אני שונא לפתוח את הנושא הזה שוב לאחר שכ"כ הרבה דיו כבר נשפך על זה.

אבל אני עדיין לא בטוח בעצמי.

שוחחתי אתמול עם א' מהחברים על כל נושא ההתמכרות ואני עדיין לא בטוח שאני אכן מכור.

הטענה הנפוצה היא: אם אתה לא מכור למה אתה עושה את זה? הפירכא שלי היא אם אני אכן מכור אז איך אני צולח תקופות ארוכות של נקיות בין נפילה לנפילה? אני מדבר לשון הרע יותר מאשר האיסורים האלו אז אולי אני מכור ללשה"ר?

אצלי בד"כ הנפילות מגיעות  בתקופות השובבי"ם וחודש אלול. (כך היה בשנים האחרונות עכ"פ)  אז זה התמכרות או לא התמכרות?

גם אם אתה לא מכור  כבד ולא פוגם לעיתים קרובות .
עצם ההתעסקות בזה והפגימה לעיתים רחוקות , זה דבר פסול שיש להיפטר ממנו .
ואם אינך מצליח לא לפגום , כאשר באופן מודע ובלב שלם אתה מודע לכך שזה איסור חמור , אז כנראה שאתה כן מכור , במידה מעוטה , אבל מכור .

ראה ידידי, אני האחרון בעולם שאומר לאדם אחר שהוא מכור. אני בקושי יודע מה המצב שלי, כיצד זה אומר לך מה מצבך?

בנוסף לכך, אינני איש מקצוע, ואין לי את היכולת (ובודאי לא את הזכות) לקבוע האם אדם אחר מכור או לא. ואם כל זה לא מספיק, קשה לי להאמין שניתן לתת אבחנה מקצועית בהסתמך על קטעי שיחות והתכתבויות.

אני גם לא עוסק בנושא של "פגימה", כך שמצידי זה לא נוגע בכלל. אני כאן לעזור למי שרוצה להפסיק ולא יכול.

אנסה לתת לך מעט מנסיוני. גם לי היו תקופות נקיות ארוכות, אבל זה עדיין לא אומר שאינני מכור. זה שאני מדבר הרבה לשון הרע לא אומר שאני מכור כי אם הייתי רוצה להפסיק - הייתי יכול. אם אמירת הלשון הרע היתה פוגעת בי באופן שהתאווה פגעה בי - הייתי מפסיק מזמן. זה שלא הפסקתי זה כיון שלא רציתי. לעומת זאת את התאווה רציתי להפסיק אבל לא יכולתי.

בס"ד
צדיק גמור היקר!
כל כך מזדהה עם השאלה שלך
זה בדיוק בסיס השם שלי בפורום הזה
מי אני? האם אני זה שלומד תורה ומלמדה
או ח"ו זה שיושב לבד מול מחשב כזה או אחר בסרטים כאלה ואחרים ואכמ"ל...
ונראה לי שעצם המחשבה שיכול להיות שהתמכרתי לתאווה ונפלתי לאובססיה מינית
היא היא שנתנה לי כח אדיר שכבר מא' סיוון איני - " פועל על התאווה " למעט מקרים בודדים
שפעלתי על התאווה אך מיד נסוגתי ...(ואולי זה מעיחד שכן התמכרתי?  ???  :-\ )
התפללתי לה' שיצילני ובאמת זה הצליח...(אין ספק שזו עצה שלמדתי כאן בפורום ובאמת היא עזרה מאוד...)
אז גם אם עוד לא התמכרתי עדיין יש לי מה לחפש בפורום היקר הזה...
אז זהו, צדיק! מצטער שהתפרצתי לדלת פתוחה אבל זו ממש גם השאלה שלי...

למה חשוב לנו כל כך להגדיר את עצמנו?
הרי הנתונים די ברורים לנו. אנחנו עושים את זה נגד רצוננו האמיתי, אנחנו הרבה פעמים ניסינו להפסיק ולא הצלחנו אז קדימה לעבודה.
יש מדריך נפלא שמחלק את זה לרמות שונות, נבדוק איפה אנחנו נמצאים, אם לא מצליחים מבקשים עזרה ומנסים להשתמש בכלים המתאימים למצבנו. פשוט לא?
אבל בינינו גם אני שואל את עצמי אם אני מכור או לא.