ת'שמע אחי, אני לא מומחה ולא יודע מה קורה עם כל אחד,
אבל אני יכול לומר לך די בבירור, שזה שהיום יש לך התמודדות, ממש לא אומר שזה ילווה אותך בעוד 10 שנים.
מה שכן, ברמה מסוימת כנראה שזה תלוי בכמה עמוק הדברים נחרטו אצלך במוח, וכמה חזק, וכמה הם הטביעו אצלך דפוסים בעיתיים...
(ובמילים אחרות יהיה מי שינסח את השאלה הזו - כמה אתה מכור.)
אני יכול לומר לך על עצמי, שעברתי תהליכים בחיי.
בשנות הנערות שלי, הייתי נופל באופן יומיומי (זה לא כלל אז אינטרנט). קצת לפני גיל 17 הפסקתי לחלוטין. היה לפני זה איזשהו תהליך הדרגתי, אבל השלב המשמעותי הגיע בקפיצה. זכורות לי נפילות בודדות בערך בסביבות גיל 18 וקצת, ואחר כך תקופה קשה בסביבות 20 וקצת (הייתי בישיבה גדולה שממש לא התאימה לי, הייתי אבוד מאד נפשית, ובנוסף היה איתי בחדר בחור שהביא ספרים לא נקיים כל כך).
אבל לא הרגשתי שזה משהו שהולך איתי. להיפך, הרגשתי שאני מסוגל בהחלט גם לנהל שיח עם אשה בלי להרהר בה בכלל. (ואולי זה סעיף שתלוי בכלל בשאלה מה הטריגרים שלך. האמת שאולי זה בגלל שגם בתקופות קשות יחסית נלחמתי והצלחתי להפריד בין העולם האמיתי לדמיוני, ולא נתתי לנשים בעולם האמיתי שסביבי להפוך לטריגר עבורי)
בסביבות גיל 22 משהו בגדרות שבניתי לעצמי סביב ענין האינטרנט (אחרי נפילות בודדות שהתחילו בסביבות גיל 16-17). לאט לאט, מאד לאט זה הלך ונסדק יותר ויותר. בקורונה היתה איזושהי נפילה נוספת, בגלל השעות בבית, וגם יש לי מחשב אישי. והסינון לא היה כל כך טוב.
לפני 3 שנים בערך היתה ירידה גדולה בתקופה שמצאתי דרך לעקוף את הסינון. ואמנם התגברתי על הבעיה הטכנית הנ"ל במחשב האישי שלי כבר מזמן, אבל עד עכשיו אני עדין מנסה לצאת מזה.
מתוך נסיוני האישי, אני מאמין ומצפה שיבוא יום שזה יהיה מאחורי. לגמרי.
מצד שני, ברור לי שהמאבק הזה עשוי להימשך זמן, ויותר מזה - שיש לי נקודות תורפה מסוימות שאין לאנשים שלא עברו במקומות שעברתי.
ויש לי גם נקודות חוזק, כי פיתחתי שרירים מסוימים, שאדם שלא נלחם מעולם לא הוצרך לפתח...
