שלום לכולם
בשנה וחצי האחרונות אני בהתמכרות חזקה מאוד לפורנו ואוננות. ניסיתי את הכלים של האתר פה, ניסיתי לקבל מוטיבציות וטיפים מכל מיני מקומות, למדתי המון דברים על עצמי דרך ההתמודדות.
ועדיין, אני מרגיש שיש לי הרבה דברים שמפריעים לי בחיים, ואם זה נכון מה שאומרים, הם ייפתרו אם אני אצליח להתמיד לא ליפול.
יחד עם זאת, אני הולך כבר שנתיים למטפל. המטפל שלי מאמין שאוננות זה לא בריא לגוף וגם לא לנפש, ואעפ"כ כל פעם שאני מתלונן על העניין הוא דואג להזכיר לי שהאוננות/פורנו זה לא הבעיה. זה רק הסימפטום. כמו כל התמכרות אחרת, זה בריחה מהחיים.
אז מצד אחד, לפי מה שהאתר ושאר המקומות שמטיפים להתגברות על היצר, אסור להפסיק להלחם אף פעם.
מצד שני, לפי המטפל שלי שאני מאמין לו ובוטח בו, זה רק סימפטום.
אני מודה שהרבה פעמים הצלחתי להתגבר על היצר והגעתי למקום מבלבל של "אוקיי, מה אני עושה עכשיו?" ומשם נפלתי שוב כאילו לעולם לא הצלחתי, לדוג':
כשהתחלתי לצאת לאתרי פורנו מחוץ ליוטיוב, נבהלתי והתקנתי סינון. ואז... מה עכשיו? זה החזיק חודשיים וחצי ואז נפלתי בחזרה.
עוד דוגמא, כשהצלחתי פעם אחת במשך שבוע שלם לאונן רק פעמיים (!), הרגשתי - אוקיי... טוב. מה... שנחזור ליפול? (התשובה: כן).
אז לסיכום -
מה דעתכם?
1. האם המאבק הבלתי מתפשר בפורנו ואוננות מוצדק, או שמא צריך להבין מה גורם להם ולטפל בו?
2. מה עושים כשמצליחים?
גם אם אין לכם מה לומר מוזמנים לתמוך, תודה 
