ברוכים הבאים, אורח

התקופה הארוכה ביותר והמעידה בדרך לעלייה
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: התקופה הארוכה ביותר והמעידה בדרך לעלייה 225 צפיות

התקופה הארוכה ביותר והמעידה בדרך לעלייה לפני 1 שנה, 3 חודשים #145757

שלום לכולם,

אני לא כותב קבוע כאן בפורום. אני מקווה שיש מקום לכתיבה שלי, למרות שהיא רק לעיתים רחוקות, אחר תקופות ארוכות. אשמח לקבל מכם משוב ותגובות. זה עוזר מאוד.

לא ארחיב כעת על כל ההתמודדויות עם היצר לאורך השנים הראשונות, שברובן בכלל לא ניסיתי וכל שכן שלא הצלחתי.

על השנים האחרונות שלקחתי בהן אחריות, ועבדתי בצורה מסודרת של התבוננות על נקודות חיוביות ועל ימי הצלחה. עלנפילות כואבות לאחר תקופות של הצלחה, ובעיקר על הכאב שבחוסר הכאב עליהן.

הכאב שנובע מההירדמות הרוחנית, שבאה לידי ביטוי גם כאן אבל הרבה פעמים גם בתחומים נוספים.

רק על התקופה האחרונה רציתי לכתוב. ברוך ה׳ הייתה זו התקופה הארוכה ביותר במשך כל שנותיי מאז ההתמודדות עםהתאווה. אסייג את המילה תאווה. היא מבטאת שליליות גדולה, אם כי ברור לי שמדובר בכוח חיים משמעותי וטבעי. מיניותהיא דבר טבוע באדם, והיא גם מדהימה בהקשרים הנכונים של הופעתה. לכן אותו הכוח הזה גם רוצה להופיע הופעותשליליות ונופלים. אני אתן לו את הופעתו במקומות ובזמנים שיהיו נכונים בעתיד, בעזרת ה׳. חשוב לזכור את זה לאורךהדרך.

מעל חצי שנה שאני מצליח לשמור על עצמי. ליתר דיוק- 192 ימים. בהתחלה זה היה קשה מאוד, אך עם הזמן התקיים ביהאמור: ׳משביעו רעב, מרעיבו שבע׳. הרגשתי שהבעירה הזו שוככת, ויחס בריא שב אל חיי.

בגדול לא ראיתי צורך לכתוב, והתהליך הוא בעיקר מול עצמי וזה טוב לי.

אך לצערי היום הייתה לי מעידה.

היום היה לי הרבה זמן פנוי, ללא הרבה מעש. בדרך כלל גם בסיטואציות כאלו אני כבר עומד די בקלות, אך הפעם זה הובילאותי להתפתות למקומות מאוד לא צנועים.

כפי שאמרתי, בבסיס ברור לי שזה הגיוני שהגעתי לשם. בסוף אני בן אדם. כך נבראתי. יותר מזה- אפילו זה טוב שיש בירצון ותנועה להופעה של כוחות החיים האלו. כמובן שכאן זו הופעה שלילית, אבל זה מובן שזה יכול לקרות. מדובר בפעםהראשונה חיפשתי בכל התקופה שמניתי תוכן לא צנוע מעצמי.

ובכל זאת- אני כאוב על זה, וצר לי כלפי עצמי שצפיתי במראות האלו.

נקודה שאני כן שמח עליה, שבפועל הצלחתי לעצור בעד עצמי ברגע האחרון לפני שהגעתי לסיום האוננות.

אני לא יודע עד כמה זה צעד גדול. מצד אחד הוא כן גדול, כי זה מאוד לא פשוט. כל שכן לאחר תקופה כזו ארוכה שלאנחשפתי לתוכן כזה. מצד שני, צפיתי מספר דקות בתוכן ובתמונות האלו מתוך ידיעה שאני לא אמור לצפות בהן, ומתוך תירוץלעצמי שאני אעצור לפני הסוף.

אני מודע לעובדה שיש מעלה בכך שעצרתי בעד עצמי. מצד שני, כואב לי שאחרי התקופה הארוכה הזו הגעתי למקום הזה.

בטח זו התלבטות איזוטרית, אבל מתלבט גם האם לאפס את הספירה שלי ולהתחיל שוב מהתחלה, או לסמן את היום הזהבכוכבית. לא רוצה לעבוד על עצמי, ומצד שני אולי דווקא זה שעצרתי בעד עצמי זו מעלה כלשהי לספירה.

אני נושא תפילה שמכאן אמשיך לעלות. ולא רק בתחום הזה- ספירת ימי הצלחה, אלא בכל הקרבה לקב״ה. לא רק בדיבוריםאלא במעשים.

כרגע אומר את המילים מן השפה אל החוץ, ממש ככה. וזה מה שמבטא את הכאב.

וטהר ליבנו לעבדיך באמת.

תגובה: התקופה הארוכה ביותר והמעידה בדרך לעלייה לפני 1 שנה, 3 חודשים #145758

גם לי היה מצב כזה היום. אמנם לא הייתה לי תקופה ארוכה של חוסר נפילות אבל מבחינת המצב הנפשי שלי אני רואה התקדמות גדולה בשנה האחרונה (כלומר- כבר לפני השנה האחרונה אם לא היה בין הזמנים- לא הייתי נופל). 
אני מזדהה עם הכאב שלך. עם הצער והאכזבה. עם התסכול. עם הרצון לחזור אחורה ולשנות את מה שקרה. 
ולפעמים זה מגיע למצב שזה כבר אפילו לא כואב. וזה (שזה לא כואב)- זה כואב.
שמעתי פעם שיחה של רב שאמר שאדם שלא רוצה- שירצה לרצות. ואם הוא לא רוצה לרצות- שירצה לרצות לרצות וכו'.
כלומר- גם הרצון לרצות- הוא רצון. הוא הרצון האמיתי. ואפשר להניע תהליך ושינוי מתוך הרצון הזה.
אני חושב שגם הכאב על חוסר הכאב הוא כאב. הוא כאב שמעיד על חוסר ייאוש. על תקווה. הוא כאב שמעיד על רצון כן ואמיתי לשיפור ושינוי. 
לשינוי אמיתי, אישיותי, ולא רק לדיבורים באוויר. 
אני ממש שמח שראיתי את הפוסט שלך. נתת לי תקווה וכוחות. אתה נשמע לי אדם רציני שמודע לעצמו. אדם שמוכן לעבוד ולהתאמץ. להשתנות. נשמע שאתה מוכן לתהליך, למסע. 
וצריך לזכור שזה לא בא בבת אחת. ששינויים לוקחים זמן. המעידה (לא נפילה- מעידה) הזו יכולה להוות פתח להסתכלות פנימית. להעמקה פנימית. כנראה שחסר משהו. כנראה שיש עוד איזה שהוא שינוי שצריך להיעשות. עם מודעות כמו שלך אני חושב שתצליח למצוא את השינוי הזה בך. את המפגש שלך עם עצמך. 
לגבי הספירה- יש הבדל בין מצב של איבוד שילטה מוחלט (הגעה לשפיכה) לבין מעידה. מצד אחד קרה כאן משהו. אי אפשר פשוט להתעלם. מצד שני- בסוף התגברת. לא נפלת. מצד אחד- יש כאן בירור שצריך להיעשות. מצד שני- אי אפשר להגיד שהמונה התאפס ומתחילים מהתחלה (אף על פי שאף פעם אנחנו לא באמת חוזרים למצב שבו היינו בפעם הראשונה שהחלטנו לקחת את עצמנו בידיים). 
אני לא הייתי מאפס את המונה. 
לפי מה שהבנתי ממך נראה לי שאתה מבין שההתמודדות מתחילה ממקום יותר עמוק. מקושי וכאב יותר פנימיים. יש קו סיוע בשם "מתחברים מחדש" שלדעתי תוכל להפיק ממנו תועלת. (אני יודע שאני מפיק). יש להם גם חוברת שמסבירה את הרעיון (כתבתי אותו בקצרה (לפי מה שהבנתי) ביומן מסע שלי) ויש להם גם אתר באינטרנט שאפשר למצוא. 
מאחל לך המון המון בהצלחה. הייתי שמח לשמוע ממך יותר ולהכיר אותך יותר.

תגובה: התקופה הארוכה ביותר והמעידה בדרך לעלייה לפני 1 שנה, 3 חודשים #145759

  • חיים אמיתיים
  • רצף ניקיון נוכחי: 8 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 110

משתתף בכאב שלך
לי אישית היה מקרה די דומה ושאלתי בצ'אט מישהו ממנהלי האתר והוא כתב לי שבדרך כלל הם אומרים להמשיך את הספירה במצבים כאלה, ואם זה יחזור על עצמו לאפס.
חוץ מזה לדעתי אתה צריך להתמקד בהצלחה שלך לעצור ברגע האחרון זה נורא קשה עד בלתי אפשרי וכל הכבוד לך
מה שכן תחשוב על הנקודה שאם תעשה את זה עוד פעם אתה תצטרך לאפס את הספירה וזה אולי יגרום לך לא להגיע לשלב הזה בפעם הבאה
המון הצלחה

תגובה: התקופה הארוכה ביותר והמעידה בדרך לעלייה לפני 1 שנה, 1 חודש #146199

רוצה להפסיק לתמיד כתב on 29 מרץ 2023 22:06:

גם לי היה מצב כזה היום. אמנם לא הייתה לי תקופה ארוכה של חוסר נפילות אבל מבחינת המצב הנפשי שלי אני רואה התקדמות גדולה בשנה האחרונה (כלומר- כבר לפני השנה האחרונה אם לא היה בין הזמנים- לא הייתי נופל). 
אני מזדהה עם הכאב שלך. עם הצער והאכזבה. עם התסכול. עם הרצון לחזור אחורה ולשנות את מה שקרה. 
ולפעמים זה מגיע למצב שזה כבר אפילו לא כואב. וזה (שזה לא כואב)- זה כואב.
שמעתי פעם שיחה של רב שאמר שאדם שלא רוצה- שירצה לרצות. ואם הוא לא רוצה לרצות- שירצה לרצות לרצות וכו'.
כלומר- גם הרצון לרצות- הוא רצון. הוא הרצון האמיתי. ואפשר להניע תהליך ושינוי מתוך הרצון הזה.
אני חושב שגם הכאב על חוסר הכאב הוא כאב. הוא כאב שמעיד על חוסר ייאוש. על תקווה. הוא כאב שמעיד על רצון כן ואמיתי לשיפור ושינוי. 
לשינוי אמיתי, אישיותי, ולא רק לדיבורים באוויר. 
אני ממש שמח שראיתי את הפוסט שלך. נתת לי תקווה וכוחות. אתה נשמע לי אדם רציני שמודע לעצמו. אדם שמוכן לעבוד ולהתאמץ. להשתנות. נשמע שאתה מוכן לתהליך, למסע. 
וצריך לזכור שזה לא בא בבת אחת. ששינויים לוקחים זמן. המעידה (לא נפילה- מעידה) הזו יכולה להוות פתח להסתכלות פנימית. להעמקה פנימית. כנראה שחסר משהו. כנראה שיש עוד איזה שהוא שינוי שצריך להיעשות. עם מודעות כמו שלך אני חושב שתצליח למצוא את השינוי הזה בך. את המפגש שלך עם עצמך. 
לגבי הספירה- יש הבדל בין מצב של איבוד שילטה מוחלט (הגעה לשפיכה) לבין מעידה. מצד אחד קרה כאן משהו. אי אפשר פשוט להתעלם. מצד שני- בסוף התגברת. לא נפלת. מצד אחד- יש כאן בירור שצריך להיעשות. מצד שני- אי אפשר להגיד שהמונה התאפס ומתחילים מהתחלה (אף על פי שאף פעם אנחנו לא באמת חוזרים למצב שבו היינו בפעם הראשונה שהחלטנו לקחת את עצמנו בידיים). 
אני לא הייתי מאפס את המונה. 
לפי מה שהבנתי ממך נראה לי שאתה מבין שההתמודדות מתחילה ממקום יותר עמוק. מקושי וכאב יותר פנימיים. יש קו סיוע בשם "מתחברים מחדש" שלדעתי תוכל להפיק ממנו תועלת. (אני יודע שאני מפיק). יש להם גם חוברת שמסבירה את הרעיון (כתבתי אותו בקצרה (לפי מה שהבנתי) ביומן מסע שלי) ויש להם גם אתר באינטרנט שאפשר למצוא. 
מאחל לך המון המון בהצלחה. הייתי שמח לשמוע ממך יותר ולהכיר אותך יותר.


מצטער שרק עכשיו אני עונה!
תודה רבה על ההודעה שלך!
כבר כששלחת את התגובה קראתי אותה ולצערי לא הספקתי לענות, ומאז זה פשוט התפספס..
המילים שלך היו מדויקות לתחושות שלי אחרי המעידה שחוויתי, וברוך ה׳ הן עזרו לי מאוד לרתום כוחות ולהמשיך בצורה טובה. לכן היה לי חשוב לכתוב למרות שעבר זמן.
ותודה על העצה שלא לאפס את המונה. אני חושב שאם הייתי מאפס בסיטואציה שבה הייתי, זה היה מכניס אותי לקושי יותר גדול ולנפילות יותר משמעותיות ממה שאליו הגעתי. ברוך ה׳ המשכתי בספירה ומאז ועד היום אני מצליח להמשיך ולהתמיד. באמת ברוך ה׳.
מאחל גם לך הרבה הצלחה ובטוח שמתוך התודעה שממנה כתבת את הדברים וממנה אתה פועל, בכל הצלחה שלך אתה עושה גם הרבה נחת רוח.

תגובה: התקופה הארוכה ביותר והמעידה בדרך לעלייה לפני 1 שנה, 1 חודש #146202

חיים אמיתיים כתב on 30 מרץ 2023 04:25:

משתתף בכאב שלך
לי אישית היה מקרה די דומה ושאלתי בצ'אט מישהו ממנהלי האתר והוא כתב לי שבדרך כלל הם אומרים להמשיך את הספירה במצבים כאלה, ואם זה יחזור על עצמו לאפס.
חוץ מזה לדעתי אתה צריך להתמקד בהצלחה שלך לעצור ברגע האחרון זה נורא קשה עד בלתי אפשרי וכל הכבוד לך
מה שכן תחשוב על הנקודה שאם תעשה את זה עוד פעם אתה תצטרך לאפס את הספירה וזה אולי יגרום לך לא להגיע לשלב הזה בפעם הבאה
המון הצלחה


תודה רבה על התגובה שלך!
וסליחה שלא עניתי עד עכשיו. לצערי למרות שקראתי התפספס לי המענה עד עכשיו.
אני שמח מאוד על העצה שלך, והיא בהחלט עזרה לי להמשיך ולשמור על ההצלחות.
חידדת לי את העובדה שצריך להתמקד בהצלחה, אבל גם לדעת שאם זה חוזר על עצמו אני מאפס. הבהרת לי שאסור לי להמשיך ולתרץ לעצמי שזה לא נורא, כי אחרת מאפסים.
ברוך ה׳ מאז הצלחתי להמשיך עם הספירה ואני ממש שמח על כך.
מאחל לך גם הרבה הצלחה ובטוח גם בכוחותיך!

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.46 שניות

Are you sure?

כן