שלום לכולם
אני כבר התייאשתי בתוכי
כל שבוע בין פעם לפעמיים אני בהצפה של התאוה שהפכה להרגל וזה הדבר היותר גרוע...
אם פעם היתה התחרטות,כעס ,בושה שאני נופל.
היום המצב הפך להיות למה עשיתי את זה ?! למשך 5 דק אחרי המעשה ואז כמו ממשיכים הלאה.
וכל אני מצוא את עצמי לאחר כמה ימים שוב נמצא באותו מעגל של שטיפת מח מעוותת ולאחריו הנאה רגעית לא אמיתית ואף משפילה את הכבוד העצמי.
הלוואי והיה לי שוב את אותו הרצון הרגש לעצור, לחשוב רגע ,להפסיק .
גם אם באותו רגע אני אפול
אבל העיקר שקרתה המלחמה הזו .
"לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר רע..."
רב הפסד מרווח יש פה אבל בכל זאת אני ממשיך בשלי כעיוור באפילה ללא רחמים כלפי עצמי.
איך הגעתי למצב הזה??
מהי הצעת החברים והעורכים כדי בראש ובראשונה שיחזיר את הרצון והרגש לחזור לרצות להפסיק לחיות חיים בריאים?