שלושה שבועות נקי, בחסדי ה' יתברך.

אל ההצלחה ורגשות השמחה והשחרור, מצטרף הפחד. בכל רגע, אני יכול לעצור הכל, ברגע אחד קטן. שבריר השנייה של ההחלטה העגומה.
המתח, הוא עצמו המכניס ריגוש וציפייה, לצד התקווה העמומה, שאמשיך על הגל, עד הסוף. הוא עצמו, העלול להגשים את הפחד.

איך מתמודדים?
תודה לכם

אשריך וטוב חלקך.
רק לזכור כל הזמן מאיפה באנו ולא לתת לתחושת גאווה וכוח להשתלט עלינו.

נשמה !!
 שלושה שבועות ווואוו!
מדהים אחי!
איזה יופי!
חגגת את זה?

נכון יש *גם* פחד
אבל בעיקר יש נצחון גדול.

זה שיעור חשוב -- להצליח לראות את הפחד הזה, לתת לו מקום, אבל להגיד היי חבריקו אנחנו פה בשוונג של הצלחה. 
ולחגוג את זה!

דמיין את זה כמו נהג שלפני 5 שנים עשה תאונה.
כל פעם שהוא עולה לרכב הוא מפחד ששוב פעם יקרה לו התאונה.
אבל הבנאדם כבר חמש שנים נוהג בבטחה, אבל עדיים יש לו פחד.
אז הוא עולה לרכב, אומר תפילת הדרך, אומר לפחד שהם תיכף מגיעים הבייתה, וזהו.. הוא ממשיך בנסיעה..

מה אתה אומר? 
בהצלחה!