מזה הרבה זמן אני מרגיש שאני בשל לקבל על עצמי קבלה שאינה זמנית אלא משהו גורף, עד 120. אבל אני למוד אכזבות ולכן מנסה שהקבלה תהיה משהו לא מוחלט. בשלב זה של ״ניקוי רעלים״ ארוך שעשיתי, אני מרגיש בשל להיות בטוח שאני יכול להמנע מפורנו קשה (הארדקור) לכל החיים. האם יש טעם בקבלה כזו? קראתי קצת באינטרנט ואומרים שם שאין כמעט הבדל בנזקים של השימוש בפורנו רך לשימוש בקשה. לכאורה זה נשמע מוזר, הרי ה״רך״ נראה כמעט בלתי מזיק. וקראתי שם שאדרבה, בגלל שיש לו היבט שנראה שזה סתם משהו קטן הוא חודר יותר עמוק להתמכרות, דווקא מ״קשה״ בן אדם עשוי להגעל ולמאוס ולעזוב. כלומר, מצד האובססיביות וכל זה - אין הבדל מה התכנים.
אני מתלבט: כרגע אני בתקופה שאני לא משתשמש בשום דבר, לא רך ולא קשה - לא עכשיו, ומבחינתי לא בעתיד. אבל אין לי בטחון להמשיך בזה לנצח כך, כבר התאכזבתי מעצמי יותר מדי פעמים. כדאי עכשיו לכל הפחות לקבל קבלה שיש לי סבירות מאוד גבוהה שתחזיק מעמד לנצח - אבל היא חלה רק כלפי קשה? או שעדיף להשאיר את הדברים ככה ואם נופלים - נופלים עד הסוף, אבל לפחות לא להתמכרות יותר ״ערמומית״?