הפגישות בחשק ויש סיכויים טובים שהקשר יופסק וחבל לי ולה על הזמן. הזכרתי כבר בהתחלה אבל עכשיו אני מחדד שבעיקר מתסכל אותי איך אפשר להתחיל לצאת כשאני נופל 2-3 בשבוע??
. האם לא כדאי לעשות איזה שבועיים הפסקה מהנפילות האלה קצת שיהיה לי חלון לעולם נורמלי ואז להתחיל לצאת. כאילו לא כדאי להציב לעצמי איזה יעד מסויים שאני אשמור את הברית ורק אחר כך להתחיל לצאת?
(אגלה לכם שזה מה שניסיתי לעשות כבר חצי שנה שאני רוצה לצאת ואומר לעצמי כל פעם את אותו דבר אבל לא ממש נכון כי הייתה לי תקופה[אמנם לפני כמעט שנה] ששמרתי 3 חודשים ובכל זאת מסיבות אחרות לא רציתי לצאת]שהייתי יכול לצאת. אני יודע שאין לדבר סוף אבל אולי יש לדבר סוף?
בין אם כן בין אן לא הכותרת עדיין עומדת בעינה נראלי שזה מיותר לצאת לדייטים, אני ממש לא רוצה לדעת מה הבחורה תחשוב עלי אם היא תדע כמה בנות ראיתי(במקרה הטוב שהם גם צנועות....)לפניה. אנחנו לא בדור שהבת הראשונה שאתה רואה זה אשתך....אז איך אפשר להתחתן בכלל?!