שלום חברים!
סתם רציתי לשתף (את מי שיהיה לו כוח לקרוא) בחוויה מעניינת שקרתה לי...

שנים אני מסתובב עם טלפון סלולרי פשוט, ישן ופרימיטיבי (מטעמי נקיות כמובן..). לפני כשלושה חודשים חשבתי לעשות צעד משמעותי לטובת איכות חיי ולשדרג את ה'גרוטאה' שלי למשהו קצת יותר מתקדם. כמובן לא מכשיר פרוץ עם דפדפן ווי פיי (ח"ו) אלא מכשיר עם כמה אפליקציות שימושיות שנצרכות לכול אדם מתורבת בשנת 2023 (ווייז, פנגו, מייל, בנק, תפילון וכו'..), וכמובן שהוא מוגן עם תוכנת הגנה... אשתי אומנם לא אהבה את הרעיון אבל אני הייתי די בטוח בצעד הזה, מה כבר יכול להיות?! חשבתי לעצמי... הרגשתי מפוכח ובוגר כדי לקחת סיכון קטן שכזה.

ב"ה הצעצוע החדש הגיע ודי מהר נהיינו חברים טובים... בתחילה הכול זרם על מי מנוחות אבל לאט לאט העסק התחיל קצת להשתבש. התברר שהחנות אפליקציות ה'סגורה' שלהם לא כ"כ סגורה ודי בקלות ניתן לעקוף אותה ולחפש עוד אפליקציות שגם הם "מאוד שימושיות"... אח"כ גיליתי שקיימת דרך להגיע לתאווה, אומנם בתחילה הרגשתי די מפוכח והיה בעיני רחוק מלממש את אותה 'פרצה' אבל עם הזמן התאווה הלכה וגברה, לאט לאט לא ביום אחד אבל בנחישות ועקביות היא יודעת לעשות את שלה- לפמפם, לחלחל... כבר כמה פעמים עבר לי בראש אולי לזרוק אותו ולחזור ל'גרוטאה'... אבל מצד שני כ"כ נוח לי אייתו, מה רק בגלל זה?! יעבור בעז"ה...

וככה העסק המשיך להחמיר ולהחמיר, גלי התאווה הלכו וגברו, הדגל הפך כבר לשחור... עד שהגלים היו כ"כ סוערים איימו להטביע אותי. מספיק רק רגע אחד של איבוד השפיות ואני מאבד את כל מה שיקר לי, כמעט שש שנים של נקיות יגמרו, לא אישה (כן, היא לא תסלח לי, אני יודע...), לא ילדים, והבושה... הצער, הכאב, לא עולם הזה וגם לא עולם הבא.... דיי, לא רוצה את זה!! ברגע של נחישות ומהירות פתחתי את המגירה והוצאתי את ה'גרוטאה' הישנה והטובה. וכדי לסיים את המהלך הזה סופית פתחתי את המחשב, יד2, פרסום מודעה- פלאפון במצב מצויין, פחות מחצי מחיר (למען יקפצו עליו רבים, רק שייקחו אותו ממני...), תמונה, פרסם, זהו! לא עוברים שתי דקות... הודעה- "בקשר לפלאפון עדיין רלוונטי?" (הקב"ה משמיים מסמן לי שהפעם כן עשיתי את הצעד הנכון...).

ברגע אחד- שקטטטט, אין גלים... כאילו מתעורר מחלום בלהות. 24 שעות אח"כ כבר יושב בחדר ומרקון את כל הפלאפון מקצבים ואפליקציות "שימושיות וחשובות", דוחף אותו לקופסתו, שם בתיק, מחר כבר יעבור בעז"ה לבעלים אחרים...

אז מה יצא לי מהשייט בסערה הזאת? שוב התברר לי מה שידעתי כבר בעבר וכנראה שכחתי, אנשים בריאים יכולים להתערבב בתוך הים הסוער של העולם הזה, אבל אני- חולה נפש, שרוט, אני לא יכול! אני חסר אונים... אני צריך להישאר באזור המוגן, להישאר בחוף... אנא ה' תעזור לי לא לטעות שוב, תשמור עלי...

הייתי מוציא את המילה שרוט
אבל תודה על התזכורת

וואו
חזק מאד
תודה רבה ובהצלחה הלאה אלוף

מדהים.., אני הייתי בטוח שאתה מספר שבסוף נפלת...אבל לא, כל הכבוד לך.
אגב, כתוב של כל העושה עבירה כמה פעמים נעשית לו כהיתר. דהיינו, המעצור הטבעי שלא לעשות איסור דאורייתא נעלם.
התורה מעידה כך. למה זה? אני לא יודע אבל התורה אומרת שמשהוא שעוזר לאחרים לא ליפול, אצלינו נחלש.
לכן הגיוני שאנו צריכים יותר להתרחק מאחרים.
זה גם מה שכתוב לגבי בעלי תשובה. הם נצרכים ליותר גדרים מאשר אחרים.
לא הייתי קורא לזה סרוט כפי שכתבת.
בהצלחה לכולנו.

נהניתי לקרוא  
גם אחרי שש שנים אין אפוטרופוס...
בחרת בחיים

תודה רבה על הדברים ותודה על התזכורת. אכן אצלי לא משנה כמה שנים אני נקי, אם אני לא פועל נכון אני יכול להגיע מהר מאד לתאווה.

מזדהה מאד מאד
תודה על השיתוף והתזכורת