אני לא מרגיש שהגעתי לתחתית באמת - של מקומות מאוד נמוכים וכו', וגם לא שאני צעד משם. יש לי גבולות מסויימים שאין מצב שאני עובר, ולו רק בגלל הבושה. כל מה שקשור לעבירה עם מישהו אחר - לא שייך אצלי. בחיים אני לא אכשל אפילו בנגיעה.

אבל אני עדיין חושב שזה לא משנה.

אז אני לא מכור למעשים מסויימים, אבל אני מכור לאוננות והסתכלויות אחרות.
ויכול להיות שאם הייתי חילוני רווק זה לא היה מפריע לי ולא הייתי מגיע לכאן. אבל בצורת החיים שלי - שאני דתי - אני לא מסוגל לחיות כך. אני מרגיש רמאי, מבוייש, שיש דבר ששולט עלי, שאני יודע שאני עושה דברים שהם בניגוד לשכל שלי, שאין לאמונה שלי אמירה ושליטה בתחום הזה.
ובשבילי זו תחתית. ולכן ב"ה אני פה.

פורסם על ידי: בסד ובהשתדלותנו



אהלן אחי היקר.
אמן .  והלוואי שכך ,
מצד שני חכמינו לימדונו " אל תאמין בעצמך עד יום מותך" ואצלינו המכורים כ"ש וק"ו.

mi כתב on 21 אוג' 2012 06:55:
אצלי בשנים האחרונות משום מה דווקא ימי הסליחות והשובבי"ם, תקופה שבה כולם עולים,  בשבילי אישית זה כנראה יצר איזשהו "מלחמה פנימית" ודוקא אז משום מה נכשלתי יותר מאשר בימים כתיקנן

בס"ד
בבדיקה מעמיקה אפשר לראות שגם אצלי היו נפילות
רק שלא ידעתי לספור אותן
אלו נפילות נסתרות בעיקר במראה עיניים "בלבד"...
אז קבל תיקון לדברים שלי...

יש מצב למסמר אשכולות חשובים לראש השירשור?

בס"ד
מוישל'ה יקר
זה לא ממש שייך ישירות לפוסט אך מכיוון ששאלת אז אספר לך שיש מי שעובד על זה, נדמה לי שקוראים לו "קולות של החלמה"

נכון אך הוא מביא את הפוסטים ללא תגובות חשוב שיוכלו לקרוא גם אותם
ולתת גם לחדשים להגיב

יש אפשרות. ברגע שהיגבת זה למעשה מה שעשית. אך מה לעשות ויש המון נאמרים כאלו. וגם ה"מיסמור" יחזיק מעמד ימים ספורים וישוב וישקע בתהומות המצולות.

הצעה: אפשר לשים ב"קולות של החלמה" את הכתובת מראש העמוד כך שכל א' יוכל לחזור בקלות ובמהירות להודעה המקורית לקרא תגובות ולהגיב.
(שלחתי להם הצעה זו באישי)

כן לפעמים השימוש הוא הנקודה של ההתחלה...
הוא גורם לצעד 0 להתחיל תוכנית הכאב הזה
הכאב שצועקים די כזה חזק... שכבר זהו...
מי שמגיע לתכונית ועדיין לא היה מספיק כואב לו או שהוא שכח את הכאב, אז הרבה יותר שכיח שהוא ימשיך להשתמש...
התוכנית עובדת על בסיס של חוסר אונים ואבדנו שליטה על החיים - שזה גורם כאב היום ונורא...